"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דו"ח: מהם ארבעת התרחישים החדשים של הקורונה?

במרכז הידע והמידע למערכה בקורונה של צה"ל ניסו לחזות את השלבים הבאים בהתמודדות עם הנגיף • בדו"ח שהוגש לראשי מערכת הבריאות ממליצים המחברים על אסטרטגיות התמודדות עם התפרצות נוספת

,עודכן
צילום: אורן בן חקון // 4 השלבים הבאים בהתמודדות עם הקורונה? למצולמים אין קשר לכתבה // צילום ארכיון: אורן בן חקון

גל שני של קורונה, חיים לצד התפרצויות קטנות של הנגיף, תרחיש עונתי שיגרום להתפרצות בחורף או דעיכה של הנגיף; אלו ארבעת התרחישים שאליהם צריכה להתכונן מערכת הבריאות ומופיעים בדו"ח של צה"ל ומשרד הבריאות שהועבר הבוקר (שני) לידיראשי מערכת הבריאות.

בדו"ח של "מרכז הידע והמידע למערכה בקורונה" מנסים לחזות את השלבים הבאים של התפשטות הנגיף, זאת למרות שמדובר בנגיף חדש ולמרות אי ודאות "משמעותית" לגבי הגורמים שישפיעו על התפשטות המגיפה. חוסר הוודאות מתבטא גם בכך שטרם ידועה ההשפעה של מזג האוויר והעונתיות על הנגיף.

"קיימים נתונים ממחקרי מעבדה ולפיהם חום, לחות וקרינת השמש פוגעים ביציבות של טיפות נשימתיות ושל הנגיפים. עם זאת, מחקרים אלו אינם משליכים בהכרח ישירות על הדבקה בין בני אדם, שעל פי רוב נעשית כתוצאה ממגע קרוב וממושך וכנראה תתרחש גם בהינתן פגיעה ביציבות הנגיף", נכתב.

התרחישים העיקריים שאליהם לפי החוקרים יש להיערך הינם:

1. "גל שני"- שמדבר על התפשטות מהירה של הנגיף בחודשים הקרובים אשר תצא משליטה ועלולה לחייב צעדים לסגירת המשק לצורך ההשתלטות.

הגורם העיקרי שמשפיע על תרחיש זה הוא היכולת של מדינות לזהות מקרי הדבקה חדשים ולהגיב לכך במהירות. החוקרים מציינים כי לא ברור אם הנגיף מושפע מתנאי מזג האוויר אך אם אכן כך הסבירות לתרחיש זה פוחתת בקיץ הישראלי.

2. חיים בנוכחות הנגיף- לפי תרחיש זה עשויות להיות התפרצויות קטנות ומקומיות של הנגיף לאורך שנה שידרשו פעולה מהיקה ותקיפה אך ללא צורך בצעדיסגר או הגבלה. זאת בתנאי שהמדינה והציבור יגיבו במהירות.

3. תרחיש עונתי- "גל שני" שיתרחש בחורף וצפוי שיהיה קשה לזהות אותו בזמן, בשל ריבוי תחלואה בשפעת ובנגיפים עונתיים בתקופה זו אשר יעמיסו על מערכת הבריאות. היכולת לזהות במהירות את התחלואה תשפיע על ההתמודדות עם ההתפרצות.

4. ישנו תרחיש שמדבר על דעיכה של הנגיף שתוביל להיעלמותו אם בשל מוטציה בנגיף שתפגע במידת המידבקות שלו או שיתברר שישנה חסינות שמתפתחת באוכלוסייה. הדעיכה עשויה להתפתח כאשר יפותח חיסון בטוח ויעיל.

מחברי הדו"ח ממליצים על אסטרטגיות התמודדות עם התרחישים הללו בראשם עומדת ההמלצה לפתח מערך יעיל ורחב שיוכל לבצע חקירות אפדימיולוגיות וקטיעת שרשראות הדבקה. כמו כן מומלץ לפתח כלים המבוססים על טלפונים חכמים וכן להפעיל מסגרות בידוד לצד אכיפה אפקטיבית של ההנחיות.

4 השלבים הבאים בהתמודדות עם הקורונה? למצולמים אין קשר לכתבה // צילום ארכיון: אורן בן חקון
4 השלבים הבאים בהתמודדות עם הקורונה? למצולמים אין קשר לכתבה // צילום ארכיון: אורן בן חקון

גורם משמעותי נוסף בהתמודדות עםתרחישי תחלואהעתידיים הוא אמון הציבור ושיתוף הפעולה מצדו. כך גם לגבי שמירת הנחיות כמו עטיית מסיכה, מניעת התקהלויות ושמירת מרחק.

"מידת שיתוף הפעולה של הציבור מהווה גורם מורכב שקשה להעריך, אך נדרש להשקיע בו", מציינים החוקרים ומדגישים שישראל צריכה ללמוד ממדינות דוגמת טיוואן שהצליחו לייצר שיתוף פעולה עם הציבור.

המלצות נוספות נוגעות לצורך לעקוב אחר המתרחש במדינות חצי הכדור הדרומי וכיצד התחלואה בקורונה מתנהגת שם בעונת החורף שהחלה שם כעת.

המלצה נוספת נוגעת ליכולות ייצור חיסונים: "מומלץ לפעול בר עתה מול החברות המפתחות חיסון לקורונה ומול מדינות שונות, כדי להבטיח הגעה מהירה של החיסון שיסיים את תהליך הפיתוח בהצלחה. במקביל, מומלץ לשקול לפתח יכולות לייצר עצמאית מוצרים ביולוגיים שניתן יהיה להסבבעת הצורךלייצור חיסונים". דבר זה יסייע לישראל לקצר את ה"תור" להגעת חיסון, שצפוי להיווצר לכשיפותח חיסון.

עמדת הבידוק של קופ"ח לאומית בב"ש // צילום: באדיבות קופת חולים לאומית
עמדת הבידוק של קופ"ח לאומית בב"ש // צילום: באדיבות קופת חולים לאומית

בתוך כך, הבוקר זומנו עשרות לקוחות של קופת החולים לאומית בבאר שבע וביניהם עשרות תלמידים ואנשי צוות שנמצאים בבידוד לעמדת בדיקות שהוקמה בעיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר