תקופת הקורונה תביא איתה כנראה לבייבי בום עולמי בעקבות הסגר, אבל גם למבול של סרטים עלילתיים ודוקומנטריים שייצאו כאשר נחזור אל השגרה.
דוקו "יומני המגפה" הוא סנונית ראשונה שנולדה בעקבות הקורונה. מדובר בדוקו ישראלי שבו משתתפים 10 במאים דוקומנטריים שתיעדו בתקופת הקורונה את חייהם הפרטיים עם בני משפחותיהם וקרוביהם. הם צילמו מתחילת הסגר וההגבלות שהיו על המרחק מהבית, וכיצד זה השפיע על אינטרקציות משפחתיות וחברתיות. הבמאים מתעדים ממקומות שונים בארץ וכן מניו יורק ומאיטליה, שם היכתה הקורונה בצורה האלימה ביותר.
בין הבמאים ניתן למצא את תמר טל ענתי, תומר הימן, אביגיל שפרבר, דן שדור, זהר וגנר, יעל קיפר ורונן זריצקי, איתמר רוז, חליל אפרת, ניר דבורצ'ין וענאן ברכאת. כל אחד מהם מספר את הסיפור שלו ויחד הם יוצרים פסיפס של פרטים שמרכיבים תמונה גדולה של המציאות החדשה שנכפתה על העולם.
לכל אחד מהיוצרים יש עולם שנעצר וחיים חדשים לנהל. זהר מתרגלת יוגה בבית ומתעדת את אביה שגר בקומה מעל, תמר מתבודדת עם בני משפחתה בכפר איטלקי ומתעדת את זקני הכפר, ניר עם החקלאי שמנסה למכור את מרכולתו לאחר שהמסעדות נסגרו, ודן ותמי מתכוננים ללידה שלה בקורס בזום.
• בגלל הקורונה: הצילומים הופסקו - זה הפתרון שנמצא
• משבר הקורונה: אפל פותחת תכנים בחינם
• אחרי הבמות: הקורונה הגיעה לטלוויזיה
צפיתי בשלושה מתוך 7 פרקי הסדרה, והתחושה שלי היא ש"יומני המגפה" היא מאוד בוסרית. מה שנראה על המסך הוא משהו שמיהרו להוציא לאוויר העולם עוד לפני שהוא מגובש לכדי אמירה כלשהי. רוב הסצינות שתראו לא אומרות הרבה מעבר למה שאתם מכירים מהחיים שלכם. אי אפשר לפגוש את ההורים או הסבים והסבתות, עורכים שיחות בזום, קורסים בזום, תפילות בזום, הטבע חוזר לעצמו - זה מה שכולנו עשינו בחודשיים האחרונים ועל זה דיברנו, קראנו וצפינו בפיד שלנו. יש תשתית טובה לדוקו, אבל חסרה לי מאוד ההבשלה שלו. הציפייה שלי היא לראות את המשך הצילומים לתקופה שאחרי הקורונה. האם יש להם פרנסה? האם העולם באמת שינה דפוסי מחשבה והתנהגות בעקבות הנגיף, וכיצד, בדיעבד, השפיעה עליהם התקופה הזאת.
בפרספקטיבה של זמן, כשנותנים לדברים לשקוע אפשר להביט לאחור ולהיזכר בדברים ולנתח אותם בצורה אחרת, וזה מה שהיה צריך לקרות עם "יומני המגפה" - יצירה שלמה עם התחלה אמצע וסוף. להקרין את הדוקו הזה עכשיו, כשאנחנו בקושי עם רגל אחת מחוץ לקורונה, ולכולנו יש עדיין זיכרונות חזקים וחוויות טריות, זה קצת להגיש לנו עוד מאותה מנה שכבר אכלנו.
יוצא מכלל הוא הסיפור של תומר הימן שמופיע רק בפרק השלישי ובו לראשונה זה שנתיים שהוא גר בשכונת שפירא, הוא יוצא להכיר את השכנים שלו - שם יש סיפורים מעניינים (שלא קשורים בכלל בקורונה ויכולים היו להופיע בדוקו נפרד).
"יומני המגפה" משאיר לצופה טעם של פספוס. חסרה בו אמירה מקורית או זווית מעניינת שלא זכתה לטיפול בחודשיים האחרונים בערוצים השונים. דרושה אסטרטגיית יציאה טובה יותר.
”יומני המגפה" משאיר לצופה טעם של פספוס. חסרה בו אמירה מקורית או זווית מעניינת שלא זכתה לטיפול בחודשיים האחרונים בערוצים השונים
"יומני המגפה", yes, yes VODדוקו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו