פקטור בבגרויות בגלל הקורונה? אל תבנו על זה

אין כמעט תלמיד שלא מתפלל לפקטור בבגרות: העלאה של הציון לכל הנבחנים באופן גורף, אם נמצא שאירעה בבחינה תקלה כלשהי, או שהתקבלו בענייניה תלונות מצד מורים ותלמידים, שנמצאו מוצדקות. השנה, כך נדמה, צפויים התלמידים לייחל לפקטור יותר מאי פעם.

עם זאת, אף שרבים מקווים שיזכו לפקטור, מדובר בצעד נדיר למדי. מי שמחליטים על מתן הפקטור הם גורמים מקצועיים ובכירים במשרד החינוך, והם עושים זאת רק לאחר שנבדקו כל הבחינות, וכן לאחר שבוצעו בדיקות סטטיסטיות שמביאות בחשבון את הציון בבחינה בשנים קודמות. מדובר באחת הוועדות החשאיות ביותר במשרד החינוך: שום מידע על הנעשה בישיבותיה לא יוצא החוצה, והפרוטוקולים שלה חסויים ונשמרים בכספת.

עוד בנושא:

• הבגרויות יבוטלו? "ראש הממשלה יכריע"

• הלמידה מרחוק בתיכונים תימשך

• בגלל הביקורת: מסגרות לילדי הצוותים הרפואיים עד גיל 3

• בשל הקורונה: מועדים חדשים לבחינות הבגרות

משבר הקורונה הביא להשבתת בתי הספר ולמעבר לשימוש בלמידה מרחוק, צעדים שהקשו מאוד על התלמידים. מסיבה זו רבים מהם מקווים לקבל פקטור במקרה שישיגו ציונים נמוכים. אבל לא כדאי לסמוך על זה, מכיוון שבמשרד החינוך כבר השתדלו לבוא לקראת התלמידים: בשלב הראשון הוחלט לבצע מיקוד ולצמצם את חומר הלימוד, ובשלב השני הפכו כל שאלות הבחינה לשאלות בחירה, כלומר הוחלט לוותר כליל על שאלות חובה. לכן הסיכוי לפקטור נמוך יחסית, והוא יינתן לתלמידים רק במקרים חריגים.

אז איך בכל זאת יהיה אפשר לקבל תוספת ציון? פקטור יינתן אם השאלון הכיל שאלות קשות במיוחד, ניסוחים בלתי ברורים או מטעים, שאלות שלא הותאמו לתוכנית הלימודים, חוסר הלימה בין היקף ומספר השאלות לבין משך הזמן המוקצב לבחינה, ליקויים בהנחיות לבודקים ועוד. כאמור, היקף הפקטורים הוא נמוך יחסית: בשנים 2015-2005, רק ב־80 שאלוני בגרות מתוך כ־4,000 ניתן פקטור (2% בלבד).

הפקטור השכיח מכל הוא בהיקף של עד 5 נקודות (80% מהמקרים); הנדיר ביותר הוא בהיקף של יותר מ־10 נקודות (רק 1.25% מהמקרים). ב־16% מהמקרים ניתן פקטור של 10-6 נקודות. אגב, 98% מהפקטורים ניתנו ברמה הארצית, כלומר לכל הניגשים לבחינה. במשרד החינוך מתקשים לזכור מקרים שבהם ניתן פקטור ברמת היישוב הבודד.