"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"היידי הצילה מאות יהודים ממשלוח לאושוויץ"

היידי קורנפלד, חברת המחתרת היהודית בהונגריה, הצליחה להציל מאות יהודים מציפורני המוות • כעת, לאחר מותה, ארגון "בני ברית" מעניק לה אות הוקרה

,עודכן
היידי קורנפלד במהלך שנות המלחמה // היידי קורנפלד במהלך שנות המלחמה

זה שנים ארגון "בני ברית" העולמי נוהג להעניק אותות הוקרה ליהודים אשר חרפו נפשם במלחמת העולם השנייה, והצילו ממוות אלפים מבני עמם שנשלחו למחנות הריכוז שהקימו הנאצים ברחבי אירופה.

אחת ממקבלי אותות ההוקרה היא חדוה (היידי) שפיגל לבית קורנפלד, שבזכות תושייתה ועוז רוחה הצילה מאות יהודים מגירוש למחנה ההשמדה אוושויץ. את אות ההוקרה היא קיבלה לאחר שנפטרה ובעקבות מאבק עיקש שניהל בנה, רון שפיגל, אשר במשך שנים אסף ותיעד את פועלה במחתרת ההונגרית.

היידי (ינקה) קורנפלד נולדה בהונגריה ב־1922 למשפחה חרדית שנמנית עם צאצאי רבי שלמה יצחקי, רש"י, והמהר"ל מפראג מצד אחד, ועם משפחתו של חוזה המדינה תיאודור הרצל והברון (גראף) זיגסמונד קורנפלד מצד שני. היו לה 11 אחים ואחיות, אך 8 בלבד שרדו את ינקותם והגיעו לבגרות.



מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו // צילום: אי.פי.איי
מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו // צילום: אי.פי.איי

עם כיבוש הונגריה בידי הנאצים במארס 1944 נאלצו היידי ומשפחתה לעזוב את ביתם ולהתגורר בגטו בבודפשט. בשלב מסוים התחפשה היידי לנוצרייה ויחד עם אחותה גיזלה הצטרפה למחתרת היהודית בהונגריה. שם עסקה בהמצאת מסמכים מזויפים שנועדו להציל את מחזיקיהם ממשלוח למחנות ההשמדה. במקביל, החלה היידי לספק גם מסמכי חסות מזויפים של השגרירות השוויצרית, שנועדו לספק הגנה ליהודים שהמשיכו להתגורר בבתיהם ולהגן עליהם ממשתפי הפעולה ההונגרים שנודעו בשם "אנשי צלב החץ".

בנה של היידי, ד"ר רון שפיגל, חוקר בתחומי ההיסטוריה והאמנות, התוודע לסיפורה המופלא של אמו כשהיה בן 12. "אמא שלי ז"ל, בדומה לניצולי שואה רבים, לא שיתפה את בני משפחתה הקרובים במה שעבר עליה במהלך השואה. כשהייתי בן 12 היא פתחה יום אחד את סגור ליבה וסיפרה את סיפורה המופלא ומלא התושייה, כיצד הצליחה במו ידיה להציל מאות יהודים משליחה אל מחנות ההשמדה ולמעשה הצילה אותם ממוות ודאי תוך חירוף נפשה וסיכון חייה", הוא מספר ל"ישראל היום".



אחד המסמכים המזויפים שנשאה היידי // צילום: באדיבות המשפחה
אחד המסמכים המזויפים שנשאה היידי // צילום: באדיבות המשפחה

"בחודש יולי 1944, במהלך פעילותה המחתרתית, נודע לה על רכבת ובה מאות יהודים שעמדו להישלח מבודפשט למחנה ההשמדה באושוויץ. בעקבות פעילותה במחתרת היתה לה אפשרות להצטייד במסמכים מזויפים. אמי הגיעה במהירות לתחנת הרכבת ושם נתקלה בקצין נאצי בדרגה גבוהה שהיה האחראי למשלוח.

תחילה ניסה הקצין הנאצי לגרשה מהמקום, אך הודות לשליטתה של אמי בשפה הגרמנית, היא הצליחה לשכנעו כי בידיה מסמכים המאפשרים לנוסעי הרכבת להשתחרר. כאשר הבחינה כי הקצין מתמהמה ומבקש לקבל לכך אישור מדרגים גבוהים יותר, קיבלה החלטה אמיצה וסיכנה את חייה כאשר 'איימה' עליו כי תפנה ישירות למפקדיו בברלין שעימם היא נמצאת בקשרים טובים מתוקף תפקידה. הקצין הנאצי השתכנע ושחרר את כל מאות הנוסעים שעמדו להישלח לאושוויץ", סיפר ד"ר שפיגל.

היידי עלתה לישראל בשנת 1948 והקימה בית בחיפה. בינואר 1982, בטרם הגיעה לגיל 60, היא נפטרה. עשרות ניצולים שהצילה בפעילותה במחתרת בהונגריה ובני משפחתם המתגוררים בארץ ובחו"ל שמרו עימה על קשר עד יום מותה, ורבים מבני משפחותיהם של הניצולים שמרו על קשר עם בני משפחתה של היידי גם לאחר שהלכה לעולמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר