"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פורים במנהרת הזמן
סיור מיוחד יוצא בעקבות העדלאידע ההיסטורית של תל אביב, שהיתה אירוע מרכזי בחיי התרבות של העיר בשנות ה־20 וה־30
צילום: זולטן קרוגר, לע"מ // עדלאידע בתל אביב ב־1934

פורים במנהרת הזמן

סיור מיוחד יוצא בעקבות העדלאידע ההיסטורית של תל אביב, שהיתה אירוע מרכזי בחיי התרבות של העיר בשנות ה־20 וה־30

יעקב לויתם
, עודכן

שמו של איזה רחוב תל־אביבי הוסב בהיתוליות ל"ויתאפק המן"? למה זעמו הגרמנים על בובת תהלוכה בדמות היטלר? ואיך יוסף טרומפלדור "איכזב" את ילדי העיר המחופשים? על שאלות אלה ואחרות עונה סיור נוסטלגי שנערך בעקבות העדלאידע ההיסטורית של תל אביב - מהנדבכים המרכזיים בחיי התרבות של העיר העברית הראשונה בשנות ה־20 וה־30.

הסיור, שייצא גם מחר ב־16:00 (פרטים: 03-5100337) ביוזמת "המרכז להכרת תל אביב" במגדל שלום, ישחזר את נתיב קרנבל פורים הססגוני. המדריכה תהילה קניגשטיין, שמנחה את הסיור, טוענת שמהעדלאידע הראשונה באחוזת בית, שאירגן אברהם אייזנשטיין־אלדמע ב־1912, ועד לאחרונה שנערכה ב־1936, עם מותו של ראש העיר המיתולוגי מאיר דיזנגוף, העדלאידע ההיסטורית נחשבה לאירוע פופולרי ביותר שמשך משתתפים מכל קצוות הארץ.

כמה הגיעו לאירוע בשיאו?

"די אם נציין שבשנות ה־30 חיו בתל אביב 120 אלף תושבים - ולעדלאידע נהרו עוד רבע מיליון איש מבחוץ. הרכבת הציעה מחירים מיוחדים לבאים. נראה שכבר אז שלטה 'מדינת ת"א'".

אילו תקריות בולטות נרשמו בעדלאידות ההיסטוריות?

"למשל העניין עם היטלר בעדלאידע של 1933, הרבה לפני שידעו איזה צורר הוא יהיה. הציגו בתהלוכה בובה שלו רוכבת על סוס, ולפניה יהודים מוכים ושותתי דם. כותרת המיצג היתה 'היטלר רודף - וארץ ישראל סגורה על מסגר'. זה עורר זעם גדול אצל הגרמנים, והקונסוליה שלהם שיגרה מכתב מחאה חריף לראש העיר דיזנגוף בדרישה להתנצלות. דיזנגוף סירב בנימוק שמדובר במיצג פרטי".

למה מסורת הקרנבל נפסקה?

"היו כמה שנים שבהן העדלאידע לא התקיימה, למשל ב־1920, בעקבות מאורעות תל חי שהתרחשו ימים ספורים לפני התהלוכה. האבל על מותו של טרומפלדור גרם לביטול החגיגות. העדלאידע האחרונה נערכה ב־1936 ולא חודשה אחרי מותו של דיזנגוף, שנחשב לאבי העיר. רק ב־1955 נערכה העדלאידע הבאה, אבל היא כבר שייכת לעידן המדינה, והסיור לא עוסק בה".

איפה נערך הסיור?

"ברחוב אלנבי, שבעת הקרנבל התחפש ל'רחוב שושן פורים'. בדרך מגיעים לבית העירייה הישן ברחוב ביאליק, שם נהגו לבחור את המלכה אסתר עם התואר 'העברייה היפה'.

יש סיכוי שהעדלאידע במתכונת ההיא תחזור לתל אביב?

"היום זאת כבר עיר אחרת, גדולה ומפותחת, ויש בעיות של תקציב ותנועה. זה פרויקט לסגור את כל הכבישים. כנראה נסתפק בעדלאידע של חולון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...