תגלית מסקרנת: מערכת תת קרקעית נחשפה ליד הכותל

מערכת תת קרקעית, חצובה בסלע, מימי בית שני, התגלתה לאחרונה למרגלות מבנה ציבורי בן 1,400 שנה ליד הכותל המערבי. לרגל יום ירושלים, הציגו היום (שלישי) לראשונה רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי את התגלית הארכיאולוגית שנחשפה מתחת ללובי אתרי מנהרות הכותל. ארכיאולוגים מספרים כי מדובר "בפעם הראשונה שנחשפת מערכת כזו בסמוך לכותל".

המערכת החדשה התגלתה בחפירות רשות העתיקות במתחם 'בית שטראוס', שחודשו לפני כשנה, במסגרת פעולות להכשרת כניסת מבקרים לסיור חדש במנהרות הכותל, בנוסף לסיור הוותיק מטעם הקרן למורשת הכותל המערבי. החוקרים מעריכים, כי המתחם החצוב היה בשימוש תושבי ירושלים בתקופה הרומית הקדומה, ערב חורבן ירושלים ובית המקדש השני. המערכת נחשפה מתחת לרצפתו של מבנה גדול ומרשים מהתקופה הביזנטית.

מי שחשפו את התגלית, היו חניכים ממכינות קדם-צבאיות מירושלים. חניכי המכינות השתלבו בחפירות הארכיאולוגיות כחלק ממדיניות ההנחלה של רשות העתיקות, המבקשת לחבר את בני הנוער לעברם. המערכת שגילו, מורכבת מחצר פתוחה ומשני חדרים, המסודרים בשלושה מפלסים אחד מעל לשני, וביניהם מקשרים גרמי מדרגות חצובים.

החפירה כוללת בתוכה גם תעלומה שלה עדיין אין פתרון. ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה שדיאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות סיפרו כי "מדובר בממצא ייחודי. זו הפעם הראשונה שנחשפת מערכת תת קרקעית בסמוך לכותל המערבי. צריך להבין שלפני 2000 שנה – כמו היום, נהגו לבנות בירושלים מאבנים. נשאלת השאלה, לצורך מה הושקעו מאמצים ומשאבים גדולים בחציבה של חדרים תת-קרקעיים בסלע הקשה".

"עושר הממצאים שמתגלה בחפירה פותח צוהר לחיי היום-יום של תושבי העיר הקדומה; בין השאר, מצאנו כלי בישול עשויים חרס צרוף, עשרות נרות שמן למאור עשויים חרס, ספל עשוי אבן, המוכר בשם ספל מידה ושבר של קלל ששימש לנטילת ידיים ושמירת מים אשר שימשו כחלק מהלכות שמירת הטהרה בירושלים של ימי הבית", סיפרה מוניקנדם-גבעון.

מרדכי (סולי) אליאב מנכ"ל הקרן למורשת הכותל המערבי בתגובה לממצאים שנחשפו: "אני מתרגש, ערב יום ירושלים, לחשוף בפני עם ישראל אוצר חדש של ממצאים מרשימים ומרתקים ששופכים אור על חייה של ירושלים של מטה לאורך הדורות בכלל, וערב חורבן הבית בפרט. ממצא זה, ממחיש ביתר שאת את החיבור העמוק של היהודים לירושלים בירתם. גם כשפיזית היו עליה הגבלות שונות, התפילה מעולם לא פסקה למרגלות שריד בית מקדשנו וזוהי עדות מוחשית לכך."

בפתח הכניסה למתחם החצוב נמצאו שקעים, שנועדו לקבע צירי דלתות ובריחים. בדפנות נחצבו נישות מעוגלות וריבועיות, ושקעים משולשים להנחת נרות למאור, וכן שקעים מאורכים לתליית מדפים. ממצאים אלה, מרמזים שהמערכת החצובה בסלע הייתה בשימוש יומיומי. "אולי היא שמשה כמזווה למבנה עילי שלא שרד, או כחלל חצוב שאפשר חיים בתת הקרקע", אומרים הארכיאולוגים.

המערכת החצובה כוסתה לגמרי ברצפת פסיפס לבנה של מבנה ציבורי מונומנטלי רב רושם, שנבנה בסוף התקופה הביזנטית לפני כ-1400 שנים, ושופץ במהלך התקופה העבאסית, לפני כ-1250 שנים. השיפוצים התדירים במבנה וחורבנו, הזכירו לאחד מאנשי הצוות, מיכאל טשרנין מרשות העתיקות, מכתב מהגניזה הקהירית המתוארך למאה ה-11 לסה"נ, בדבר שיפוץ של בית כנסת בירושלים לאחר רעידת אדמה בשנת 1035 לסה"נ. השיפוץ נעשה הודות לתרומה מאת הקהילה היהודית בצור, לקהילה היהודית בירושלים. במהלך התקופה הפאטימית (המאה ה-11 לספירה) המבנה חרב, והממצאים שבו כוסו במפולת אדירה, עד לחשיפתם במהלך החפירה הארכיאולוגית.