במוצאי השבת האחרונה, בתוך פחות משעה מרגע ההכרזה על תקוה גדעון כמנצחת העונה המצוינת של "האח הגדול" ברשת 13, התייצב הדייר ליאור דואק, בן זוגה במהלך העונה, באולפני נווה אילן, שם מצולמת התוכנית.
בידיים רועדות, כשהוא חמוש בכפפות ובמסיכה כמצוות הימים האלה, הוא נכנס לפגוש מחדש את מי שעזב פחות מעשרה ימים קודם לכן, אחרי שהודח מעט לפניה.
נו, תקוה, איך היה המפגש?
"מרגש בטירוף. ליאור מאוד רצה שאני אזכה. הוא אמר לי כל הזמן, כל מה שעברת פה ומה שאת עוברת, העונה הזאת היא שלך".
המשכתם את הלילה ביחד?
"בוא נגיד שלא ישנתי בלילה, אבל לא מהמקום שאתה חושב".
לא חשבתי על כלום.
"היתה נשיקה, אם זה מה שאתה מנסה לדעת".
בדיוק מה שרציתי לדעת. מה הסטטוס ביניכם?
"אני אגיד לך את האמת: משהו נבנה בתוך הבית, ועכשיו אנחנו מנסים בחוץ. אני מבינה שאנשים רוצים לדעת מה קורה בינינו, אבל שנייה, רק הרגע יצאתי, אנחנו עדיין מתרגשים בטירוף, מתחילים הכל מחדש ובונים משהו. אני לא יכולה להגיד שיש לי כותרת 'אנחנו מתחתנים'. אנחנו באמת לא יודעים".
מה אתם כן יודעים?
"שאנחנו מאוד אוהבים. כשליאור יצא מהבית אמרתי לו, אל תקרא טוקבקים, וכששנינו נהיה בחוץ נעבור הכל יחד. ממילא אסור לעשות כלום בגלל הקורונה. בקיצור, זה באמת מורכב. תתקשר עוד חודש ואספר לך מה קורה".
***
תאהבו אותה או לא, עם דבר אחד אי אפשר להתווכח: תקוה היא הסיפור של העונה. הילדה המופנמת שהפכה לכוכבת הריאליטי הכי מדובר, ויצאה ממנו עם מיליון שקל, בן זוג ויותר ממאה אלף עוקבים באינסטגרם.
תקווה נולדה לפני 31 שנה לרבקה (52) ולדניאל (62), שעלו ב־1986 מאתיופיה ושוכנו במרכז קליטה בנתניה. כשהיתה בת שנה עברה משפחתה לבת ים. יש לה ארבעה אחים: ענת (37), יעל (34), אור (25) ועדי (21). ניכר שהשיחה על משפחתה, ובעיקר על הוריה הפרודים, קשה לה, באופן שעוד יתברר בהמשך.
"היתה לי ילדות של עניים שלא יודעים שהם עניים", היא משחזרת. "לא חייתי בהרגשה שאין לי או שחסר משהו, כי כולם היו באותו המצב. אם אחותי ענת היתה מתחפשת, נניח, למלכת אסתר, שנה אחר כך יעל היתה מתחפשת למלכת אסתר בלי השרביט, ואחרי שנה אני התחפשתי למלכת אסתר - רק בלי השרביט ובלי הכתר".
היא גדלת בבית דתי, אבל התחנכה בבתי ספר חילוניים. "מצד אחד היינו שומרים שבת ומאוד מסורתיים, ומצד שני לובשים מכנסיים. אבא שלי ידע לעשות את ההפרדה בין הערכים בבית והחברה בבית ספר. כילדה רציתי ללמוד בבית ספר דתי, כי הלימודים בבית ספר חילוני עשו לי בלאגן ערכי בראש, לא הבנתי מה מותר ומה לא".
היא מעידה שהיתה ילדה מופנמת וביישנית. "תשכח מכל מה שאתה רואה מולך כרגע, או מה שראו על המסך. לא הייתי ילדה דעתנית שיודעת לעמוד על שלה. אם בתור בסופר, נניח, היו עוקפים אותנו, היינו כנועים ונותנים לעקוף. לא העזתי להתנגד. הייתי שותקת הרבה. בעיקר שותקת.
"ביסודי לא הייתי מקובלת בכלל. עד כיתה ד' היתה לי חברה אחת. לא הייתי דחויה, אבל הייתי מופנמת, סגורה וחסרת ביטחון ברמה מטורפת. אני לא יודעת להגיד למה. אם המורה היתה מבקשת ממני להקריא משהו מול כל התלמידים, אין סיכוי שהייתי עושה את זה. לא הייתי מרימה את הראש מהספר. בשלב מסוים בחיים אמרתי לעצמי, רגע, תקוה, למה אני מפחדת לענות? למה שלא אענה?
"רק בכיתה ה' התחלתי לענות למי שמציק לי. מי שהיה אומר משהו לא במקום, היה מקבל ממני מייד בחזרה. זה לקח לי זמן, אבל מהרגע שזה קרה - לא הפסקתי. פשוט הייתי מכניסה לעצמי למוח שאני לא צריכה לפחד יותר מאף אחד".
לתיכון "אורט הבונים" בבת ים כבר התייצבה תקוה החזקה, זו שצפיתם בה בשלושת החודשים האחרונים בבית המפורסם בישראל. "למדתי לעמוד על שלי, אבל מה שבעיקר אפיין אותי היה ההומור והשטותניקיות - 'צחוקים עם תקוה'. לאורך השנים שמעתי שאמרו לי כמה פעמים 'את אישה חזקה', אבל אף פעם לא הבנתי על מה מדברים. איזו חזקה, אני אישה רגילה".
סבלת מגילויי גזענות?
"בילדות ובתיכון לא, אבל הגזענות הגיעה דווקא בחיי הבוגרים. בתיכון הייתי אהובה וכולם הכירו אותי. היו יודעים שלא צוחקים על תקוה, כי אם תצחק עלי אני אצחק עליך בחזרה - וסביר להניח שזה יהיה יותר מצחיק, אז עדיף לך שלא. באמת לא התעסקו איתי.
"לא הייתי התלמידה הכי טובה, אבל הייתי חכמה. מצד אחד לא הייתי צריכה ללמוד למבחנים, ומצד שני לא תמיד הגעתי כדי לעבור אותם. הוריי התגרשו כשהייתי בתיכון, ואני מרדתי כדי לקבל תשומת לב. בשנתיים האחרונות ללימודים רציתי בעיקר שזה יסתיים".
תעודת בגרות יש לך?
"חלקית. עשיתי חלק ממתמטיקה, ספרות ועוד כמה דברים. אני מודה שלא היה לי טוסיק לשבת".
***
המשבר הגדול הראשון בחייה הגיע כשהיתה בת 16. בבוקר הבלתי נשכח ההוא, שבו התעוררה משנתה וגילתה שאביה החליט לארוז את חפציו במהלך הלילה - ולעזוב את הבית בלי הודעה מוקדמת. "אני זוכרת את זה כאילו שזה קרה היום", היא נזכרת. "פשוט קמתי מהמיטה, והוא לא היה. אני זוכרת את עצמי פותחת את הארון ואין שם בגדים שלו, וגם כל המגירות ריקות. אמא שלי הבינה מייד שהוא עזב. לי לקח כמה רגעים לעכל, כי זה פשוט לא נתפס".
לא היו מצידו שום רמזים מקדימים להחלטה?
"אני לא יכולה לשים את האצבע על משהו. זה היה מפתיע מאוד מאוד מאוד, ואני יכולה להגיד עוד מיליון פעם 'מאוד'. אני ממש זוכרת שהייתי בהלם מוחלט. כילדה חשבתי לעצמי, אוקיי, אולי יש ביניכם עניינים, אבל מה אני קשורה? אני הבת שלך, לא אכפת לך ממני?"
איך היו היחסים ביניכם?
"בוא נגיד שלא הייתי הילדה הכי שקטה בבית, ולזכותו של אבא שלי ייאמר שהוא לא החסיר ממני כלום. הייתי מסתובבת תמיד עם מותגים, שהוא קרא להם 'פירמות'. בכיתה ט' רציתי שיהיה לי ג'ינס דיזל כמו שיש לכולם, אז הלכנו לחנות ואני זוכרת שהוא הוציא כמה וכמה צ'קים כדי לשלם עליו בתשלומים. היום אני מבינה שזאת היתה הקרבה מטורפת מצידו, כדי שלא לתת לי תחושה שאין לי".
מהיום שהוא עזב לא שמעת ממנו?
"היה לנו קשר רופף דרך מכרים משותפים, ודיברנו כמה פעמים. לא הייתי אצלו בבית, ואני גם לא יודעת איפה הוא גר. אני גם לא מתקשרת. בשנה האחרונה לא דיברנו בכלל".
בבית "האח הגדול" שאלת את עצמך אם הוא צופה בך?
"לא. גם ליאור שאל אותי את זה, ועניתי לו שאני חושבת שאבא שלי יודע שאני בתוכנית, אבל לא צופה בי".
הוא לא התקשר לברך על הזכייה?
"לא, הנתק שלי ממנו הגיע ממקום של בחירה. בחירה שלא להיפגע יותר. אבל אתה שומע? זכיתי עכשיו במיליון שקל, אז בוא נדבר על דברים שמחים".
איך הקשר שלך עם אמא?
"אני מדברת עליה ואני יכולה מייד להתחיל לבכות. בדיעבד, אני חושבת שלא הייתי מספיק רגישה אליה ולא מספיק הכלתי אותה ואת המצב שהיא היתה נתונה בו. אני לא מצטערת על זה, כי אני חושבת שזה מה שהוביל אותנו לקשר המושלם שיש לנו היום. מבחינתי, מה שהיה היה.
"בפגישה הראשונה שלנו אחרי שיצאתי מ'בית האח' חיבקתי אותה חזק, וזה היה רגע מרגש מאוד. היא אמרה לי, 'אין לך מושג כמה אני גאה בך' - וזה גמר אותי. הסתכלתי לה לתוך העיניים וראיתי שהיא באמת התכוונה לזה".
יש דברים שלא תכננת לספר בפומבי במהלך השהות בבית האח, בגלל אמא שלך?
"האמת היא שלא תכננתי לספר שום דבר ממה שסיפרתי שם. תכננתי רק לבוא לתוכנית ולעשות פאן. אתה צריך להבין שהמשפחה שלי מאוד פרטית ושמרנית, ומאוד קשה לה בסיטואציה הזאת. אבל גם זה כבר עבר".
בצבא שירתה כפקידה בבסיס הקריה, או, לדבריה, "הכנתי תה עם סוכרזית". כשהשתחררה עבדה כמוכרת בתחנת דלק, ואת הטיול של אחרי הצבא עשתה בתאילנד. משם עבדה כמנהלת שירות בחברות רכב, ובחמש השנים האחרונות, עד כניסתה לבית האח הגדול, ניהלה מסעדה בחולון. ודווקא שם היא פגשה את הגזענות מקרוב, במלוא כיעורה.
"זה קרה לפני כשנה. היתה לקוחה במסעדה שלא היתה מרוצה מהמנה שלה, אז הצעתי לה שנחליף לה", היא משחזרת. "בתגובה היא צעקה לי, 'מי נתן לכושית לנהל מסעדה' וזרקה עלי את שאריות האוכל שלה. הייתי בהלם מהאמירה הזאת, אבל מה שעוד יותר גרם לי להיות בשוק, זה שהמסעדה היתה מפוצצת ביותר ממאה אנשים, ואף אחד לא הרים את הראש, לא הגיב ולא התערב".
איך את עצמך הגבת?
"יצאתי החוצה, נשמתי עמוק, עישנתי סיגריה והזמנתי משטרה. הגשתי נגדה תלונה ותבעתי אותה בבית משפט. זה תיק שעדיין מתנהל. אני זוכרת שכשחזרתי מתחנת המשטרה, הגעתי הביתה ופשוט התפרקתי".
אני מעריך שהתמודדת בחייך עם דברים חמורים יותר מזה.
"לקחתי את זה מאוד קשה. אני, כשיש לי מטרה בחיים, אף אחד לא יזיז אותי ממנה. כשהגעתי לעבוד במסעדה, הגעתי בלי ניסיון, אבל היה לי ברור שיום אחד אהיה המנהלת של המקום. כשהמנהלת שלפניי עזבה, ידעתי שאתמנה במקומה ושגם אצליח. הלקוחות ממש אהבו אותי. עד היום שולחים לי כל הזמן הודעות אחרי הזכייה.
"כשהלקוחה ההיא עמדה וצעקה עלי, היא לקחה את שאריות האוכל שהיו לה בצלחת וזרקה לי על הגב. העלבון ליד המלצרים שלי גמר אותי. זאת היתה סצנה הזויה, כאילו אני חלק מצילומים של התוכנית 'מה אתם הייתם עושים?'. חשבתי לעצמי שאני, במקום כל הנוכחים כאן, הייתי מתערבת ולא שותקת.
"נניח שיש לנו ירק פגום בחברה, אבל מה עם כל השאר שהיו שם ולא הגיבו? עובר לכם טוב האוכל בגרון כשאתם רואים שמישהו זורק אוכל על מישהו אחר? אני בחיים לא הייתי שותקת, וזה לא קשור לשאלה של אתיופית, ערבייה או מרוקאית. אין מצב שהייתי מסתכלת על סיטואציה כזאת מהצד וממשיכה בשגרה כאילו כלום".
בילדותך לא נתקלת במקרים כואבים דומים?
"מבחינת הבית וההורים שלי, אני צברית וישראלית לכל דבר. אבל מבחינת החברה כולה, אני קודם כל אתיופית. והאמת היא שאני לקחתי קצת מזה וקצת מזה. אני חולה על השפה האמהרית ואוהבת אוכל אתיופי. לסבתא שלי היה שכן שהיה קורא לי 'כושית', אבל בגלל שהיו לו אותיות שורקות היה יוצא לו 'כוסית'. הייתי עונה לו - 'כן, אני יודעת שאני כוסית'.
"אם נניח מישהו היה אומר לי 'את חומה כמו שוקולד', הייתי עונה לו 'ואתה בז' כמו חומוס, ומה יותר טעים? אז תתקדם'. כלומר, תמיד היו לי תשובות לכל הדברים האלה, וזה באמת לא חדר אותי. שיקראו לי שוקולד עד מחר".
את מרגישה במידה מסוימת נציגת העדה?
"כשהגעתי ל'האח הגדול' אמרתי שאין לי כוח לסחוב על עצמי תיק גדול של נציגת עדה. אבל הנה, אתה מייד מדבר איתי על אתיופים, סימן שאני כן נציגה במידה מסוימת. זה משהו שבוחר בך, לא את בוחרת בו. שמע, לא נכנסתי לבית האח ואמרתי 'אני מייצגת את כל הבחורות המלאות שמרגישות טוב עם עצמן', נכון? אבל כל מי שהתחברה לגישה שלי - הזדהתה איתי. אותו הדבר לגבי האתיופים. אני גאה להיות יוצאת אתיופיה, אבל זה גם לא אישיו".
את נהנית מאהדה גדולה בקרב בני העדה.
"כשהם ראו שדברים לגביי הגיעו למקום גזעני ולפינות מגעילות, וקראו את הפוסטים הגזעניים נגדי, נוצרה האחדות שמאפיינת אותנו, ובאמת החליטו לתמוך בי. ראית את הפגנות האתיופים? נו, מי מרים את ההפגנות הכי טובות?"
השתתפת בהפגנות המחאה, אגב?
"בטח, יש לי עדיין חולצה ששמרתי משם, שכתוב עליה 'די לאלימות משטרתית'".
***
במסעדה שניהלה היא גם מצאה בן זוג, שעליו היא מספרת כאן לראשונה. מדובר בזוגיות עם גבר בן 30, הייטקיסט, שנמשכה שלוש שנים ברוטו והסתיימה לפני חצי שנה. ולא, היא לא דיברה עליה בבית האח.
"הוא נכנס אחריי כלקוח למסעדה, הזמין לאכול, אבל אמר למלצר שהוא לא רוצה את האוכל", היא משחזרת. "ניגשתי אליו לשולחן לשאול מה לא בסדר במנה, והוא אמר לי שהוא איבד את התיאבון. הוא אמר לי שיש לי חיוך ממש יפה, וזה נשמע לי 'מבוגר' מדי. ואז הוא הסביר: 'מהשנייה שראיתי אותך, אני לא רגוע. כמו נער בן 16'".
ההתחלה הדי מיושנת הזו התבררה כאסטרטגיה מוצלחת מאוד. "אחרי שלושה דייטים הוא פתאום נעלם. התקשרתי אליו להגיד לו, 'מה הסרט שלך?' לא שזה אכפת לי, כן? אבל אמרת לי שאני מדהימה, למה לא התקשרת שלושה ימים? מבחינתי, אל תתקשר בכלל, אבל מסקרן אותי רק לדעת למה. זהו, והשאר היסטוריה".
נשמע רומנטי. למה נפרדתם בסופו של דבר?
"הוא אדם מדהים, אבל לא היינו באותו המקום מבחינת רגשות. אחרי תקופה מסוימת הרגשתי שאני מוכנה לשלב הבא ולמגורים משותפים, אבל זה לא קרה. כשפתחנו את זה בשיחה, הוא הסביר לי שיש לו ספקות - ופה זה נגמר".
הפרידה היתה קשה?
"הכל אצלי בא בדיליי, וההתפרקות הגיעה רק אחרי כמה ימים. זאת היתה פרידה כואבת, חד משמעית. היו לנו כמה פרידות במהלך הזוגיות הזאת, אבל לא רציתי שזה יסתיים. נלחמתי על הזוגיות, כי אהבתי אותו ולא התביישתי להגיד לו את זה, אבל כשזה הגיע לשלב שהוא לא בטוח שהוא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו, היה לי ברור שזה נגמר".
סיפרת לו שאת עומדת להשתתף בריאליטי?
"הוא גילה לבד, ואמר שאם הוא יראה אותי בבית האח עם מישהו - הוא יקנא ויתחרפן. אמרתי לו, 'ככה אתה מכיר אותי? זה לא מעניין אותי. אני רק הולכת לנוח שם'. הוא שאל למה את צריכה את זה, אבל גם אמר שיש לו הרגשה טובה לגביי. 'אין מצב שלא יאהבו אותך'".
דיברתם מאז?
"הוא התקשר יום לפני הכניסה שלי לבית, אבל כבר לא עניתי לו. תראה, אם הייתי נכנסת לבית כשאני נמצאת בזוגיות, לא הייתי מסתכלת ימינה ושמאלה. אבל כבר חצי שנה לא היינו ביחד, אז מה קשור עכשיו?
"בהתחלה חשבתי על זה שהוא אולי צופה בי. חשבתי עליו ועל המשפחה שלו, ואיך הם מרגישים עם זה. אבל בוא נזכור שהוא אמר שהוא לא בטוח בקשר הזה, אז מה חשבת שיקרה? חוץ מזה, אף אחד לא בוחר להתאהב או לא להתאהב בבית האח הגדול".
הוא התקשר לברך על הזכייה?
"לא, אבל אם הוא יתקשר, אני אענה. למה לא? ובכלל, יצאתי לדייטים גם אחריו, ואפילו סיפרתי לו על זה".
רק כדי שיקנא?
"חד משמעית".
גברים מתחילים איתך?
"הרבה. באינסטגרם, בפייסבוק, במסיבות. זה נשמע שחצני, אבל אני מאוד מחוזרת".
כמה שבועות בבית "האח הגדול", פלוס ליאור דואק אחד, הדייר הדומיננטי והחתיך של העונה, הצליחו לרפא לתקוה את הלב השבור. השניים התאהבו אט־אט על המסך, לעיני הצופים הנרגשים.
"גם ליאור וגם אני נכנסנו לבית אחרי פרידות, ושנינו היינו שבורי לב", היא מספרת. "לא חיפשנו זוגיות או אהבה"
מתי הרגשת שקורה ביניכם משהו?
"הרגשתי די מהר שקורה משהו, אבל כל הזמן אמרתי לעצמי, תקוה, קחי הכל בפרופורציות, כי את בבית סגור ואולי זה נובע ממקום לא מזויף ולא אמיתי. אבל מייד חשבתי שהוא חתיך הורס.
"היה לנו חיבור מיוחד, ובהתחלה זה היה אפלטוני. אבל את ישנה איתו באותו בית, קמה איתו באותו בית ויש לכם הרבה שיחות, אז לאט־לאט התחברתי אליו והתחלתי לפתח רגשות".
כשראית אותו בהתחלה עם ירדן אדרי בבית, זה הפריע לך?
"לא, בשלב ההוא אמרתי לעצמי שבאתי לנוח ולהסתלבט עם יוסי אורפלי. אבל אז התחלנו להתקרב, וזה פשוט קרה. זה גדול ממך. אני זוכרת שהאח שאל אותי מה יש בינינו, וכל הזמן עניתי שאנחנו ידידים. שמרתי על עצמי".
מתי החלטת לשחרר ולקבל שנוצר רומן?
"כשזה כבר השתחרר מעצמו. כשהלכנו לישון יחד, מחזיקים ידיים, מסתכלים אחד לשני בעיניים והולכים לישון מוקדם, כדי שיהיה לנו רגע לבד. הוא היה אמיץ יותר ממני להגיד ראשון את מה שהוא מרגיש".
תתארי לי את רגעי ההתאהבות.
"פתאום יש הרגשה שונה. אני יושבת איתו ואוהבת אותו לא כמו חבר טוב, אלא מסתכלת עליו אחרת. מבינה שאני מתאהבת. חד משמעית. כל יום אני מרגישה שאני אוהבת אותו יותר ויותר. רוצה להיות איתו מהרגע שאני קמה עד שאני הולכת לישון".
לא ניכר ביניכם מגע פיזי מפורש וגלוי.
"לפני שנכנסתי הבטחתי לאמא שלי שלא אריב ובבית לא אנהל רומנים. אני מגיעה מבית שמרני, וגם כשהיו שיחות סקסיסטיות בבית האח, קמתי והלכתי. לא הרגשתי נוח לנהל אותן מול המצלמות.
"זה מלחיץ בטירוף. טלוויזיה ופריים טיים. וכל מה שהבטחתי שלא אעשה - דווקא קורה לי".
היה דיון סביב עניין המשיכה ההדדית ביניכם.
"היתה לנו שיחה על זה, ואני חושבת שזה לא עניין שלי. אם ליאור לא נמשך, מה אני אמורה לעשות? באותו רגע אמרתי לעצמי, אוקיי, יכול להיות שיש כאן בעיה ושזה לא יעבוד, אבל מהר מאוד שחררנו את זה.
"כשחשבתי על זה לעומק, הבנתי שהוא התאהב באופי שלי, וזה דבר יותר עצום ממשיכה ויופי. הוא אשכרה התאהב באישיות שלי, וזה אדיר בעיניי".
מה חשבת כשהוא הודח לפנייך?
"היה לי מאוד מאוד עצוב. חוסר פרופורציות מטורף. ממש הרגשתי שחרב עלי עולמי".
יש לך הסבר להדחה המפתיעה שלו?
"כשראו אותו מדבר עם ירדן, זה גרם לאנשים לחשוב שהוא מזגזג או אסטרטג, אבל זה לא נכון. האמת היא שהוא רצה להרים לה כדי לא לפגוע בה. הוא נקלע לסיטואציה לא נוחה ויצא לו קצת עקום, אבל הכוונות היו טובות".
בבית כעסת עליו על זה, עכשיו את מסנגרת עליו.
"אני אמרתי לו בתוך הבית שזה יכול לצאת עקום, אבל הבנתי מראש למה הוא אמר את הדברים. עכשיו אני מודה שהיה קצת משעמם בבית, אז אהבתי לריב עם ליאור. לפעמים הייתי קצת מציקה לו, והיום אני מצטערת על זה. אם אגלה שפגעתי בו, חלילה, או עשיתי לו נזק שבגללו הוא הודח, אני אמות מזה. זה יגמור אותי".
חשבת שאולי הצופים פשוט לא רצו לראות אתכם ביחד?
"ידעתי שיהיו שיאהבו את הזוגיות הזאת ויהיו שלא יאהבו אותה. מה לעשות שיש כאלה שזה לא עבר להם חלק בגרון".
***
אל "האח הגדול" הגיעה אחרי שזוג חברים זיהה את הפוטנציאל הגדול שלה - ורשם אותה לאודישן. "האחיות שלי היו נגד הרעיון הזה. הן פחדו שיקרה לי מה שקרה לטהוניה רובל, שבעונה שלה היו הרבה שאהבו אותה - אבל גם הרבה מאוד גזענים. הן מאוד רצו לשמור עלי, שלא אפגע".
כבר בשלב "תעודת הזהות" בתוכנית הצליחה לבלוט, כשהגדירה את עצמה כ"טהוניה של אחרי החגים" וסיימה במשימה סודית, שבמסגרתה היתה צריכה לספר לדיירים שהיא לכאורה בהיריון. הרגע הנצפה ביותר במהלך העונה היה זה שבו ירדה במדרגות הבית ופגשה לראשונה את ליאור.
"אחרי הזכייה של טהוניה, הרבה אנשים היו ניגשים ואומרים לי, 'יו, איך את דומה לה'. ואני הייתי עונה, 'איזה קטע, טהוניה רזה כמו דוק, ואני נראית כאילו אכלתי אותה ויצאתי לרוץ. איך לעזאזל אתם מתבלבלים בינינו?'. אבל כן, ידעתי שיהיו אנשים שיגידו 'הנה, הביאו עוד טהוניה', אז בגלל השוני החיצוני בינינו אמרתי את המשפט הזה, שאני 'טהוניה של אחרי החגים'".
מלבד השיוך העדתי, את וטהוניה שונות לגמרי. היא הגיעה הרבה יותר כועסת על העולם, ואת ממקום יותר שלם.
"כשנכנסתי לבית האח, רציתי שיראו את תקוה. ידעתי שאם אנשים ינתקו את הצבע ואת ה'עוד פעם הביאו אתיופית', הם ייהנו ממני. תאמין לי שאני לא שונה מגדי ולא שונה מיוסי, ושלושתנו באנו בשביל הפאן. באמא שלכם, שחררו את הצבע. אני לא מבינה למה כל דבר בסוף קשור לצבע? אנחנו ב־2020, לא נמאס?"
הרמיזה שלך לגבי המשקל שלכן נוגעת בסוגיה הנפיצה של דימוי גוף.
"לאורך השנים שמעתי הרבה הערות לגבי המראה שלי. מישהי בסופר אמרה לי פעם, 'איך הצלחת להרוס את הגנים שלכם?' לא הגבתי לה, כי חשבתי שזה רק חוסר טקט מצידה, והמשכתי הלאה. אבל אחר כך אמרתי לעצמי, 'מה זה להרוס גנים? אני לא מרגישה שזה הרוס'.
"אני באמת באמת שלמה עם עצמי. אני אוהבת לאכול, אוהבת חטיפים, אוהבת ג'אנק, ומבחינתי, למה לחשוב 900 פעם אם להכניס את זה לפה שמא ייצא לי צלוליטיס. זו אני וזה מה שיש. זה יישמע אולי מתנשא, אבל אני מסתכלת במראה ואני אוהבת את מה שאני רואה".
את מבלה הרבה בחנויות בגדים?
"כשאני רואה בחנות שמלה שאני רוצה, ושבאה, נניח, רק עד מידה לארג', אני לוקחת אותה ועושה לה הרחבה. שמלת הגמר שלי היתה שמלה שקניתי והרחבתי. אני אלבש מה שבא לי, ואני גם אכנס עם איזה בגד ים שאני אוהבת. הצופים לא טיפשים. מהר מאוד מגלים מי באמת אוהב את עצמו ומי לא".
***
רק לפני שלושה שבועות התבשרו דיירי הבית על מגיפת הקורונה שמשתוללת בארץ ובעולם. הם אמנם שהו באחד המקומות הבטוחים והמבודדים מחברה ממילא, אבל לדברי תקוה, הדאגה והסקרנות בבית היו ניכרות.
"זה הלם טוטאלי, ואתה בכלל לא יכול להבין עד כמה", היא משחזרת את היציאה הראשונה מהבית לרחוב בצל המשבר. "כמה שניסיתי לדמיין בתוך הבית את המדינה המושבתת, לא ציפיתי למה שראיתי כשיצאתי. לראות את כולם מסתובבים עם מסיכות וכפפות - זה סרט. אני מדברת איתך ומרגישה שיש לי חום. זה מפחיד אותי הדברים האלה, ואני לא בנויה לזה".
לא חשבת שהאח הגדול סתם משחק בכם?
"האח נשמע מאוד מאוד רציני, והרגשתי בקול שלו שהוא מנסה להרגיע אותנו. וזה דווקא מה שהלחיץ אותי. בשלב מסוים החלטתי לא לחשוב על זה ולא להתעדכן במספרים הרצים, כי זה הלך והטריד. כשיוסי הודח - ממש ממש דאגתי לו".
אני רואה שהתארגנת על מסיכה וכפפות הגנה.
"האמת היא שאני בהזיה אחת גדולה. חשבתי איזה בגדים אני הולכת לקנות לפסח, וכולם ענו לי שאין בכלל שולחן של חג. בתור לסיגריות מבקשים ממני לשמור מרחק של שני מטר. זה מטורף, הזוי, ואני בשוק שאנחנו בכלל חיים במציאות הזאת".
שקלת בגלל הקורונה לעזוב את הבית?
"היו כל הזמן צעקות תמיכה מבחוץ ששמעו בתוך הבית, והבנתי שדווקא עכשיו אנחנו מספקים אתנחתא להרבה מאוד אנשים. ידעתי שאם אצא מהבית אני לא סופרמן ולא אמצא חיסון למחלה, אבל אם אני יכולה להעביר את הזמן בכיף לאנשים - זה באמת סוג של שליחות. כולנו הבנו שכדאי לנו להישאר שם ולא לצאת".
הנמסיס של תקוה בתוך הבית היתה ירדן אדרי. אם תרצו, השתיים לוהקו לתפקידי ליהיא גרינר ואביבית בר זוהר, גרסת 2020. אדרי היתה הליהוק המושלם לפורמט שמבוסס על אותנטיות: מה שעבר לה בראש יצא מהר מאוד דרך הפה - ואז הפך לדמעות או לצחוק, תלוי בסיטואציה. וזה יצר גיצים בין שתי המתחרות.
בזמן שאפילו נתניהו וגנץ הצליחו לגשר על פערים, המשקעים בין השתיים רק נערמו. אדרי היתה דיירת דומיננטית שכבר בימים הראשונים ניסתה ללכוד את הדייר ליאור דואק - וכשלה. כשהרומן בין תקוה וליאור יצא לאור, היה ברור שהקשר בין השתיים אבוד.
"יש לי סקופ בשבילך", מכריזה תקוה. "אתה יודע שאני סידרתי לירדן את השיער בגמר? יש לה שיער דליל, והיא לא ידעה מה לעשות איתו, אז סידרתי לה. לעצמי לא היה לי זמן. אפילו לא הורדתי שערות ברגליים".
ליאור ראה?
"כן, אבל לא ממש רואים. יש גם יתרונות בלהיות כהה".
אבל מרגישים.
"אנחנו שומרים על מרחק שני מטר", היא צוחקת.
וברצינות, למה לא עבד בינך ובין ירדן?
"שתינו נכנסנו לבית בגישה שונה. היא באה לעשות בלאגן, ואני באתי לנוח. היא הרגישה שלתמונה נכנסה בחורה שאולי מאיימת עליה. תפסתי אותה לשיחה, אבל זה לא עזר, ומאז היה בינינו כדור שלג. אני לא יודעת מה ראו בבית, אבל מהמקום שלי אני יודעת שכל הזמן ניסיתי להתקרב. בשלב מסוים הרגשתי שזה פשוט לא יכול להתחבר. כבר היה מאוחר מדי, אז שחררנו.
"דווקא בשבוע וחצי האחרונים היינו בטוב מאוד, לגמרי. הגעתי לשלב שכבר הייתי עייפה מכל המריבות והדרמות, אז ניגשתי אליה וביקשתי סליחה. בשלושה ימים האחרונים צחקנו ברמה לא נורמלית. ירדן אמרה לי, 'תקוה, אני גיליתי אותך מאוחר מדי'".
יש סיכוי שתהיו חברות?
"לפני שיצאנו מהבית סיכמנו שמי שמנצחת תקנה לשנייה אייפון, אז אני חייבת לה טלפון".
לא ענית לי על השאלה.
"אני לא יודעת אם היא תרים אלי טלפון. אתה יודע מה, כשאני חושבת על זה, אני לא מאמינה שהיא תעשה את זה".
היא קוראת עכשיו את הראיון. מה תרצי להגיד לה?
"שתרים לי טלפון. הבטחתי לה אייפון, ואני אקיים".
גם בהפקת "האח הגדול" נהנו מצמד הנשים ששלפו ללא הרף ציפורניים, והקצו להן לא מעט זמן מסך. היריבות והתחרות בין תקוה וירדן הפכה לספורט לאומי של טוקבקיסטים, שלקחו את השטנה צעד אחד קדימה, עם שלל כינויי גנאי שה"רכים" שבהם היו "בהמה", "דוחה", "פח אשפה", ו"כושית מסריחה". השיא נרשם כשאחותה של תקוה, ענת, הגישה תלונה במשטרה בגין הסתה באחד הפוסטים הבוטים.
"עוד לא הכניסו אותי לגמרי לעניינים האלו", מודה תקוה. "כשאתה אדם דומיננטי, סביר שיהיו אנשים שיאהבו אותך פחות, ודאי כשיש לך אינטריגות בבית עם עוד מישהו שהוא דומיננטי. אני בטוחה שגם ירדן חטפה על הראש, ושאני עוד אחטוף הלאה, אבל ידעתי שצריך לקחת את הדברים האלה בחשבון".
העליהום הזה לא מפחיד אותך?
"אני אדם סופר פרופורציונלי. אני לא יושבת רועדת ומפוחדת. גם בבית האח לקחתי הכל בפרופורציות. אני לא אשב בבית שלי עכשיו ואחפש לראות מה כתבו עלי. אם אתקל בזה ברחוב, אני אחייך ואמשיך הלאה".
על התלונה שהוגשה במשטרה שמעת?
"הבנתי שנכתב משהו שהיה חציית קו אדום. חשוב לי להגיד: אנשים חייבים לקחת את הדברים בפרופורציה. זאת תוכנית בידור, ומה שרואים מכאן לא רואים משם. יש בחוץ מגיפה שמאיימת להשמיד את העולם. במה אתם מתעסקים? במי החביא שוקולד? אל תיכנסו למקומות האלה".
נתקלת בעצמך בתגובה לא נעימה?
"הספר של רשת ביקש להצטלם איתי, ובאחת התגובות לצילום מישהי כתבה 'היא הרסה לך את התמונה. אתה יותר יפה בלעדיה'. הגבתי לה, 'למה הרסה את התמונה?' עם אימוג'י קורץ. כאילו, למה ככה? זה לא הווייב שלי. זה מקום מעפן להיות בו, ולא בשביל זה באתי".
מצד שני, מי כמוך מבינה את הצורך של אנשים להביע את דעתם.
"אין בעיה להגיד את מה שאתה חושב, ואני האחרונה שיכולה להגיד לא לזה. גם בתוך בית האח הראו לי, במסגרת משימה, טוקבק עלי שטען ש'אני חושבת שאני מלכת הבית'. הבנתי שיש אנשים שאוהבים אותי יותר ויש שפחות, אבל אני רק מבקשת שזה לא יעבור את הגבול, שלא יגיע להסתה ממש. חבר'ה, זאת תוכנית טלוויזיה, תיהנו ותשחררו".
ולא רק ירדן. הראשון שפתח חזית חמה מול תקוה היה הח"כ לשעבר אורן חזן, שלא חסך ממנה אמירות שנויות במחלוקת, כפי שרק הוא, כנראה, יודע.
"אני זוכרת שאורן חזן קרא בעבר לפנינה תמנו־שטה בכנסת 'אתיופית מחמד', וזה כל כך הכעיס אותי. כששמעתי את זה, הדבר הראשון שקפץ לי בראש היה השוואה לחיית מחמד. שמעתי הרבה דברים בחיים שלי נגד אתיופים, אבל הרגשתי שזה שיא השיאים".
איך הגבת כשהוא נכנס לבית?
"אני לא יודעת להעביר לך מה עבר לי בגוף באותו הרגע. אמרתי לעצמי, אני לא מאמינה, אין לי כוח אליו. הוא ניגש אלי ושאל מי אני. אמרתי לו, 'אני אתיופית הלא־מחמד של הבית'. מאותו רגע החלטתי שאני לא רוצה לדבר איתו ולא רוצה להיות חברה שלו. הרבה דיירים בבית העריצו אותו והלכו אחריו, ואני נגעלתי מזה".
הוא טען באחת המשימות ש"דלתות נסגרות בפנייך". אני זוכר שהתרגזת מאוד.
"זה היה בשבוע הראשון בבית, והייתי אחרי לילה שישנתי בחוץ כי בחרו בי להיות המלפפון חמוץ, כי יש לי פנים חמוצות. הייתי מועמדת להדחה, ונעלבתי. כאב לי. אמרתי לעצמי, שנייה, אני פה רק שבוע, איך אני כבר חוטפת כזה משפט. אבל אחרי שעה כבר רקדתי במקלחת.
"מה שהרגיז אותי יותר היתה העובדה שראיתי בבית אהדה למישהו שאני לא מתחברת לדרך שלו, בלשון המעטה. פתאום נגעלתי מכל מי שלא גינה את המשפט הנוראי שהוא אמר עליי".
מזכיר קצת את סיפור הלקוחה במסעדה שלך.
"זה החזיר אותי בדיוק למקום של המסעדה. הוא אמר לי את המשפט, הדיירים הזדעזעו ככל שהזדעזעו, אבל נשארו איתו ואכלו איתו - ועדיין העריצו אותו. הוא אמר שהוא יתמוך בהם מבחוץ, וזה הגעיל אותי. בשלב הזה ראיתי מי החברים שלי ומי לא. ליאור אסיף, ניר, גדי ויוסי, למשל, לא שתקו על זה".
אגב, אכן נסגרות לך דלתות בחיים?
"באירוע הגמר ראית אותי פותחת בכוח את הדלת של בית האח? ככה זה בדיוק גם בחיים שלי. אין אצלי דבר כזה. אם דלת נסגרת, אני פותחת. ברור שהיו מצבים שלא התקבלתי לראיון עבודה, אבל אלו החיים. אני יכולה להגיד לך שבכל מקום שעבדתי בו - הדלת נפתחה לי גם אם היא קודם היתה סגורה. אבל עזוב, על סמך מה אורן חזן אמר את המשפט הזה? הוא מכיר אותי? הוא יודע אם דלתות נסגרו או נפתחו לי? הוא שוב פעם נפל לסטיגמה, אבל זה באמת לא מפתיע".
סלחת לו מאז באבירות, כזוכה של העונה?
"הוא אף פעם לא התנצל. הרי הוא נכנס בשלב מסוים שוב לבית, וגם אז לא התנצל. אבל גם לא ציפיתי ממנו, ובפעם השנייה התעלמתי ממנו".
***
עם ניר אבישי כהן דווקא הסתדרת.
"חשבתי שלא אוהב את ניר על הפעילות שלו בחוץ (כדובר לשעבר של תנועת "שוברים שתיקה"; ע"ס), אבל הוא היה כזה מקסים, ואי אפשר היה שלא לאהוב אותו. הוא אדם טוב, אכפתי ואחלה איש שבעולם. צחקנו שאני צריכה להכיר לו את אחותי.
"יושב מולך אדם אינטליגנטי, צנוע ואכפתי, אז אכפת לי מה הוא עשה לפני זה? חייתי עם ניר בתוך הבית ולא ייחסתי לזה חשיבות. אני באה ממקום של אדם ששופטים אותו ושמים עליו תווית עוד לפני שפתחתי את הפה, אז שאני אבוא ואשפוט אותו?"
אחת ולתמיד, את מוכנה להסביר את פשר השיער שלך?
"זאת לא פאה. יש לי צמות צמודות לראש בשיטת הספירה, ואליהן חוברו תוספות. בטח ראו אותי מגרדת וראו את זה זז, ובגלל זה חשבו שזה פאה, אבל זה לא. הפוני הוא שלי. אני אוהבת שיער עם נוכחות".
באיזה שלב הבנת שאת החזקה בבית?
"ברגע ששלחו לי את המסוק ועליו אנשים שאני לא מכירה. הייתי בשוק. לא האמנתי שתמכו בי. אני כולה שוכבת ואוכלת שוקולד. בבית הייתי מסתכלת על יוסי וגדי פניבילוב, והייתי מרגישה שאני רואה ערוץ 26. הייתי מתעלפת מהם מצחוק. לא הרגשתי חזקה בכלל.
"אני זוכרת שהאח הראה לי שהדוגמן דין מירושניקוב כתב עלי פוסט. הייתי בהלם שהוא בכלל יודע מי אני. או כשדנה אינטרנשיונל דיברה איתי בחדר של האח. הייתי בהלם שדנה האגדית מדברת איתי".
מה היה בך בבית שלא היה בכל האחרים?
"בתוך הבית הייתי חד משמעית תקוה. הבאתי משהו אחר לטלוויזיה. אני נשמעת מתנשאת, אבל באמת הגעתי הכי בפאן שיש ובקלילות. פשוט לא לקחתי כל כך ברצינות כמו הרבה אחרים שם".
התבאסת שלא תוזמני להשקות בגלל הקורונה?
"הלכו לנו 15 דקות התהילה", היא צוחקת. "מי שמתבאס הוא מי שבנה על זה, ואני לא בקבוצה הזאת. כל הזמן הייתי אומרת בצחוק שאני אלך רק למי שישלם לי טוב על ההשקה. הכי סתלבט. אבל ברצינות: אני חושבת שאם אתה אדם מעניין ותרצה להישאר בתודעה, אתה תישאר".
יש לך סוכן אישי?
"לא, יש לך מישהו להמליץ לי?"
איזה טלפון מפתיע קיבלת בעקבות הזכייה?
"פנינה תמנו־שטה בירכה אותי וסיפרה לי שהבת שלה בת ה־10 הצביעה בשבילי".
אפרופו, עדן אלנה תייצג את ישראל באירוויזיון הבא, יש קצינה אתיופית ראשונה בדרגת סא"ל בצה"ל, ותמנו־שטה כנראה תהיה השרה הראשונה בת העדה. יכול להיות שהשינוי יבוא דווקא מהנשים?
"גם כשחגית יאסו זכתה ב'כוכב נולד', טהוניה לקחה את 'האח הגדול' וטיטי איינאו הוכתרה למלכת היופי - ראיתם שלוש אתיופיות וחשבתם שהאתיופיות שולטות. אם עדן ואני היינו מנצחות במרחק זמן זו מזו, כנראה שלא היית שואל את זה. אתה יודע מה החלום שלי? שזה יקרה, אבל שכבר לא ישאלו אותי על זה. שהשאלה פשוט לא תישאל".
מה תעשי עם מיליון השקלים?
"קודם אקנה חבילת שוקולדים לכל תקופת הקורונה, ואחר כך אעבוד קשה ואקנה בית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו