מדד הפלורליזם: 3 מתוך 4 ערבים מגדירים עצמם כישראלים

תפנית מהותית בתפיסת הזהות בקרב החברה הערבית: שלושה רבעים מגדירים עצמם כיום כישראלים. במקביל, החרדים מדורגים בתחתית סולם ״התרומה למדינה״, בשקלול תשובות היהודים והלא יהודים. כך עולה מנתוני מדד הפלורליזם 2020 של המכון למדיניות העם היהודי.

כאמור, נתוני המדד מצביעים על תפנית משמעותית ניכרת בתפישת הזהות בקרב החברה הערבית: שלושה רבעים מגדירים עצמם "ישראלים". בחלוקה פנימית עולה, כי כרבע מערביי ישראל (23%) מגדירים את זהותם העיקרית ״ישראלי״, ועוד כמחצית (51%) מגדירים את זהותם ״ערבי-ישראלי״. במקביל, שיעור הערבים המגדירים את זהותם העיקרית ״פלשתיני״ עומד על כ-7%.

אלא שלמרות הנתונים המעודדים על התקרבות של ערביי ישראל, כמחצית מבין ערביי ישראל, ורוב ניכר מבין המוסלמים (59%) סבורים כי לא היה בית מקדש יהודי על הר הבית. עוד כשליש אומרים שאינם יודעים, קרי, אינם משוכנעים שהיה אך גם אינם מכחישים שהיה (נתון זה עשוי לרמז על פוטנציאל חינוכי לפחות בנוגע למי שטרם גיבשו עמדה). מקרב הנוצרים והדרוזים שהשיבו לסקר -שיעורם נמוך, כך שהאפשרות לבעיית דגימה קיימת - כמחצית השיבו שאינם יודעים, ושיעור המכחישים במפורש את קיומו של בית מקדש כרבע.



לצד זאת, בשאלה נוספת שהוצגה בפני המגזר הערבי - "עד כמה לדעתם היהודים בישראל קיצוניים" - חלה קפיצה מהותית באחוזי הערבים התופסים את היהודים ככאלה. בעוד שלפני שנתיים עמד שיעורם על 19% 'בלבד' הרי שהפעם לא פחות מ-36% השיבו כך.

בעניין אחר, המדד מצביע על ירידה נוספת בהערכה לציבור החרדי בישראל: באופן מפתיע, החרדים מדורגים בתחתית סולם ״התרומה למדינה״ בשקלול תשובות היהודים והלא יהודים. תרומתם למדינה נתפסת - בממוצע - כנמוכה ביותר מכלל הקבוצות שנבדקו. בפירוט החלוקות השונות עולה כך: במקום הראשון במדד התרומה להצלחת המדינה נמצאים החיילים עם ציון של 3.9 מתוך 4. לאחריהם: החילונים (3.7), הדרוזים (3.6), אנשי ימין (3.4), יהודי התפוצות (3.4), הדתיים הלאומיים (3.4), אנשי השמאל (3.0), המתנחלים (2.9), העובדים הזרים (2.6) והערבים המוסלמים (2.4) ובמקום האחרון החרדים (2.3).

נשיא המכון למדיניות העם היהודי, אבינועם בר יוסף. ״החדשות הטובות במדד השנה, הוא הרצון להשתלבות של הערבים בישראל במדינה והרצון לתרום לחברה הכללית, החדשות הרעות, בהגדרתם את היהודים כקיצוניים". עוד ציין, כי "היחס בין חרדים וחילוניים מצריך תשומת לב מיוחדת על מנת לזרוע יותר הבנה ופחות עויינות של צד אחד כלפי הצד השני״.

בסוגיה אחרת, המדד בחן גם את יחסם של היהודים בישראל לתפקידה ותפקודה של הרבנות הראשית לישראל. תדמיתו של גוף זה אינה גבוהה מזה שנים רבות, באשר רק במדד הנוכחי עולה כי שיעור קטן מהיהודים בישראל (14%) סבורים שמדובר בגוף שהוא גם נחוץ וגם מתפקד כראוי. שאר היהודים מבקשים שיפור בתפקוד הגוף, או צמצום ניכר בסמכויותיו, או את ביטולו.

זו השנה השישית שבה מפרסם המכון למדיניות העם היהודי מדד פלורליזם שנתי, את הסקר ערך הפרופ׳ קמיל פוקס מאוניברסיטת תל אביב. סקר אינדקס הפלורליזם של המכון למדיניות העם היהודי הוא אחד מתוצריו של פרויקט הפלורליזם ביוזמת קרן דוידסון.

בתוך כך, יש לציין כי עורכי המדד הם נוח סלפקוב ושמואל רוזנר, מהמכון למדיניות העם היהודי. הסקר לשנת 2020 כלל 604 משיבים במגזר היהודי, באמצעות פאנל אינטרנטי, ועוד 273 משיבים במגזר הלא יהודי באמצעות סקר טלפוני. הסקר במגזר היהודי בוצע על ידי חברת פרויקט המדגם, בהנהלתו של ד"ר אריאל איילון. טעות הדגימה 4% ברמת מובהקות של 95%. הסקר במגזר הלא יהודי בוצע על ידי חברת סטאטנט בניהולו של יוסף מקלדה. טעות הדגימה 5.9%.