למעיין אדם יש בקשה אחת ליום ההולדת

אני מהמבטלים. מאלו שהתלהבו מההזמנה למסיבה אבל לא מגיעים. שלפני יציאה ממציאים תירוצים, שקבעו בלהט הרגע ובסוף מתחרטים. ששמחים שהבריזה לך הבייביסיטר ושאמא שלך חולה, שכותבים "איזה באסה" ומוצפים בתחושת הקלה. שתמיד יגרמו לך להרגיש טוב עם זה שהילד פתאום משלשל או שהבוס צלצל, "לא נורא כפרה, בפעם הבאה!"

לכל הטורים של מעיין אדם >>

אני מהמשתלטים. מאלו שדברים נעשים בדרך שלהם - או שלא נעשים. שאסור להתערב להם, ואמיץ מי שיקבל החלטה בלי חתימה שלהם בשני עותקים. שלא עושים להם הפתעות, כי זהעלול להסתיים בפנים חמוצות, ויעיד כל מי שניסה להשלים משפט - קשה לנהל איתם שיחות.

אני מהמתפוצצים. מאלו שכשהדם עולה להם למוח הם שוברים את הכלים. שמתחממים מהר ומצטננים מהר, אך משאירים אחריהם שובל של נפגעים.

אני מהצופרים. מאלו שאם תעכב אותם בנתיב השמאלי,אתה תדע היטב שהם לא מרוצים.

אני מהמבולגנים, מאלו שאם יש כוס אחת בכיור - למחרת יהיו 70. שהאוטו שלהם נראה כמו פח זבל על גלגלים, ושצריכים התראה לפני שמגיעים אורחים. אני מאלו שלא ימצאו איפה שמו את המשקפיים, גם אם ייתנו על זה פרס של מיליון שקלים.

אני מהדחיינים, מאלו שיעדיפו לגרבץ היום ומחר לטפל בטפסים, שיתחילו דיאטה ביום ראשון, נשבעים! שיש להם הסבר ממש מצוין ללמה עכשיו זה לא הזמן, שידעו לנמק באופן משכנע - למה צריך שנצ לפני שאפשר לבצע.

אני מהבזבזנים, מאלו ש"יפצו" את עצמם כל החיים. שיזמינו סושי כל ערב כי לא יכלו לקנות בורקס כשהיו חיילים. שלמדו לחבק את המינוס ולראות בו חבר לצרה, שנהנים לגהץ, ולא בהקשרים של כביסה. אלו שמגיע להם, שחיים רק פעם אחת, שלא יוכלו לקחת איתם את הכסף לעולם הבא. בשביל מה הם עובדים - אם לא בשביל עוד שמלה?!

אני בת 33 בעוד יומיים, הפאקים האלו מלווים אותי מגיל בית ספר. את חלקם שיפרתי, עם חלקם השלמתי ויש לי עוד הרבה עבודה על כל היתר.

בדרך כלל ביום ההולדתנהוג לברך "תישארי כמו שאת!", "תישארי כזאת מדהימה", לקשט בלבבות, בפרחים ובשמפניה ורודה. אבל אם אני באמת רוצה לגדול בשנה, אם אני באמת רוצה לתת לעצמי מתנה - השנה אני עוד קצת משתנה.

אז אם אפשר לבקש, אחרי המזל טוב - אחלו לי גם בהצלחה! ❤