"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר דרמטי: סיכוי נמוך להידבק בקורונה בגלל מגע עם משטח
חוקרים ורופאים ישראלים בממצא ראשוני: הקורונה לא שורדת על משטחים • עם זאת, הבדיקה בוצעה בתנאי מעבדה בלבד • משרד הבריאות: "כרגע אנו ממליצים להמשיך לחטא"
הכנות לפתיחת גן ילדים // צילום: אורן בן חקון // הכנות לפתיחת גן ילדים // צילום: אורן בן חקון

מחקר דרמטי: סיכוי נמוך להידבק בקורונה בגלל מגע עם משטח

חוקרים ורופאים ישראלים בממצא ראשוני: הקורונה לא שורדת על משטחים • עם זאת, הבדיקה בוצעה בתנאי מעבדה בלבד • משרד הבריאות: "כרגע אנו ממליצים להמשיך לחטא"

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

מחקר ישראלי שנתוניו נאספים בימים אלו עשוי לענות על אחת השאלות המטרידות בענייןהקורונה: האם ניתן להידבק ממגע במשטחים שחולה קורונה נגע בהם או היה בקרבתם? שאלה שגרמה לזינוק במכירות חומרי חיטוי ולהנחיות שונות ומשונות, ובהן ההנחיה לבודד ספרים שמחזירים לספרייה וחיטוי אוטובוסים או כיתות לימוד.

מחקר, שלו היו שותפים רופאים וחוקרים מבית החולים אסותא אשדוד, לניאדו בנתניה והמכון הביולוגי בנס ציונה, מצא בסבירות גבוהה כי נגיפים ממשטחים בסביבת החולה אינם בעלי כושר צמיחה במעבדה ואינם חיים.



במחקר עד כה נדגמו משטחים ממחלקות הקורונה באסותא אשדוד ובלניאדו בנתניה, כולל דגימות שנאספו ממשטחים שבהם נגעו חולים ואפילו טלפונים ניידים שלהם. מתוצאות חלקיות שהתקבלו עד כה עולה כיהנגיףלא הצליח לצמוח בתנאי מעבדה או להדביק. המשמעות היא שנגיף שנלקח ממשטחים לא מצליח להדביק בתנאי מעבדה.

"שאלת ההדבקה ממשטחים עלתה הרבה בתקשורת, והיו דיונים כמה זמן הנגיף שורד על משטחים מחומרים שונים. מלכתחילה אינני סבור שיש הרבה העברה ממשטחים או זיהום ממשטחים. אין לנו שום הוכחה אפידמיולוגית שמישהו נדבק ממשטחים. אנחנו יודעים שהנגיף 'מזהם' את הסביבה שמסביב לחולה אך אין זה אומר שהוא מידבק", אומר עורך המחקר ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא אשדוד ומרכז הצט"מ (הצוות לטיפול במגיפות) הגוף המייעץ למשרד הבריאות, שערך את המחקר עם ד"ר רגב כהן מביה"ח לניאדו וד"ר שי וייס מהמכון הביולוגי.

"זהו המחקר הראשון למיטב ידיעתנו שבדק נוכחות נגיף חי ומידבק על משטחים, ובינתיים לא הצלחנו להוכיח שהדבקה ממשטחים היא אפשרית", אומר ד"ר ברוש.

"אין צורך לרסס"

עוד ציין כי "לאור הנתונים מהמחקר ולאור הדיווחים עד כה, אני חושב שנושא ההדבקה ממשטחים לא משמעותי. אי אפשר לשלול הדבקה באופן מהותי, אך הנתונים הללו לצד מזג האוויר הרותח בימים האלו משמידים אתהנגיףבקצב גבוה מאוד". בשלב השני של המחקר נדגמו משטחים רבים ב"מלון הקורונה" ארלינגטון באשקלון. שם נאספו דגימות מחפצים שהחולים נוגעים בהם דוגמת סידורי ומחרוזות תפילה, כפתורי מעלית, כוסות, בקבוקים, כיסאות, ידיות ומשטחים נוספים. תוצאות אלו צפויות בימים הקרובים.

לאור הממצאים עד כה מחדד ד"ר ברוש: "רוב ההדבקה היא במגע ישיר וקרוב עם חולה. עמדתי היא שכלל אין צורך בחיטוי במרחב הציבורי. צריך לנקות כמו בשגרה אזורים ציבוריים, עם חומרים רגילים. אין צורך לרסס או לערפל. במקומות שבהם ידוע ששהה חולה קורונה לאורך זמן מומלץ לנקות משטחים רבי־מגע ליתר ביטחון".



אין צורך בחיטוי במרחב הציבורי // צילום: יהושע יוסף
אין צורך בחיטוי במרחב הציבורי // צילום: יהושע יוסף

עמדת משרד הבריאות היא כי "עיקר ההדבקהמנגיף הקורונההוא ממגע ישיר בין אנשים ומרסס נשימתי. וכי טיפות רסס מעיטוש או שיעול הנוחתות על משטחים עשויות לביות מקור הדבקה. מומלץ לבצע ניקוי במים ובסבון ולאחר מכן לחטא משטחים. מדובר במשטחים הבאים במגע נרחב של הידיים במבנים ובמרחב ציבורי". בתוך כך, לקראת חזרת תלמידי כיתות ד'-י' למערכת החינוך ולאור מזג האוויר השרבי, התלהט גם הדיון בקבוצות ווטסאפ של תלמידים ומורים בשאלה האם התלמידים נדרשים לשבת בכיתה מאווררת עם חלונות פתוחים, ואם כן, איך יתמודדו עם גל החום.

לאור זאת מבהיר ד"ר ברוש כי "אין כל המלצה של הצוות למניעת מגיפות וגם לא נדרשנו לנושא. ההנחיה הכללית היא שעדיף להיות בחדר מאוורר. אבל אם החלונות יהיו פתוחים במזג אוויר כזה והכיתה תהיה לוהטת זה יהיה בעוכרינו. ילדים יזיעו, יורידו מסיכות וייגעו בפנים. עדיף לשבת בכיתה סגורה וממוזגת שהילדים בה עוטים מסיכות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...