זה היה ביתי

שני מחזורי בונדסליגה בעידן החדש כבר מאחורינו, והסטטיסטיקה מתחילה לזרום. וכפי שניתן היה לצפות, לפחות בינתיים מדובר בכדורגל קצת אחר מזה שהיה לפני שהנגיף נכנס לחיינו. פחות תיקולים, פחות נוכחות ברחבת ה-16, פחות דריבלים, יותר מסירות בחצי המגרש של הקבוצה המחזיקה בכדור, כמעט אותה כמות ספרינטים, שינוי מינורי במרחק שכיסו השחקנים, כמעט אותו מספר שערים למשחק. בעוד שהנתונים האלה לא מולידים איזושהי מסקנה חד משמעית על השפעות הסיטואציה החדשה על המשחק, ישנו נתון אחד שאי אפשר להתעלם ממנו.

אחרי משחקי היום: 0:5 של ר.ב לייפציג במיינץ (שלושער של טימו ורנר), 0:3 לאאוגסבורג במגרשה של מיינץ ו-2:2 בין פורטונה דסלדורף וקלן, נרשמו עשרה ניצחונות חוץ ב-18 המשחקים שהתקיימו מאז חידוש הליגה לעומת שלושה ניצחונות בית. לשם השוואה, בשני המחזורים שקדמו לעצירה נרשמו יחד ארבעה ניצחונות חוץ בלבד.

הקבוצות – שהיו רגילות לשחק מול יציעים מלאים - מודעות לבעיה הזאת. מאמן בורוסיה דורטמונד לוסיין פאברה תאר זאת כך אחרי ה-0:4 על שאלקה בדרבי; "אין רעש. אנחנו יוצרים מצב, כובשים גול, וכלום. זה מוזר מאוד, אין ספק שאנחנו מתגעגעים לאוהדים שלנו". עבור יוליאן נגלסמאן, העדר האוהדים היה משמעותי גם בתוצאה. "איבדנו את יתרון הביתיות" הכריז מאמנה של לייפציג אחרי תיקו 1:1 ביתי מול פרייבורג בשבוע שעבר.

שחקני לייפציג ומיינץ, הערב // צילום: אי.פי

"כשמנתחים את הבונדסליגה עכשיו, מתברר שאין יתרון לאירוח משחק " קבע יו"ר באיירן מינכן קרל היינץ רומיניגה; "אני מאמין שחשוב להיות מוכנים מנטלית לדבר הזה". ובאמת, היו קבוצות שניסו לפתור זאת בדרכים יצירתיות. בורוסיה מנשנגלאדבך מילאה את היציעים בקרטונים עם דיוקני אוהדים, בעוד שקבוצות אחרות תלו שלטים שהוכנו מראש.

כפי שמראים הנתונים, הניסיונות האלה לא הועילו. רבות מקבוצות הבית הודו שהתקשו לייצר מומנטום בהיעדר הדחיפה של הקהל, ולראייה התוצאות הרעות. מתבקש לתלות בכך את דממת האלחוט שבוקעת מהיציעים, אולם יש עוד גורם שאחראי למצב: העדר שיפוט ביתי. כן, כן, תעשו פרצוף מופתע: יש דבר כזה. מחקרים רבים נעשו על העניין הזה, והמסקנה החותכת זהה: בלי להיות מודעים לכך, השופטים מושפעים מהקהל הביתי.

כשהליגה האיטלקית שוחקה ב-2007 ללא קהל למשך תקופה קצרה, התברר שכמות השריקות הביתיות ירדה פלאים. נתוני הבונדסליגה של העונה מחזקים את המסקנה הזאת: לפני עצירת הקורונה שוחקו 224 משחקים, ובהם קבוצות החוץ ספגו 62 כרטיסים צהובים יותר מאשר הקבוצה הביתית. בשני המחזורים שהתייקמו אחרי, הקבוצות הביתיות נענשו ב-32 כרטיסים צהובים, בעוד שקבוצות החוץ רק ב-28.

פלטינס ארנה ריק במשחק בין שאלקה לאאוגסבורג // צילום: רויטרס

שלא יהיה ספק, ביתיות היא יתרון. העונה בגרמניה רק שש קבוצות השיגו יותר נקודות בחוץ מאשר בבית, באנגליה רק שלוש מתוך 20 ובצרפת ובהולנד רק קבוצה אחת אספה יותר נקודות מחוץ לביתה. שני המחזורים הראשונים של הבונדסליגה בעידן החדש, נטול הקהל, מלמדים אותנו שעד שימצא פתרון האלמנט הזה יהיה פחות משמעותי מבעבר. "אנחנו מסבירים לשחקנים שלנו שהאווירה שמצפה להם שונה מכל מה שהם הכירו" סיכם רומיניגה; "אם נצליח להבין את זה נשמור על האליפות, כי את האיכות בסגל יש לנו".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות