"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
ירידה בשכר הממוצע בתקופת הקורונה
דו"ח של הכלכלנית הראשית של משרד האוצר מגלה כי נצפתה ירידה של 38% בשכר הממוצע • הנפגעים המשמעותיים: נשים וחרדים
ירידה ב-38% בשכר הממוצע בתקופת הקורונה

ירידה בשכר הממוצע בתקופת הקורונה

דו"ח של הכלכלנית הראשית של משרד האוצר מגלה כי נצפתה ירידה של 38% בשכר הממוצע • הנפגעים המשמעותיים: נשים וחרדים

, עודכן

השכר החודשי הממוצע של עובדים בחל"ת בזמן משבר הקורונה היה נמוך בשיעור של 38% ועמד על 7,577 שקלים, לעומת שכר ממוצע של 12,136 שקלים של עובדים שעבדו כרגיל., כך עולה מניתוח של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, על המאפיינים הכלכליים של העובדים בחל"תבמשבר הקורונה.

יש לציין כי שנת 2017 היא השנה האחרונה בה התפרסמו נתוני שכר השוואתיום מלאים בין עובדים מושבתים לעובדים מועסקים באופן מלא.

הכלכלנית הראשית יצרה בניתוח שלה מושג חדש 'המושבתים', אשר מתאר אנשים שלא עובדים בחל"ת ולא מפוטרים. את העובדים שעבדו כרגיל בזמן הקורונה כינתה גרינברג 'הלא מושבתים/'.משמעות הנתונים שפערי ההכנסה ורמת החיים בין מובטלים למועסקים בזנן משבר הקורונה התרחבו מאד - ואם מצב זה יימשך רבים מ'המושבתים', העובדים בחל"ת ידרדרו אל מתחת לקו העוני ויצטרכו עזרה משירותי הרווחה.

מניתוח הנתונים עולה כי חרדים ונשים נפגעו הכי קשה ממשבר הקורונה: שיעורי ההשבתה, האבטלה, באוכלוסייה החרדית היה הגבוה ביותר - 27%, בעוד שיער ההשבתה בקרב נשים היה גם כן גבוה ועומד על 21%.בקרב נשים מושבתות, באבטלה בזמן הקורונה, עיקר הפגיעה הייתה בנשיםברמות ההכנסההנמוכות יחסית, מתחת ל-10,000 שקלים, ו-56% מהמושבתים בחודש אפריל היו נשים.

שירה גרינברג // צילום: דוברות משרד האוצר
שירה גרינברג // צילום: דוברות משרד האוצר

שיעורי השבתה, אבטלה גבוהים יחסית נרשמו גם בקרב צעירים, ובתוכם שוב בעיקר הנשים. בנוסף,המושבתים בין גילאים 25-34 - 24%, ובין הגילאים 45-54 - 17%.מתוך המושבתים באבטלה, 46% מהם היו צעירים מתחת לגיל 34, ושליש מהמושבתים היו בגילאים 15-24.

נתונים נוספים שעלו מהדו"ח מראים כי מרבית המושבתים היו ללא השכלה אקדמאית כאשר 89% מהמושבתים, בחל"ת או מפוטרים, הם ללא תואר אקדמי.בגיל החציוני של 40 שיעורי ההשבתה, חל"ת או פיטורין, היה: נשים - 27%, חרדים - 28% וערבים - 19%.מרבית המושבתים מקרב הגבריםבגיל החציוני40 היו גברים שהשתכרו פחות מ-8,000 שקלים לחודש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...