1. הכדורסל הישראלי ירשום היום ציון דרך משמעותי לקראת חידוש עונת 19/20 בליגת העל, כשהקבוצות יתחילו באופן רשמי באימונים מלאים. כשמוסיפים לכך את העובדה שבשבוע שעבר הושלמו כל הסגלים, אפשר להתחיל בספירה לאחור לפתיחת הליגה ב־20 ביוני.
פרק ב' של העונה בליגת העל פוסט קורונה יהיה משוואה רבת נעלמים שאמורה להיפתר דווקא באופן צפוי: מכבי ת"א מול הפועל ירושלים בגמר, כשההתנהלות של שתיהן בפגרה הכפויה הוכיחה שלא יהיה שינוי במאזן הכוחות.
השלב הראשון של ההכנה - שלב הבנייה מחדש - עבר בהצלחה, לפחות מבחינת הביצוע. התחזיות שרבים מהזרים לא יחזרו התבררו כנכונות. מצד שני, מילוי השורות המהיר היה די מפתיע. בתוך פחות משלושה שבועות הוחתמו כאן 30 זרים בידיעה שהם מגיעים לתקופה מוגבלת עם תמורה לא גבוהה במיוחד ובתנאי בידוד.
היתה אפילו תחושה שמי שהמתין ולקח סיכון (כל זר שמגיע מחויב בשבועיים בידוד, ורק אז יוכל להצטרף לאימונים), אפילו הרוויח מבחינת הזרים שהנחית. למשל, מכבי חיפה, שהחליפה את כל הזרים, אמורה להיות בנחיתות, אך היא הצליחה לבנות מחדש סגל עם הרבה איכות.
2. עם עצירת המשחקים היו בליגת העל 58 זרים. רק 22 החליטו לחזור, פחות מ־40 אחוז, ו־30 זרים חדשים הצטרפו לליגת העל, ביניהם גם אנג'לו קאלויארו ששותף העונה רק ביורוליג במדי מכבי, וכעת יירשם לזירה המקומית. כל הקבוצות, כולל אפילו מכבי אשדוד, הצליחו למלא את מכסת הזרים שלהן.
תופעה ברורה בקרב השחקנים החדשים שהוחתמו היא שרובם אכן חדשים לליגה שלנו. אם בימים כתיקונם יש נוכחות גדולה של זרים שחוזרים לשחק בארץ, הפעם זה לא קרה. רק שלושה "חוזרים" הוחתמו מבין ה־30 החדשים, ושני זרים נוספים הגיעו אחרי עונה בלאומית (ג'ימי הול לחולון ואלונזו קולמן לאשדוד). נדמה שבגלל הקשיים הרבים ורמת הציפיות הנמוכה יחסית, מאמני ליגת העל אפשרו לעצמם להיות יותר בעלי תעוזה ולקחת הימורים על שחקנים פחות מוכרים.
למי שחושב שהזרים שהגיעו הם רק כאלו באיכות נמוכה או צעירים שמחפשים הזדמנות נכונה, מצפה הפתעה. נכון, הגיעו לכאן זרים מפינלנד, שבדיה, מלזיה ומליגות המשנה בטורקיה וספרד. מצד שני, היו כאן לאחרונה גם כמה החתמות מפתיעות באיכותן.
אנדרו אנדרוז (שלישי בטבלת מלך הסלים בטורקיה) וג'אריי גראנט במכבי חיפה; קמרון אוליבר (מלך הריבאונדים באוסטרליה) בנס ציונה; זאק הנקינס במכבי ראשל"צ; איבן אלמיידה בעירוני נהריה; ודיבון סקוט באילת. אלו אמורים להחליף את הכוכבים שעזבו והובילו את הטבלאות הסטטיסטיות: גרגורי וארגאס, ג'סטין טילמן, ג'מאר גאלי, לטאביוס וויליאמס, ג'יימס יאנג, מרקוס פוסטר, טי ג'י וויליאמס, דקוואן קוק וג'ף וויטי. הם אולי לא יסגרו לגמרי את פערי האיכות, אבל בהחלט יצמצמו אותם.
_0.jpg)
3. למרות העניין הגדול במי שהגיע, מי שיכריע את זהות האלופה הוא מי שנשאר. במכבי ת"א והפועל ירושלים אין אף זר חדש, אבל שתיהן הצליחו להחזיר את מרב הזרים שלהן וישמרו על דומיננטיות גדולה. ירושלים התעלתה כשהצליחה להחזיר 6 מ־7 שחקנים. מכבי החזירה 5 מ־8, אך נייט וולטרס וטאריק בלאק בכל מקרה היו פצועים ושוחררו מהקבוצה, והצהובים גם קיבלו בונוס בדמות סנדי כהן במעמד של שחקן ישראלי.
סביר להניח שקבוצות שביצעו מעט שינויים ייהנו מיתרון יחסי בחידוש העונה. מכבי ראשל"צ ועירוני נהריה שמרו על שלושה מארבעת הזרים שלהן והוסיפו רק זר אחד. מנגד ארבע קבוצות (חולון, אילת, באר שבע ומכבי חיפה) נאלצו למלא את מכסת הזרים שלהן מחדש. הגדילה לעשות הפועל אילת שעם השחקנים הישראלים שצירפה מגיעה לליגה עם שמונה שחקנים חדשים.
מי שהפתיעה בחלון ההעברות המאולתר היא מכבי אשדוד שנחשבת ליורדת בטוחה. בתחילה חשבו שתרשום רק שני זרים כדי לא לעבור על החוקים והתקנות. בסופו של דבר היא החתימה ארבעה ועוד החזירה את פול סטול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו