"לשרת באוסטרליה זה תענוג אמיתי", כך סיפר לי דיפלומט ישראלי ששירת בעבר ביבשת המרוחקת. "מדובר במגרש ביתי של ממש", הוא הוסיף, "לא צריך לתת הסברים לכל דבר, כל הזמן. אתה מתקבל בלבביות גדולה על ידי אנשי השלטון המקומי, ובקרב הקהילה הדיפלומטית אתה אפילו נתפס כמי ששייך לקבוצה המיוחסת של המקובלים. ואם זה לא מספיק, יש לך קהילה יהודית מאוד חמה ותומכת שרק רוצה לעשות לך את החיים קלים. תוסיף לכך שלקהילה היהודית מעמד גבוה - ותבין עד כמה חייך טובים".
את המילים המבטיחות האלה החליפה המילה "מבוכה" עם התפוצצות פרשת האסיר X. אמנם זאת לא הפעם הראשונה שהמוסד מפתיע/מביך את משרד החוץ (כל צד יבחר במילה הנוחה לו יותר), אבל הפעם זו אולי היתה תוספת אחת יותר מדי מבחינת האוסטרלים, והדיפלומטים הישראלים בקנברה לא היו מוכנים לה.
לשכת ראש הממשלה מגדירה את מערכת היחסים בין המדינות כטובה וכשקופה, אבל בשלוש השנים האחרונות הדיפלומטים שלנו מתמודדים עם הנזקים שהסב השימוש בדרכונים אוסטרליים במהלך מבצע חיסולו של מחמוד אל־מבחוח בדובאי, בינואר 2010. גם גירושו של נציג המוסד, עקב אותה פרשה, כמה חודשים לאחר מכן, לא תרם לתדמית.
על פי מקורות אוסטרליים, פרשות אלה הביאו ללחץ גדול מצד ידידותיה של אוסטרליה, שדרשו ממנה להגיב בחומרה על השימוש בדרכונים זרים. גרמניה, צרפת, אירלנד ובעיקר בריטניה זעמו. שר החוץ הבריטי באותה העת, דיוויד מיליבנד, אף התערב באופן אישי ודרש מהאוסטרלים לנקוט צעד חריף - דוגמת אותו גירוש של ה"דיפלומט" הישראלי.
תפקידו של השגריר הישראלי בקנברה, יובל רותם, הוא כמובן להכניס את פרשת האסיר X לפרופורציות הנכונות. אלה גם הדברים שקרוב לוודאי אמר במשרד החוץ בקנברה, לאחר שזומן להבהיר את נסיבות הפרשה. מהומה על לא מאומה, הוא הסביר: משפחתו של זיגייר, החיה במלבורן, ידעה על מעצר בנה; אוסטרליה ידעה על מעצרו של הנתין שלה; ולאסיר X היו הרבה יותר פרקליטים מלכל עציר רגיל - ארבעה במספר.
רותם אף יודע שגם לאוסטרלים יש שירותים חשאיים (כמו לכל מדינה מערבית ונאורה), וגם שם אוהבים אנשי הדממה למדר לעיתים את עמיתיהם, אפילו בנושאים שעליהם אפשר לקרוא בעיתון. לכן הוא היה יכול להרשות לעצמו להגיד כי יש פרטים רבים שאינו יודע, מאחר שהוא דיפלומט ולא מרגל. בכלל, מידור דיפלומט הוא חיוני דווקא בימים גשומים כגון אלה. הדיפלומט יכול להיעלב מעצם המידור (ולא חסרים מקרים כאלה), אך בפועל זה אמצעי המסייע לו להשיב דברים לשיגרה.
רותם, כמו כל דיפלומט ישראלי, מודע לבעיה הגדולה שעומדת בפניו - הצורך לנקות אחרי המוסד, כמו דמות "המנקה" הרווי קייטל בסרט "ספרות זולה". הוא נאלץ לעשות זאת לא רק מול משרד החוץ, אלא גם ובעיקר מול התקשורת ודעת הקהל. זה קרה בפרשות בברן, בקפריסין ואפילו ברבת עמון עם ניסיון החיסול הכושל של חאלד משעל (אף שההתמודדות במקרה הזה היתה בעיקר מול המלך עבדאללה).
מדובר בעבודה מלוכלכת, לא נעימה, אבל לא בהכרח נוראה. האמון נפגע בטווח הקצר־בינוני, אבל אז ממשיכים הלאה, בעיקר אם אחד הצדדים נוקט סנקציה נגד הצד האחר. מוסרית, זה אפילו מאפשר לעבור לדף הבא, החלק. בפרשה הנוכחית אפילו דומה כי שתי המדינות כבר רואות באופק את האחראים למחדל האמיתי בסיפור הזה - ההתאבדות בתא השמור ביותר בישראל והקצר בתקשורת בין המשרדים השונים באוסטרליה.
באופן מפתיע או לא, שר החוץ בוב קאר (לשעבר ראש הממשלה) לא ידע דבר על הפרשה, בזמן שהדיפלומטים שלו, העובדים תחתיו, היו כבר מעודכנים בפרטי המעצר בדצמבר 2010. למעשה, בסיפור הזה האוסטרלים נבוכים הרבה יותר מאשר אנחנו, ולכן, גם אם לא כולם כאחד, הם רוצים לחקור.
שאלת הנאמנות
צריך לזכור שלרוב המכריע של יהודי העולם יש שתי אהבות אמת בחיים - ישראל והמדינה שבה בחרו לחיות. כשנשלחתי במהלך השנים האחרונות להרצאות רשמיות בנקודות שונות בעולם (פינלנד, בלגיה, קנדה, איטליה וגם אוסטרליה), מטעם קרן היסוד, גיליתי תמיד קהל יהודי חם, שאוהד את ישראל, ושתורם לה ביד נדיבה (נשלחתי גם למדינות מוסלמיות, אך הסיפור עם הקהילות היהודיות שם שונה מאוד). עם זאת, את מקומו הוא מצא באותן מדינות. כך גם במקרה של יהודי אוסטרליה.
מבחינתם, יש להם אישה ומאהבת שחיות בידיעה ובאושר, אם כי השכנים האוסטרלים לא תמיד מצליחים להבין זאת. הנאמנות הכפולה אינה דבר ברור. לכן, משימה חשובה נוספת העומדת בפני הדיפלומטים הישראלים, כחלק מ"עבודות הניקיון", היא השבת הפעילות מול הקהילה היהודית בקנברה למסלול. מהלך זה צריך להיעשות בלי להיתפס על ידי המקומיים כמי שמגייסים יהודים למטרות ביטחון.
בקיץ האחרון, עם שובי ממלבורן, התבקשתי על ידי דיפלומטים אוסטרלים לספר על התרשמותי מהקהילה היהודית, ומייד נזכרתי בתקופה שבה הייתי עיתונאי ישראלי בפאריס בשנת 2002, בימים הקשים של האינתיפאדה השנייה. היו אלה ימים שאזרחים ישראלים נהרגו בפיגועים ברחובות ישראל, אך בבירות אירופה ספגה ישראל גינויים ועלו קריאות להחרימה.
אל מול זה, סיפרתי לאותם דיפלומטים, התייצבו יהודי צרפת מול אוניברסיטת ז'וסיו, שברובע החמישי בפאריס, והביעו את התנגדותם לרעיון של המוסד האקדמי להחרים את עמיתיהם הישראלים. הם הפגינו בעד ישראל, עם דגלי צרפת. בדרך זו הם הזכירו לי את יהודי אוסטרליה, שהם מאוד ציונים אך גם מאוד אוסטרלים.
למרות ההתרשמות, סוגיית הנאמנות הכפולה נותרה מורכבת מאוד. די היה בדיווח של רשת ABC האוסטרלית, חושפת פרשת האסיר X, כי "זיגייר נעצר בחשד שהעביר מידע לשירותים האוסטרליים על מבצעים סודיים", כדי להציף את הבעיה. על פי אותו דיווח אוסטרלי, זיגייר נפגש עם גורמים בארגון ASIO (השב"כ האוסטרלי) והעביר להם מידע מפורט על כמה מבצעים של המוסד (כולל אחד שעמד לצאת אל הפועל באיטליה), והשאלה היא אם זה קרה ביוזמתו או משום שה־ASIO חשף את פעילותו.
לאחרונה, דווח בהקשר זה, כי השב"כ האוסטרלי חשד בזיגייר ובשני ישראלים נוספים בעלי אזרחות אוסטרלית, שהם עובדים עבור המוסד, לאחר שהגישו בקשות לשינוי שם. ב"דר שפיגל" הגרמני אף חשפו את שמות שני החשודים הנוספים, פול י' ודיוויד ז'.
עדיין, למרות מעורבותו של ASIO בפרשה - בדרך זו או אחרת - אוסטרליה, כאמור, לא אחידה בדעתה בנוגע לדרך שבה יש לטפל בנושא. התובע הכללי של אוסטרליה, מארק דרייפוס, ציין כי אינו מוצא סיבה לחקור את התנהלות הארגון וחלקו בפרשה, בעוד שר החוץ קאר הורה לפתוח בחקירה עצמאית, זאת כדי לברר את נסיבות מעצרו ומותו המסתורי של האסיר X. אגב, במקרה של קאר, יש חשד שמדובר באינטרס אישי שנועד להסביר איך לא ידע דבר על הפרשה.
בכל מקרה, בעקבות הפרסומים באוסטרליה החליט השבוע משרד ראש הממשלה, בהודעה מאוד חריגה, להצהיר כי "בניגוד לפרסומים הרבים, בן זיגייר לא היה בקשר עם שירותי ביטחון ועם ארגוני ביטחון אוסטרליים". מלשכת ראש הממשלה אף ביקשו להוסיף, אולי בגלל החברות האמיצה בין המדינות, כי "בין מדינת ישראל, על כלל ארגוניה, לבין ממשלת אוסטרליה וארגוני הביטחון האוסטרליים קיימים שיתוף פעולה מצוין ותיאום מלא וקיימת שקיפות מלאה בטיפול בנושאים העומדים על הפרק".
לבחור צד
יש לדעת כי סיפורי ריגול תמיד גורמים לדמיון לעבוד שעות נוספות. על אחת כמה וכמה כשמדובר בסיפורים על המוסד. לכן, משום שהחוק האוסטרלי מאפשר החלפת שם פרטי ושם משפחה אחת לשנה, התחושה בקרב המקומיים היא כי היהודים האוסטרלים אטרקטיביים מאוד בעיני המוסד - שם חדש, משמעותו זהות חדשה ויכולת להיטמע בקלילות במקומות המיועדים לפעילות ריגול. כעת באוסטרליה כל צעיר יהודי ייחשב כאיש מוסד בפוטנציה או כאחד שכבר פעיל.
עם זאת, המציאות משתנה מהר. זעם אוסטרלי אמנם עדיין קיים על השימוש בדרכוני המדינה למטרות ריגול, גם אם ידידותיות, אבל פרשת האסיר X הופכת יותר ויותר לפרשה פנימית בשתי המדינות, ופחות לפרשה שמעיבה על יחסי ישראל־אוסטרליה. היא אף ירדה מהכותרות הראשיות באוסטרליה.
עדיין, ה"בריסבן טיימס" צודק כשהוא כותב כי "פרשת המרגל זיגייר הופכת ליותר ויותר מסקרנת", ומחזיר אותנו לסוגיה המרכזית של הנאמנות הכפולה. לדברי העיתון, על היהודים, לדעת האוסטרלים, לשים את אוסטרליה בראש סדר העדיפויות, בעוד הישראלים חושבים שלישראל הקדימות. "השיגרה תימשך מאחר שלכל המדינות יש אינטרס", כותב העיתון, אבל גם עוקץ: "הרעיון הוא גם לוודא שהמרגלים שלך לא נלכדים".
בנוסף, ב"בריסבן טיימס" עולה הצורך לבחור צד: "מגיע שלב שבו אדם יהודי אינו יכול להיות נאמן לאוסטרליה ולישראל, והוא צריך להחליט". העיתון אמנם מנסה להכליל וטוען שהדברים מתייחסים גם לנתינים אמריקנים או סינים, אבל הדגש הוא על יהודים, תוך כדי התמקדות בפרשת זיגייר. למעשה, זו הנקודה המסוכנת ביותר בסיפור הזה, שמפריעה מאוד ליהודים בעולם בכלל וליהודי אוסטרליה בפרט. הם אמצעי מפתה עבור המוסד, בשל הדרכונים החוקיים וסיפורי הכיסוי הזמינים (שינוי השמות).
אגב, יש הסבורים כי פרשת האסיר X תהפוך בקלות לאחד הנושאים החמים במהלך מערכת הבחירות שתיערך בעוד כמה חודשים באוסטרליה. הקהילה היהודית תבקש, מן הסתם, לשמור על פרופיל נמוך בכל הקשור לפרשה. לאחרונה הקהילה דווקא ביקשה למחות על ההחלטה לקיים את הבחירות ביום כיפור, ובמצב שנוצר יהיה מעניין לראות אם מישהו אכן יעשה זאת.
* * *
לסיום, אולי בשביל להרגיע, אזכיר את אחת הפעמים שבהן אוסטרליה התייצבה לצידנו. זה קרה עת כיהנתי כשגריר ישראל במאוריטניה; מדינה עוינת שעברה הפיכה צבאית ובחירות "דמוקרטיות", שהעלו את השיקול לנתק את הקשרים הדיפלומטיים איתנו. היתה זאת שגרירת אוסטרליה באותו זמן, שמיהרה להתייצב לימיני ולהסביר לשלטונות המקומיים את חשיבות השמירה על הקשר עם ישראל. לאוסטרלים ולהם גם יחד.
אין ספק, אוסטרליה תמשיך לעמוד לימיננו פעמים נוספות, למרות המצב הרגיש הנוכחי והחששות שעלו בכתבה. השאלה המרכזית היא, מעבר להתגברות על משבר הדרכונים ופרשת האסיר X, אם מישהו יוכל בסופו של דבר להסביר את הסיפור של בן זיגייר, שדרכונו היה כמובן אמיתי, אבל משהו בלתי ידוע השתבש בדרך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו