"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התעשיינים: "לפצות עובדים ששכרם יופחת"
במתווה שהוגש לרה"מ נטען כי הממשלה נכשלת בתחום הכלכלי • עוד במתווה: הורדת מסים, דחיית תשלומים והפחתת רגולציה
אוריאל לין // צילום: דודי ועקנין

התעשיינים: "לפצות עובדים ששכרם יופחת"

במתווה שהוגש לרה"מ נטען כי הממשלה נכשלת בתחום הכלכלי • עוד במתווה: הורדת מסים, דחיית תשלומים והפחתת רגולציה

גלעד צוויק
, עודכן

"היעדר תוכנית פיצויים מרכזית בישראל- סכנה ממשית למשק"- זהו המסר המרכזי של ארגוני המעסיקים המובילים לראש הממשלה.

במכתב, שעליו חתומים נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר ומזכ"ל התאחדות החקלאים אבשלום וילן, נטען כי בעוד שהממשלה היטיבה להתמודד עם משבר הקורונה במישור הבריאותי, היא "נכשלת באופן מחפיר בהתמודדות עם המשבר הכלכלי והתעסוקתי", בצורה המסכנת את מקומות עבודתם ורמת חייהם של מאות אלפי עובדים בישראל.

חותמי המכתב, המייצגים חברות המעסיקות 85% מהמועסקים בענפי ההיי־טק, השירותים, החקלאות, המסחר והלוגיסטיקה, הגישו לממשלה תוכנית מפורטת של פיצויים ושימור מעסיקים המתבססת בין היתר על מודל גרמני שלטענתם נחל הצלחה. "תרומת התקציבים מחוללי הצמיחה בהיקף של כ־4.3 מיליארד שקלים לשנים 2020-2022, לצד החלת פחת מוגדל, רידוד הביורוקרטיה והרגולציה והפחתת מסים ועלויות, יניבו כבר בשנת 2020 צמיחה עודפת הנאמדת בכ־0.7%", כותבים ראשי הארגונים, החוזים כי בשנתיים הבאות תגיע הצמיחה עד ל־1.2%.

עקרונות המתווה, המבוססים בין היתר על מסמך שניפקו בתחילת החודש התאחדות התעשיינים וההסתדרות, כוללים בין היתר הסכם קיבוצי כללי, אשר יחול על כלל המשק באמצעות צו הרחבה, שבמסגרתו תהיה לכל עובד הזכות ל"תוספת הפחתת משרה" - אם היקף עבודתם נפגע בשל משבר הקורונה. במקביל, יזכה המעסיק לתוספת כספית מהמדינה, שתגלם בתוכו גם את ההפרשות לביטוח לאומי, פנסיה, זכויות סוציאליות ועוד. כמו כן, יאומץ מודל פיצוי למעסיקים בגין ירידה בהיקף הכנסות בשל משבר הקורונה, לכל ענפי המגזר הפרטי, ותקרת הפיצוי תעמוד על 3 מיליון שקלים.

המתווה מציע גם הפחתת עלויות, כשתשלומי המע"מ יהיו על בסיס מזומן, הפסדים יקוזזו מול רווחי השנה הקודמת, תוקפא העלאת תשלומי הארנונה ותשלומי הביטוח הלאומי יידחו בשלושה חודשים. מס החברות, העומד כיום על 23%, יופחת לרמה של 20% והמס על משיכת דיבידנד ירד גם הוא ל־20%. נוסף על כך, תתבצע רפורמה להפחתת הביורוקרטיה והרגולציה. כל משרד ממשלתי ייאלץ לוותר על חמישה תהליכים רגולטוריים משמעותיים וייושמו פתרונות לשיפור ההליך לרישוי עסקים. על פי דרישת המעסיקים, הממשלה תגדיל תקציבים מעוררי צמיחה, כגון תקציבים לעובדים קיימים וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...