האם עידן רייכל ראוי להשיא משואה?

בנובמבר 2002 עליתי למשפט הצבאי הראשון שלי. הסיבה: כומתה. העונש: שבוע במרכזיית גל"צ. רצה הגורל ובדיוק באותו שבוע יצא לרדיו השיר הראשון של זמר אנונימי באותם הימים, "בואי" שלעידן רייכל. בכל פעם שהשיר התנגן, המרכזייה קרסה. מאות מאזינים שרק רצו לדעת מה שם השיר ומי המבצע.

השיר הזה היה רק יריית פתיחה למי שמהר מאוד הפך לאחד הזמרים הבולטים בישראל, ובצדק. נדמה שרייכל פיצח את האוזן של הקהל הישראלי: לחנים מרגשים, טקסטים קולעים, וביצועים שחודרים לכל אחד. ההצלחה הזאת אפילו תורגמה להצלחה אדירה בחו"ל. אבל האם עידן רייכל (42) ראוי בזכות זה להדליק משואה, דווקא עכשיו? זו כבר שאלה אחרת.

•לוח השידורים המיוחד של "ישראל היום" ליום העצמאות

•אתגר הקורונה: אייל גולן מזמין את שרית חדד

12 משיאי המשואות נבחרים על פי החלטת ועדת השרים לטקסים וסמלים. אין קריטריונים מובהקים, אבל ההיסטוריה מלמדת שזמרים עם קריירה מפוארת או השפעה חברתית משמעותית זוכים לכבוד הגדול, די להזכיר את יהודה פוליקר שהדליק משואה בשנה שעברה בגיל 68, שלושה עשורים לאחר ששינה את פני התרבות המוזיקלית הישראלית עם אלבום ה"אפר ואבק", כדי להבין את גודל העניין. בהתחשב בהיבטים הללו, יש לא מעטים שהיו ראויים להשיא משואה לפני רייכל.

בדקה אחת ספרתי לפחות חמישה יותר ראויים: שלום חנוך, אבי הרוק הישראלי; צביקה פיק, מלך הפופ המקומי; דנה אינטרנשיונל, השגרירה שלנו בעולם, שיש לה השפעה חברתית אדירה; הזמרת אילנית שפעילה מזה שישה עשורים; ירדנה ארזי, שלה 50 שנות קריירה; שרית חדד, הזמרת הים תיכונית שפועלת כבר 30 שנה. ויש עוד, כמובן.

כמו בהחלטות מוזרות אחרות, גם במקרה הזה נדמה שלא הושקעה יותר מדי מחשבה. לרייכל יש יחסי ציבור מעולים, אבל משואה לא בוחרים על פי אייטמים, באזז, גימיק או הישגים במצעד הפזמונים.

כל זאת לא הפריע לחדשות 12 להתמקד בכל זאת דווקא ברייכל. הרי ברור שבערוץ מסחרי, כתבה על רייכל תביא יותר צופים מכתבה על אב שכול או אל"מ דרוזי, וזה בדיוק מה שרצו במשרד התרבות. בכתבה הוסבר שרייכל הביא לפרונט ערב רב של שפות ותרבויות, ושאין הרבה אמנים שעשו את זה לפניו. נכון, רייכל באמת הציב בפרונט תרבויות שונות, אבל דווקא היו כאלה שעשו את לפניו, כמו שלמה גרוניך או שלמה בר, כל אחד חלוץ בתחומו.

•רוצים להשתתף באיחוד של "חברים"?

•מה קרה למייקל ג'ורדן?

•אסיף אלקיים מותקף ברשת

בכתבה הזו גם התראיינה אמא שלו, מן הסתם האדם שהכי אוהב אותו בעולם, ומה אתם יודעים - אפילו היא די הופתעה מההחלטה. "קיבלנו את זה בהלם", אמרה, "משואה תמיד נראה לי בן אדם שעבר זמן, גיל - ופתאום עידן?". וכמו שאמא שלי אומרת, אם אמא אומרת, אמא יודעת.

באחת משיחותיי עם אחד מאנשיו של רייכל, הוא סיפר לי שהוויז׳ן שלו הוא להיות "שלמה ארצי הבא". ובכן, שלמה ארצי חיכה כמעט 70 שנה כדי להדליק משואה, אפשר להסיק מזה שגם רייכל היה יכול לחכות עוד עשור או אפילו שניים כדי לזכות בכבוד.