נתניהו סיים השבוע את פרק הזמן הראשון שמאפשר לו החוק להקמת קואליציה, לקראת בקשת הארכה משמעון פרס לשבועיים נוספים ואחרונים בהחלט. היבול, בינתיים, דל למדי: רק התנועה בראשות ציפי לבני הצטרפה. אולם המגעים הופכים ליותר ויותר קדחתניים לקראת השלמת בניית הממשלה, כפי הנראה רק בעוד יותר מעשרה ימים.
ההעדפה הראשונה של ראש הממשלה היא קואליציה שתורכב מהליכוד ביתנו, התנועה, החרדים, לפיד ובנט. זו ממשלת ענק, רווית שרים ותפקידים, וכמעט בלתי ניתנת להפלה. השאלה הגדולה היא אם היא אפשרית.
בשלב זה נראה שלא. לפיד, שכלפי חוץ מקפיד להפגין חזות של עמידה על עקרונות וחוסר פשרנות בנושאים המהותיים, מנהל למעשה בשיחות סגורות שיח של שנאת חרדים מהסוג הישן, כזה שלא משנה איזה מתווה יציגו לו, התירוץ הבא לשלילת הכניסה לממשלה עם החרדים תמיד יימצא. בסיעות החרדיות אמרו השבוע כי אם תהיה פשרה מצידם על חוק הגיוס, לפיד יתעקש על לימודי ליב"ה. אם יתפשרו גם על זה, הוא ידרוש מהם להוריד את הזקנים.
ההעדפה השנייה של נתניהו היא ממשלה ללא לפיד ועם בנט. זו קואליציה של כ־70 ח"כים הנשענת על 61 המנדטים של מחנה הימין פלוס ציפי לבני. הבעיה היא שבנט ולפיד כרכו את גורלם זה בזה. המאמצים להפריד ביניהם כשלו עד כה. בליכוד ביתנו מקווים כי המו"מ הרציני והאינטנסיבי מאוד שמתקיים בימים אלו עם הבית היהודי, יביא אותם בסופו של דבר להיכנס פנימה גם בלי לפיד.
העדיפות השלישית של נתניהו היא צירופה של העבודה. זו קואליציה שהגורם הימני ביותר שיהיה בה הוא הליכוד ביתנו. היא לא תישען על המחנה הלאומי, אולם היא עדיין תאפשר תפקוד יחסית סביר בין מרכיביה.
ליחימוביץ' אין אלמנטים אנטי־חרדיים כמו שיש ללפיד, וסביר להניח שנוסחת פשרה לחוק הגיוס תוכל לעבור בקלות יחסית. הבעיה היא שיחימוביץ' לא מוכנה בשלב הזה לבוא. בליכוד מחזרים, אולם יחימוביץ' עיקשת בעמדתה. בינתיים היא הבטיחה את מעמדה כיו"ר האופוזיציה, כשגם הסיעות החרדיות וגם מרצ כבר הודיעו שיתמכו בה ולא בלפיד לתפקיד.
האפשרות האחרונה, ומתוך התלבטות קשה אם עדיף ללכת עליה או שכבר עדיף להוביל את המערכת לבחירות, היא קואליציה ללא חרדים עם בנט ולפיד. זו ממשלה בלתי נשלטת, שתאלץ את הליכוד ביתנו שקיבלה 31 מנדטים לתאם כל הצעת חוק וכל יוזמה קטנה כגדולה עם קואליציית לפיד־בנט, שקיבלו גם הם יחד 31 מנדטים, כאשר ציפי לבני היא לשון המאזניים. זו קואליציה שמפרקת את המחנה הלאומי ונפרדת לשלום מהסיעות החרדיות.
בליכוד בונים על כך שברגע האחרון, אחרי כל הפגנות השרירים והמתיחות הקשה, חברי הבית היהודי לא ייתנו יד לקואליציה מהסוג הזה, שמלבד הפגיעה בחרדים, עשויה לפגוע בנושאים החשובים למחנה הלאומי, כגון הבנייה ביהודה ושומרון, מניעת הקפאה ועצירת מהלכים מדיניים מרחיקי לכת.
"כל מי שמחזיק מעצמו איש ימין, נשם לרווחה כשהתברר עם סיום ספירת קולות החיילים שגוש הימין ניצח עם 61 מנדטים. לא הגיוני שדווקא המפלגה הכי ימנית בגוש היא שתפרק אותו במו ידיה", אומרים בכירים בליכוד ביתנו, "זה פשוט לא יכול לקרות, נקודה".
חפש את הקלטת
את היום הזה בכנסת, בעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום כיפור, זבולון אורלב כנראה לעולם לא ישכח. דקות לא רבות אחרי שעזב את לשכתו בן שיחו, בחור צעיר חובש כיפה שהזדהה בשם ניסים גרין, שביקש לתרום כספים למטה הבחירות שלו בפריימריז, נחשף אורלב לעובדה כי התורם הוא למעשה חוקר פרטי שאותו שכר נפתלי בנט, המתמודד העיקרי נגדו על ראשות הבית היהודי.
אורלב גם גילה את שמו האמיתי: ניסים גרמה ממושב אחיעזר שבמרכז. אחרי חשיפת הפרשה סבר אורלב כי הסיפור מאחוריו. אלא שבעדויות נוספות שהגיעו אליו נטען כי החוקר, ואולי גם חוקרים נוספים מטעם בנט, ממשיכים לפעול מתוך כוונה, לדעתו, להשיג עליו חומר מפליל. בנט מצידו טען כי הבלש נשלח לגלות שחיתויות במיפקד וכי פנה לאורלב מיוזמתו.
אחד הפעילים שאליו הגיע גרמה היה אביחי עמרוסי, מנהל ישיבת הסדר בנתניה, הפועל גם כ"קבלן קולות" בבית היהודי ובליכוד. במהלך השיחה, שבה סבר עמרוסי כי בן שיחו הוא תורם המעוניין להעביר סכומים נאים לישיבה שבניהולו, הפליג קבלן הקולות בתיאורים על העברות כספים בקופסאות סיגריות בסכומים אסטרונומיים, שבוצעו כביכול על ידי ניסן סלומינסקי, היום חבר כנסת, אז מועמד לרשימת המפלגה לכנסת.
הקלטות השיחה בין החוקר לעמרוסי, וכן הקלטות אחרות, משמשות היום בסיס לבדיקה משטרתית. המשותף לכל ההקלטות שהועברו למשטרה על ידי משרד החקירות, הוא העלאת שמו של אורלב, לפעמים אפילו באופן מאולץ, ולעיתים אף כבדרך אגב, כדי לבחון את תגובת הצד השני. לא בכדי אחרי שנודע גם לעמרוסי כי התורם הוא בעצם חוקר פרטי, הדבר הראשון שביקש הוא לעדכן את אורלב. לא את סלומינסקי. התחושה שלו היתה כי הוא האיש שאותו מחפש הבלש.
אם עדותו של קבלן הקולות תימצא אמינה ואכן היו מועמדים ששילמו כסף תמורת קולות, הרי מדובר באחת מפרשיות השחיתות הפוליטית החמורות.
בשנים האחרונות הוצמד לשמו של סלומינסקי דימוי של מעין בנק מהלך עבור מוסדות הציונות הדתית. הוא היה בעל הבית של הכספים הקואליציוניים שמועברים לבית היהודי עבור מוסדותיו. רשמית יש ועדה של ארבעה אנשים, אולם בסופו של דבר על פי ניסן יישק דבר. כנושא בעמדת מפתח זו, סלומינסקי הוא מוקד עלייה לרגל בשנים האחרונות מצידם של מנהלי מוסדות ועמותות, המעוניינים בתמיכת המדינה.
לאחר שבקדנציה האחרונה נפלט מהכנסת, הותירו אותו בבית היהודי בתפקיד רכז חלוקת הכספים הקואליציוניים. סלומינסקי אומר כי למרות דבריו של עמרוסי, שלפיהם קיבל ממנו כספים עבור הישיבה בנתניה תמורת קולות, אין למעשה אפשרות כזאת, מאחר שהכספים מועברים למספר רב של ישיבות, שמחלקות אותו ביניהן. הנושא, בכל אופן, נמצא כעת בבדיקה משטרתית.
עם השלמת עבודת משרד החקירות הגיעו בנט, היועץ האסטרטגי רונן צור ויועץ התקשורת משה קלוגהפט, למערכת חדשות ערוץ 2, והציגו את החומרים. בערוץ החליטו לשדר את הקלטת.
כשביקשו את תגובתו של סלומינסקי, הוא הגיע בלוויית יועץ התקשורת רוני רימון ועו"ד אילן בומבך, והציג קלטת נגדית שבה נראה אותו עמרוסי מודה כי שיקר לחוקר הפרטי.
בערוץ החליטו כי שתי קלטות המציגות מציאות כה מנוגדת הן לא משהו שאפשר לשדר וירדו מהסיפור, לא לפני ששוחחו עם עמרוסי, שהכחיש לחלוטין גם באוזניהם את הדברים שאמר בקלטת הראשונה, זו שהציג בנט.
מטה בנט ניסה להעביר את החומר גם ל"ידיעות אחרונות". מאותה סיבה בדיוק החליטו גם שם לגנוז את החומרים ולא לפרסמם.
בד בבד עם הניסיונות להעביר את הקלטות לשני כלי התקשורת, פנה משרד החקירות למשטרה עם הקלטות.
בנט לא הגיש תלונה רשמית על אף אחד מהמקרים שלהם נחשף. אחרי הניסיונות הכושלים בערוץ 2 וב"ידיעות אחרונות", הוא החליט שלא לנסות יותר לחשוף את העדויות. לא מסיבת עיתונאים. אפילו לא כתיבת סטטוס בנושא בפייסבוק.
שחיתות אחרת התגלתה על ידי פעילים במטה. התברר כי כרטיסי אשראי נטענים שימשו למפקד של מאות ואלפי טפסים, לפעמים בכרטיס אחד שולמו דמי החבר של כמה מתפקדים, מה שעורר את החשד כי מדובר בקבלני קולות. הטפסים דווחו.
בבית היהודי, בדרך כלל מפלגה שקטה ומנומנמת, לא ידעו השבוע איך לעכל את הסערה שהתרגשה עליהם. החשש המרכזי במפלגה הוא כי אחרי סלומינסקי עלולות ליפול במהלך החקירה עוד דמויות בכירות בבית היהודי.
היחס כלפי התנהלותו של בנט חצוי. חלק ראו בו חושף שחיתויות ללא חת שניקה את האורוות המלוכלכות. אחרים הביעו הסתייגות מהשימוש שעשה בחוקרים פרטיים נגד יריבים פוליטיים. גם גרסתו של בנט לאירועים נתונה במחלוקת בתוך הבית היהודי. בין היתר טוענים שעדיין לא ברור מדוע הוא רץ עם החומר לעיתונים ולערוצי טלוויזיה ומדוע בכלל שכר חוקר פרטי במקום לפנות למשטרה או למבקר המדינה, הכתובת המקובלת כאשר יש חשדות לביצוע עבירות.
טענות, וטענות־נגד
כאשר נחשף באוקטובר האחרון בעמודים אלה המכתב ששיגר אורלב לקצין הכנסת, שבו האשים את בנט ששלח נגדו חוקר פרטי, מסר מטה בנט כי אכן המטה שכר משרד חקירות, אך לא נגד אורלב.
לעומת זאת, כאשר בנט נשאל בעצמו על כך בכלי תקשורת אחרים, הוא הכחיש כל מעורבות בפרשה. בראיון משותף של בנט ושל השר דניאל הרשקוביץ, אז מועמד בעצמו לראשות המפלגה לפני שהסיר את מועמדותו והביע תמיכה באורלב, שאל המראיין עמית סגל בערוץ 2 את בנט אם הוא שכר את החוקר שהגיע לאורלב.
"לא", השיב בנט בנחרצות.
בראיון אחר בערוץ 10 נשאל נפתלי בנט אם שכר משרד חקירות פרטי במהלך הפריימריז. "אני לא עוסק ברכילויות חסרות בסיס", ענה. הקטעים שודרו שוב השבוע בכלי התקשורת. גורמים בבית היהודי ראו בדברים שנאמרו פגיעה קשה באמינותו של העומד בראשם.
העובדה כי הפרשה כולה עומדת כעת בבדיקה משטרתית, שבמהלכה כבר נחקר עמרוסי ונשלח למעצר בית, וכמוהו נחקרו ותושאלו גורמים נוספים בבית היהודי, נחשפה ביום שני ב"ידיעות אחרונות". בנט מיהר לגבות את עבודת המשטרה. בימים שלאחר מכן הודלפו חומרים מהחקירה ושמות נוספים, כולל כאלה ממפלגות אחרות.
בנט עצמו נפגש עם עמרוסי. הפגישה התקיימה לפני פרשת החוקר הפרטי, במלון בלו ביי מצפון לנתניה. כמה שבועות לאחר הפגישה התקיימה פגישה נוספת בין נציגה בכירה מטעם בנט לבין עמרוסי.
האחרון טען בחקירתו כי הבכירה במטה בנט ניסתה לבדוק איתו את האפשרות לעשות איתו עסקים כקבלן קולות גדול במפלגה. אבל בלשכת בנט טענו מנגד כי מטרת הפגישה של אותה בכירה במטה היתה לחשוף את השיטה. לאחר אותה פגישה, הם אומרים, החלטנו לתעד את דרכי פעולתו של עמרוסי באמצעות החוקר הפרטי.
מקורבי בנט מצידם רואים את התנהלותו של יו"ר הבית היהודי ללא דופי. לדבריהם, הצורך בשכירת משרד חקירות נבע מכך שפעיליהם נחשפו למידע מטריד הכולל קניית קולות בתשלום מקבלני קולות. "המקרה הראשון", הם אומרים, "היה כשאחד הפעילים שלנו הגיע לבית של קבלן קולות כדי לזכות בתמיכתו, ולפתע במהלך הפגישה פתח אותו קבלן קולות את הארון בחדרו, חשף ערימת שטרות כסף ואמר לפעיל כי הדרך לזכות בקולות אנשיו היא באמצעות תשלום במזומן".
לדבריהם, "נאמר לנו כי הדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות משרד חקירות שיציג ראיות". לשאלה מדוע לא הגיש המטה תלונה במשטרה נגד אותו קבלן קולות עם שטרות הכסף בארון, השיבו מקורבי בנט כי "ההוכחות לא היו חותכות".
לטענתם משרד החקירות מעולם לא קיבל מבנט הוראה לחפש דווקא את אורלב. על ביקור החוקר אצל אורלב הם אומרים כי ייתכן שפעל על דעת עצמו. לשאלה מדוע שאל החוקר ושאר שליחיו של בנט המצולמים בקלטות שהועברו לכלי התקשורת ולמשטרה דווקא על אורלב בכל המקרים, אמרו המקורבים כי "לא ניתנה להם הוראה כזאת, אולם ברור שצריך לבדוק את ההתנהלות של כולם, ובעיקר את המועמדים החזקים, ואורלב בכללם".
"ההתנהלות של מטה בנט למגר שחיתות ראויה לכל שבח", אמרו, "פוליטיקה חדשה זה לא להשלים עם השחיתות ולקבל אותה, אלא להילחם בה".
לשאלה מדוע אם כן לא הודה בנט בפה מלא כי שכר משרד חקירות כל אימת שנשאל על כך בכלי התקשורת, השיבו מקורביו כי "בנט הכחיש רק כשנשאל אם שלח חוקר נגד אורלב, וזו האמת, כי החוקר לא נשלח לאורלב".
התשובה הזו נשמעת בעייתית. כאמור, בתשובה לשאלה בערוץ 10: "האם שכרתם משרד חקירות פרטי במהלך הפריימריז?" השיב בנט: "אני לא הולך להתעסק ברכילויות, זה הכל רכילויות חסרות בסיס".
מקורבי בנט טוענים כי העיסוק בו ומעשיו בפריימריז הוא החטאה של הנקודה המרכזית. "הסיפור האמיתי הוא השחיתות", אמרו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו