משבר הקורונה הוסיף לישראל נקודות בתקשורת הבינלאומית. כך עולה מסיכום ביניים שנערך באגף הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ.
הדו"ח התבסס על מאות דיווחים שהעבירו בשבועות האחרונים שגרירויות ישראל בעולם. משקלול המברקים ששלחו הנציגויות הישראליות, עולה כי אופן הסיקור של ישראל עבר מהפך. עם פרוץ משבר הקורונה בסוף ינואר 2020 "זכתה ישראל לגישה ביקורתית, בעיקר על רקע ההחלטות לבטל טיסות, לסגור גבולות ולהוציא מהארץ אזרחי מדינות זרות בשלב הראשון, ולאחר מכן על השימוש בטכנולוגיות איכון טלפונים שהיו בשימוש שירותי הביטחון הישראליים במאבק בטרור".
עם זאת, עד מהרה השתנה הקו. כשהתבררו ממדי המגיפה במדינות המערב, הכתבות העוסקות בישראל החלו לשבח את המדיניות הישראלית מצילת החיים: "בשלב השני הפכה ישראל להיות מודל למדינה שמצליחה להתמודד עם המשבר הרפואי בדיוק בשל אותן הסיבות שלפני כן הועברה עליהן ביקורת". ישראל גם זכתה להערכה על המאמצים הרבים שהשקיעה בהחזרת אזרחיה מרחבי העולם.
"הזדמנות מדינית"
עוד מציין הדו"ח כי העיסוק הרב של כל כלי התקשורת בעולם במשבר הקורונה הפחית מאוד את הסיקור של עניינים בינלאומיים, בכלל זה הסוגיה הישראלית־פלשתינית, והדבר טוב לישראל. עוד מזכיר הדו"ח את שיתוף הפעולה הבין־דתי שהיה בישראל במסגרת המאבק בקורונה, כמו התמונה המפורסמת של צוות מד"א שבו התפללו זה לצד זה חובש חרדי וחובש מוסלמי.
עוד בנושא:
אביה של בת ה-11 שנדבקה בקורונה: "אנחנו נשברים"
בת 11 שחלתה בקורונה מורדמת ומונשמת; הרופאים נאבקים על חייה
חשש: הצוות הרפואי נדבק בגלל שימוש משותף במקלדת
מגפה עולמית: 3 מיליון נדבקו בקורונה
נעם כ"ץ, סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ, אמר ל"ישראל היום" כי "מבחינת הייצוג התקשורתי אפשר לומר שהקורונה עשתה טוב לישראל פעמיים. השיח הבינלאומי עבר למדיה הדיגיטלית, שם ישראל מפעילה לא פחות מ־850 ערוצים בשפות שונות - כך שהיתה לנו עמדת פתיחה נוחה. שנית, הקורונה אפשרה למקד את השיח ביתרונות של ישראל, גם בתחומי מדע והיי־טק וגם מבחינת היחסים הבין־דתיים". שר החוץ ישראל כץ הוסיף כי "משבר הקורונה יצר עבור מדינת ישראל הזדמנות להציג את התרומה האדירה שלנו למדע ולחדשנות בעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו