בחודש מאי 2004 התקיים משאל בקרב מתפקדי הליכוד האם לתמוך או להתנגד לתוכנית ההתנתקות כפי שהציע יו"ר המפלגה דאז ראש הממשלה אריאל שרון, משאל שבסופו הכריעו רוב המתפקדים שלא לתמוך בהתנתקות.
במסגרת המאבק בתוכנית ועל רקע ההצבעה צוותו לכל קלפי בני משפחה מקרב המתיישבים בגוש, בני משפחת חטואל צוותו אז לקלפי באשקלון. טלי חטואל יצאה מביתה עם בנותיה לכיוון הקלפי בשעות הבוקר, כאשר בציר כיסופים פתחו לעברן שני מחבלים באש. לאחר שהרכב נעצר, התקרבו עוד המחבלים על מנת לוודא את הריגתן. הרצח הוגדר באופן נדיר כ"פשע כנגד האנושות" על ידי ארגון אמנסטי.
טלי בחודש השמיני להריונה, הילה, הדר, רוני ומירב נהרגו. איש החינוך דוד חטואל היה היחיד מהמשפחה שלא נפגע, שכן היה באותה השעה בבית הספר באשקלון אותו ניהל. כשדוד משתף את התחושות בימים ההם הוא אומר "לא היתה לי אז כתף לחלוק איתה את הכאב, כל המשפחה נמחקה. ביקשתי מהחברים שישמרו עליי, הכל היה תלוי בחברים ובקהילה".
שבוע לאחר מכן, בשעה בה התקיימה האזכרה לבנות המשפחה, נפתחה אש על המנחמים בדיוק באותה נקודה, אז בדרך נס לא היו נפגעים וכוחות הצבא שהיו במקום חיסלו את המחבלים. לימים הפך דוד ליו"ר מרכז מורשת קטיף שבניצן ובתפקיד הזה ופעילויות ציבוריות אחרות ניסה לסייע ולתמוך במי שהיו לו כתף בימים ההם.
השנה על רקע מגבלות הקורונה יצאו בני המשפחה בקריאה שכל אחד ואחת יעשו היום מעשה טוב כדי לכבד את זכרן. מוכי בטר מנהל מרכז קטיף אמר "מיד כששמענו על המיזם לקחנו על עצמנו להצטרף לקריאה ולהפיץ אותה, משפחת חטואל חקוקה על לוח ליבנו ואנחנו שולחים חיבוק לבני המשפחה. י"א באייר הוא יום משמעותי במורשת קטיף על רקע העובדה שרוב מוחלט כמעט 60% באותו היום מקרב מצבעי מתפקדי הליכוד אמרו לא להתנתקות".
בהודעה של משפחת חטואל נכתב: "בכל שנה, אזכרתן מתרחשת ברוב עם והשנה כשנבצר מאיתנו, יצאנו במיזם - אחד בשביל כולן ביום האזכרה, כולנו נקדיש מעשה אחד טוב עבורן ובכך נפאר את זכרן. מעשה קטן מרחוק, יהפוך לזיכרון משמעותי ועמוק... התחברו לשרשרת עצומה ועוצמתית״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו