"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התו הסגול – גרסת המאה הקודמת
מסמכים היסטוריים חושפים קווי דמיון בין ההתמודדות עם הקורונה למגפת המלריה בארץ ישראל של שנות ה-30 • איך נראה "התו הסגול" בתקופת היישוב?
צילום: ארכיון חברת החשמל // כיצד נראה "התו הסגול" גרסת המאה העשרים?

התו הסגול – גרסת המאה הקודמת

מסמכים היסטוריים חושפים קווי דמיון בין ההתמודדות עם הקורונה למגפת המלריה בארץ ישראל של שנות ה-30 • איך נראה "התו הסגול" בתקופת היישוב?

דן לביא
, עודכן

מסמכים היסטוריים שנכתבו בשנות העשרים של המאה הקודמת התגלו היום (שלישי) בארכיון בחברת החשמל. המסמכים מתעדים את סיפורה של מגפת המלריה אשר השתוללה בארץ לפני קום המדינה, ואת אופן מאבקה של חברת החשמל במגפה בקרב עובדי ומרכזיה. למרבה ההפתעה, ניתן לראות כי במסמכים של טיפול במגפת המלריה לפני כמאה שנים היו קווים משיקים רבים לטיפול במגפת הקורונה בימינו.

הנחיות חברת חשמל בתקופת המלריה (משנת 1933) // ארכיון חברת החשמל
הנחיות חברת חשמל בתקופת המלריה (משנת 1933) // ארכיון חברת החשמל

במסמך, הנכתב ב 22.07.1933, מוצגת ביקורת שנעשתה במפעל החשמל בנהריים ובעקבותיה הנחיות מחמירות וקפדניות הדורשות טיפול מיידי על מנת למנוע מגע בין עובדי החברה ליתושי הביצות אשר נשאו את הנגיף המדביק ואת התפשטות המחלה.

חלק מההנחיות כמעט מקבילות להנחיות שכולנו יכולים לזהות מתקופתנו אנו. כך למשל, נקבעו מקדמי זהירות במספרות הנמצאות במגורי עובדי החברה, לצד שימוש בכילות - המקבילות לשימוש במסכות בימים אלו.

בנוסף לכך, במסמך משנת 1926 ניתן למצוא דמיון נוסף, שכן התמודדות חברת החשמל נעשתה בעזרת מעקב קפדני עם טבלאות וגרפים על מנת לזהות מגמות מדאיגות בקרב עובדי החברה, ולבצע טיפול נקודתי ומהיר למניעת הדבקה נוספת והתפשטות המחלה.

הדבקה אקספוננציאלית? גרף משנת 1926 המתאר את המעקב שביצעה חברת החשמל למניעת הדבקה בקרב עובדיה // מתוך ארכיון חברת החשמל
הדבקה אקספוננציאלית? גרף משנת 1926 המתאר את המעקב שביצעה חברת החשמל למניעת הדבקה בקרב עובדיה // מתוך ארכיון חברת החשמל

דליה בודינגר, מנהלת אגף תקשורת ודוברת חברת החשמל המנהלת את ארכיון החברה: "בארכיון של חברת החשמל ניתן למצוא תיעוד היסטורי לכל תרחיש, משנות העשרים ועד היום. "התו הסגול" של 1920, בנהריים, מעיד על הנהלה אחראית ומקצועית אשר פועלת בצורה סדורה ובהתאם להנחיות הרופא האזורי למיגור המלריה ושמירה על בריאות העובדים והסביבה - תרבות ארגונית ששורשיה בימי רוטנברג ואיתנו עד היום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...