כל מי שחווה את מערכת הבחירות האמריקנית ב־2016, שבה הדהים דונלד טראמפ את העולם, חשב לעצמו שדבר משוגע כזה לא יחזור על עצמו. ובכן, קמפיין 2020 מצליח לעשות זאת ולהפתיע שוב את כולם.
זה התחיל בפריימריז המפלגה הדמוקרטית, כשסגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן, שנושק לגיל 80, הצליח לקום מארון המתים הפוליטי שלו ולנצח ברגע האחרון את כל מי שהיה בדרכו, למרות הפסדים באיווה, בניו המפשייר ובנבדה. הצלחתו נובעת בראש ובראשונה מכך שהקהילה השחורה של דרום קרוליינה נותרה נאמנה לו גם כאשר כל הפרשנים אמרו שאין סיכוי שיתאושש, כמו שאמרו שהאמרות הקשות של טראמפ נגד מיעוטים ונשים הופכות אותו ל"בלתי בחיר".
ובכן, הפרשנים שוב טעו, ואי אפשר להאשים אותם: מאז שניו המפשייר ואיווה הפכו להיות דומיננטיות כל כך בפריימריז של שתי המפלגות, כמעט אף אחד לא מצליח לזכות במועמדות מפלגתו בלי שניצח באחת מהן. היחיד שעשה זאת היה ביל קלינטון (1992), שהכריז על ניצחון אפילו כאשר הפסיד שם (מבחינתו, ניצחון היה לא להתרסק למרות פרשיית האהבים עם ג'ניפר פלאוורס).
גם טראמפ הצליח לנצח בגלל שבוחריו האמינו בו ולא הקשיבו לדברים הבוטים שלו, והעריכו את העובדה שהוא לא מוותר. ביידן למד משניהם: הוא הצליח להפוך את היוצרות במרוץ למועמדות מפלגתו בכך שמיתג עצמו כיחיד שיכול לאתגר את טראמפ במדינות המפתח שהאלקטורים שלהן יכריעו את הבחירות ב־3 בנובמבר.
גם דמוקרט, גם עממי
נכון לעכשיו, נראה כי הבחירות לנשיאות יהיו שונות מכל מה שהכרנו עד כה, וכנראה גם יותר משוגעות מאלו של 2016. הקרב האמיתי יהיה על הנפש של אמריקה: הפעם, ייאלץ הנשיא טראמפ להילחם על כל קול בזכות עצמו והישגיו, ולא להסתמך על מאוכזבי הדמוקרטים; הנשיא ייאלץ לסמוך על הבוחרים שיצביעו לא רק על סמך מצבם הכלכלי שהורע בגלל משבר הקורונה, אלא בזכות מצבם הכלכלי ששבר שיאים עד המשבר.
ביידן קורץ מאותם החומרים שהפכו את טראמפ לפופולרי באמריקה שנשכחה מאחור, במפעלים של פנסילבניה ומישיגן, בשדות החיטה של ויסקונסין וברפתות של איווה. בניגוד להילארי קלינטון, נתפס ביידן אצל הפועלים קשי היום במדינות המפתח כעממי, ישיר ואפילו בוטה. בדיוק מה שהם מחפשים.
ביידן. הבחירות יידחו לראשונה בהיסטוריה? // צילום: אי.אף.יפ
ביידן הוא מה שהדמוקרטים היו כנראה צריכים ב־2016: הוא נולד למשפחה קשת יום בפנסילבניה, אחת המדינות המתנדנדות, ובקושי רב פילס את עצמו למעלה, תחילה כעורך דין ואחר כך כסנאטור צעיר. הוא הצליח למתג את עצמו לאורך עשרות השנים שלו בסנאט ככזה שתמיד מעדיף לשתות בירה עם האזרח הפשוט מאשר להסתובב בקוקטיילים.
אחד הכינויים שלו הוא Amtrak Joe, בגלל שנהג להגיע לסנאט מביתו במדינת דלאוור באמצעות רכבת של חברת Amtrak. הסיבה היא טרגית: רגע לפני שהושבע להיות סנאטור בשנות ה־70, אשתו ובתו נהרגו בתאונת דרכים, ובניו נפצעו. כדי שיוכל לבקר אותם בבית חולים במהלך כהונתו בוושינגטון, נהג לנסוע כל הזמן ברכבת הלוך ושוב. את ההשבעה לסנאט עשה ליד מיטת בית החולים של בנו, בו, שעשרות שנים מאוחר יותר מת מסרטן מוח.
ביידן יהפוך להיות הנשיא הזקן ביותר בעת כניסתו לתפקיד אם ינצח. אך כרגע הגיל הוא דווקא המכשול הפחות בעייתי שלו. משום שכרגע ניצבת מולו אחת הפרשיות הכי קשות שהוא נאלץ להתמודד מולן: האשמה שלפיה תקף מינית את אחת העובדות שלו כאשר היה סנאטור בשנות ה־90.
הוא מכחיש זאת, אך מכריה של המתלוננת מאותה תקופה מספרים שאכן סיפרה על כך שביידן התייחס אליה באופן בלתי הולם. כך או כך, הדמוקרטים סבורים שיד נעלמה היא זו שבוחשת בסוגיה בגלל התזמון שבה הפרשייה התפוצצה, והחשש הגדול של ביידן הוא שדווקא המצביעים שאמורים להיות בכיסו - הליברלים והאינטלקטואלים - יפנו לו עורף בגלל הפרשייה הזאת.
לקראת ועידות וירטואליות
האתגר הנוסף שעומד בין ביידן לבין ניצחון על טראמפ הוא משבר הקורונה, שלמעשה שם את כל אור הזרקורים על הנשיא. מבחינת טראמפ, נגיף הקורונה הרס את הקלף הכי חזק שלו - הכלכלה - אך עבור ביידן הוא עשוי להיות קטלני, אם יהפוך אותו לבלתי רלוונטי: בלי העצרות ההמוניות אין לביידן את היכולת להציג את עצמו לאומה האמריקנית, לעשות נפשות לקמפיין שלו, ולמעשה למכור את מרכולתו ולשכנע את המצביעים כי טראמפ לא סיפק את הסחורה.
למרות המצב הקשה של האזרחים בעקבות המשבר, הזעם עדיין לא מופנה כלפי טראמפ. האמריקנים בדרך כלל לא מדיחים נשיאים אחרי קדנציה אחת, ונותנים להם ליהנות מהספק, גם ברגעי משבר. למעשה, במהלך המשבר האחרון האהדה כלפי הנשיא דווקא התחזקה אצל חלקים בציבור.
במונחים של בחירות במדינות המפתח החשובות, ביידן מוביל ברובן ואפילו פותח פער בסקרים הארציים (שאינם רלוונטיים בשיטה האמריקנית), אך הקמפיין האמיתי מתחיל בקיץ. השאלה הגדולה היא מה יקרה בקיץ כאשר שתי המפלגות הגדולות יערכו את הוועידות הארציות שלהן.
בדרך כלל הוועידות האלו, אף שאינן מעניינות את הבוחר האמריקני, משודרות בהרחבה. בעיקר "נאומי הקבלה" שבהם מקבלים המועמדים את המועמדות הרשמית של מפלגתם לנשיאות. הפעם הצד הדמוקרטי הודיע על דחיית הוועידה מיולי לאוגוסט, וגם נשקלת האפשרות שהיא תהיה וירטואלית, ללא קהל.
ואם לא די בכך, ייתכן שכל מערך ההצבעה ישתנה. בארה"ב, שבה שיטת הבחירות מבוזרת באופן מכוון, כל מדינה מחליטה איך היא מצביעה (ואפילו האם להצביע). ייתכן שמדינות רבות יעברו להצבעה בדואר בלבד, מה שעשוי לשנות מהיסוד דפוסי הצבעה. הרפובליקנים סבורים ששיטה זאת תעזור לדמוקרטים, בגלל שמיעוטים נוטים יותר שלא להגיע לקלפי.
וייתכן גם מצב של דחיית הבחירות בגלל המגיפה, בייחוד אם יהיה "גל שני" כמו שצופים. החוקה מאפשרת לקונגרס לקבוע תאריך חלופי לבחירות, אך כידוע הדמוקרטים שולטים בבית הנבחרים בעוד הרפובליקנים שולטים בסנאט.
לכן, רק אם שתי המפלגות ירצו בכך ורק אם המגיפה תצא משליטה, הן יידחו בפעם הראשונה בהיסטוריה. באופן תיאורטי, יכול להיות שהבחירות יידחו גם עד אחרי סוף הקדנציה של טראמפ ב־20 בינואר. במצב כזה, או אפילו אם רק חלק מהמדינות לא יצביעו, ייתכן שנשיא הסנאט יהפוך לנשיא ארה"ב כולה ב־20 בינואר 2021 רק מתוקף ברירת המחדל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו