תוצרת רפאל
רפאל גריירו תמיד אהב לזוז ממקום למקום, בייחוד כשמדובר במגרש כדורגל, וחי בשלום עם הכינוי "כלבויניק" • זו כנראה הסיבה שהערב (19:30), בקלאסיקר בין דורטמונד לבאיירן מינכן, הוא יסתדר טוב מכולם עם הסיטואציה המוזרה של משחק עונה ללא קהל
בכדורגל חשוב מאוד לא להיתקע בנקודה אחת. גיוון, פיתוח איכויות נוספות, יכולת לסתום חורים, למלא תפקידים רבים ולהחליף עמדות - כל אלה הם אלמנטים חשובים מאוד בהצלחה של שחקנים מסוימים.
רפאל גריירו, שחקנה של בורוסיה דורטמונד, הבין את העניין הזה בשלב מוקדם מאוד בחייו. למרות שנולד בצרפת, התחנך באקדמיה המפורסמת בקליירפונטיין ואת הבכורה בבוגרים עשה בקון הצרפתית, הוא היה נחוש לייצג בכלל את פורטוגל, משם מגיע אביו, וביורו 2016 זכה בתואר לאחר ניצחון על מולדתו בסטאד דה פראנס הקרוב לבית ילדותו.
בדיעבד, מתברר שגריירו תמיד היה מאלה שנולדו להחליף מקומות, לזוז ולהתאקלם כאילו דבר לא השתנה. פעם זו היתה הנבחרת, היום אלה כל העמדות בצד שמאל של הקבוצה.
לא כל שחקן היה מתגאה בכינויים כמו "כלבויניק" או "סותם חורים", אבל גריירו דווקא רואה זאת כמחמאה גדולה. מאז שהוא זוכר את עצמו הנהן הפורטוגלי בן ה־26 בחיוב לכל תפקיד שהוצע לו - ואת כולם ביצע על הצד הטוב ביותר. בקון שיחק לרוב מגן שמאלי, אך לעיתים תופקד גם כבלם וכמגן ימני.
בלוריין הוסט מדי פעם לקישור, שם תרם בעונת השיא שלו שבעה שערים. גם בנבחרת הפורטוגלית שיחק מקדימה, מאחורה ולאורך כל הקו השמאלי. "הוא כישרון יוצר דופן", העיד מאמנו בנבחרת פרננדו סנטוס, "הוא אגרסיבי בהגנה, אלגנטי בהתקפה, וכל הזמן משתפר ומוסיף אלמנטים למשחק שלו".
את האלמנטים האלה מקבלת דורטמונד מאז 2016. תומאס טוכל, האיש שהביא אותו מלוריין לגרמניה, היה הראשון שזיהה את הצורך של גריירו לנוע ממקום למקום. "הוא טוב מדי להיתקע בעמדה אחת", קבע המאמן הגרמני, ושלח את הפורטוגלי לכל קצות המגרש. ב־17 הופעות בהרכב באותה עונה, כמגן וכקיצוני שמאלי, גריירו כבש שישה שערים ובישל חמישה.

המספרים בעלייה
אצל פטר בוס ופטר שטוגר תפקידו היה הרבה פחות מרכזי, גם בעקבות פציעה קשה ברגל, עד שבתחילת העונה שעברה הגיע לוסיין פאברה ולקח את הגיוון של הפורטוגלי לגבהים חדשים. המאמן השוויצרי הגיע למסקנה שגריירו לא מספיק יציב כמגן, פחות טוב מסאנצ'ו ומהזאר כקיצוני, אבל מושלם כקשר במערך 3:4:3.
עם גריירו בצד שמאל ועם אשרף חכימי בצד ימין, דורטמונד מחזיקה בצמד שחקני הכנף הטוב בליגה. הם אינם מחויבים לעבודות הגנה כפי שהיו כמגינים, הם חופשיים ליצור התקפית כקשרים, והרווח של הקבוצה הוא עצום. "זה אדיר, אני נהנה מאוד לצאת קדימה ולעזור לחלוצים שלנו", אמר גריירו, "יש לי ביטחון כשמאחוריי ממתין שחקן הגנה, וזו הסיבה שאני דינמי יותר במשחק שלי עכשיו".
גריירו מעולם לא היה דינמי יותר ממה שהוא עכשיו. בשני המשחקים מאז חודשה הבונדסליגה הוא כבש שלושה מתוך ששת שעריה של דורטמונד - והעלה את מאזנו העונה לעשרה שערים ולחמישה בישולים בכל המסגרות.
פאברה טוען ש"אין צורך ללמד אותו דברים בכל שבוע מחדש, כי הוא פשוט קולט מהר ומיישם מהר", והמנכ"ל האנס יואכים ואצקה בטוח ש"מזל שהצלחנו להחתים אותו על חוזה חדש עד 2023, כי הוא ממש קריטי עבורנו".
הערב (שלישי, 19:30), בקלאסיקר מול באיירן מינכן, התפקיד שלו יהיה קריטי במיוחד. עבור כל השחקנים, בשני הצדדים, תהיה זאת חוויה מיוחדת ויוצאת דופן - משחק עונה שמשוחק בדממה וללא קהל. הדבר ידרוש מהם התאקלמות והתמודדות עם המצב המוזר, ומי כמו גריירו יודע להיזרק לתוך סיטואציה חדשה ולהסתדר איתה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
