המלכה עירומה, אז מה?

בשנת 1992 הוציאה מדונה את ספרה "סקס", שזעזע את העולם הטרום אינטרנטי עם הרבה עירום והדמיות ויזואליות של פנטזיות סקס, בשיתוף של כוכבים מוכרים יותר או פחות מאותה התקופה. הדרך מעוררת המחלוקת בה הספר התקבל, והאופן העמוק בו הוא השפיע על אנשים, לטוב ולרע, הם ההוכחה לכך שהספר הפרובוקטיבי הזה היה הדבר הכי נכון שמלכת הפופ הייתה יכולה להביא לעולם באותה תקופה.

בשנת 2020, בערך כמו כל אשה בת גילה שאוחזת בחשבון פייסבוק, גם הזמרת האייקונית רצתה להעביר מסר מאחד לעולם בנושא הקורונה. אז מה היא עשתה? מילאה את האמבטיה שבטירתה הלונדונית בקצף ובפרחים, נכנסה אליה ללא בגדים וליהגה כמה קלישאות ששמענו כבר יותר מדי פעמים, כמו "לווירוס לא משנה מי אתה, כמה אתה עשיר ואיפה אתה גר, זה השוויון הגדול וזה גם מה שיפה בו...".

הבנתם? יושבת לה הגברת אסתר באמבטיה שבטירתה הלונדונית, מוקפת בשלל פילטרים ועלי כותרת, ומוכרת לעצמה או לעולם שהיא כאחד האדם. כמה ימים מאוחר יותר שחררה מדונה לרשת מספר תמונות חושפניות חדשות, והוכיחה שהקורונה הייתה סתם תירוץ. בתמונות החדשות המלכה האם נראית בפוזות של "קפצו לי, אני אעשה מה שבא לי" ועבור מי שלא הבחין בסאבטקסט היא טרחה להדגיש את המסר בסטטוסים הכתובים. הפרובוקציה הזו היתה כל כך אייטיז וכל כך גיל ההתבגרות, עד שממש יכולתי לשמוע דרך שפתותיה המשורבבות את השורה: "פאפא דונט פריץ', איי אם קיפינג מיי בייבי".

•מדונה טוענת: "החלמתי מקורונה"

בדיוק כמו הספר ההוא משנת 1992, גם במקרה זה העידה הדרך בה התקבלו התמונות בציבור – והכוונה לאדישות כללית, בעיקר, לצד תהיות מתבקשות על מצבה הנפשי של הגברת – על תרומתן לזמן ולתקופה. זה יצא כל כך מלאכותי, כל כך נדוש, כל כך נואש לתשומת לב, כל כך קים קרדשיאן של העשור הקודם, כל כך חשבון אינסטגרם של ספיר משהו מרמת השרון, שלא יכולתי שלא לחוש קצת על המלכה לשעבר.

כי מדונה היתה האחת. בכל דור קמה מישהי שחושבת שהיא המציאה את הסקס, ושהציבור מקבל אותה ככזאת. במובן הזה, מדונה הייתה פחות או יותר היורשת הטבעית של מרילין מונרו. הבעיה היא שכיום הדור מתחלף כל 25 דקות בערך, ובגיל 61 יש דברים שכל האמביציה הבלונדינית שבעולם לא יכולים לפתור.

•הגיע הזמן להודות: מדונה כבר מזמן לא מלכה

•"לא האמנתי כמה גרוע זה יכול להיות"

אבל שלא תטעו לחשוב שזה עניין של גילנות, הכוכבים של היום פשוט צריכים להבין שלעירום שהם משחררים לרשת לא יהיה את אותו האימפקט שעירום כזה היה עושה בשלהי המאה העשרים. מה לעשות שקצת התקדמנו?מייקל לואיס, בחור חטוב ומרשים לכל הדעות, הצליח לייצר סביבו באזז כשצלח את אתגר הבקבוק בעזרת איבר מינו. חלק מהבאזז נבע מהרלוונטיות שלו לתקופה (אפילו אני ניסיתי אז את כוחי עם הבקבוק בבעיטה, בלבוש מלא כמובן) וחלק מהעובדה ששימוש כזה מוחצן במיניות הגוף הוא עניין הרבה פחות שכיח אצל גברים, אבל לאן בדיוק קידמה אותו ההברקה הזאת?

לפני כמה ימיםמייקל לואיס שוב ניסה ליצור עניין ברשת בעזרת יתרונותיו הברורים, רק כדי לגלות שהפעם זה נתפס כעוד פרובוקציה ריקה של סלב שנועדה למשוך קצת תשומת לב לכיוונו. רחמיי על הבחור, עושה רושם שסף ההתפעלות של הציבור רק עולה, ושכדי להרשים אותו בפעם הבאה הוא יצטרך לפתוח קופסת שימורים נטולת לשונית בעזרת האיבר. נקווה בשבילו שיצליח בטייק ראשון.

המסר הוא ברור – הגיע הזמן להפנים שעירום שנתפש כחדשני ובעל ערך מוסף במאה הקודמת, מתקבל עכשיו כמו פוסט של תיכוניסטית משוועת ללייקים. רוצים להצדיק את התואר "סלב"? תמצאו דרכים מקוריות לעשות את זה. הפרובוקציות הנמוכות האלה כבר לא עושות רושם על אף אחד, אלא רק מוכיחות לנו שהמלך הוא אכן עירום.