שורות אלו נכתבות בזמנים לא פשוטים - לעולם, למדינה וגם לתעשיית היין הישראלית. מגיפת הקורונה הגיעה בזמן רע מאוד לתעשייה (לא שזמן אחר היה טוב יותר...). בין 30% ל־40% ממכירות היין השנתיות מתבצעות בימים שקודמים לחג הפסח, והשנה היקבים נאלצים לספוג צמצום ניכר במכירות היין. הזמנות מלקוחות מסחריים מבוטלות, ולאנשים פרטיים אין חשק וגם לא תמיד יכולת לצאת ולקנות יינות יוקרתיים.
מי שכבר כן קונים, עושים את זה דרך אתרים ברשת או טלפונית, ובעיקר לצריכה עצמית. לא שזה רע, אבל בשנים קודמות בקבוק יין היה המתנה האולטימטיבית למארחים את הסדר – והשנה שותים לבד. האם זה ישפיע על הרגלי הצריכה שלנו גם לטווח ארוך? נשתה יותר או פחות? האם נזנח את חנויות היין, על המגוון הרחב והמומחיות שלהן, לטובת רכישה מקוונת? עדיין מוקדם לדעת. מה שבטוח הוא שכעת חלק לא מבוטל מהיין נשאר מיותם במחסנים.
עם זאת, אנחנו נמצאים בערב חג הפסח, ויין הוא מצרך חשוב, שלא לומר בסיסי על שולחן החג, הרשתות "מפוצצות" במבצעים וגם חנויות היין פתוחות ומשוועות לקונים - ואם לא די בזה, יקבים רבים עברו בעת הזאת לשווק את בקבוקיהם באופן ישיר ללקוחות הביתה ובמחירים מיוחדים, כי כבר אמרו חז"ל - "אם אין אני לי, מי לי, ואם לא עכשיו - אימתי". מה שיפה הוא שלא תמצאו שום יינן או בעל יקב שבוכים על מר גורלם - ומר גורלם. במגזרים אחרים אולי כבר היו יוצאים בהצהרות לוחמניות, בדרישות לפיצויים מהמדינה, אבל אנשי היין, מה לעשות, הם אנשים אופטימיים מטבעם.
גם רבים מאיתנו, הצרכנים, נפגעו כלכלית מהסגר - חופשות, חל"תים, פיטורים ועוד מרעין בישין, ובאמת הקניות שלנו מתמקדות השנה יותר במוצרים חיוניים, אבל בעצם - ביחס לעולם, נראה שאנחנו בסך הכל בכיוון הנכון (טפו־טפו); בגדים, מצעים וסירים אנחנו ממילא לא קונים, אז מה זה בקבוק יין טוב שעושה שמח בלב לעומת עוד כמה שקלים בעו"ש?
השנה ההמלצות שלנו לחג מתמקדות בשני פרמטרים. האחד - יינות שמעבירים את המורשת של היקב שלהם. הרי בליל הסדר נשב כולנו, והשנה יותר מתמיד, בחיק המשפחה הגרעינית, והורים יעבירו לילדיהם בפעם המי יודע כמה גם את סיפור יציאת מצרים אבל בעצם גם את סיפור חייהם, את המורשת המשפחתית, מדור לדור. ועם התגברות המגיפה וההסגר, החלטנו להוסיף עוד פרמטר - יינות מיקבים שמציעים מכירה ישירה ומשלוח עד הבית, ובכך אנחנו לא רק דואגים לשמוח בעצמנו, אלא גם לשמח את אותם יצרנים. Win-Win קלאסי.
יקב הר ברכה
"דווקא מבחינת החורף היתה לנו תקופה נפלאה בכרמים", מספר ניר לביא מיקב הר ברכה שהוא גם היינן ובעלי הכרמים, "800 מ"ל משקעים, הרבה מנות קור, ועכשיו אנחנו בשלב הפריצה, הלבלוב של העלים החדשים. בכל שנה זו התרגשות מחודשת לראות את הגפנים מתעוררות משנת החורף ואת ניצני העלים הללו בוקעים מהזמורות ומכסים את הכרם בירוק. יש לנו כ־200 דונם כרמים שאנחנו נטענו וטיפחנו, ויש שם הרבה עבודה לקראת הבציר שיהיה בקיץ. מהבחינה הזו - כל המשקים החקלאיים קיבלו אישור של מפעל חיוני. הבעיה היא במכירות.
בסופו של דבר, אנחנו גם צריכים למכור את היין ולהתפרנס, אבל בגלל המשבר והסגר אנחנו חווים עכשיו ביטולים להזמנות שכבר נסגרו וגם התנועה בחנויות ירדה, ולכן אין הזמנות חדשות. הייתי חייב להוציא את עובדי המכירות לחל"ת, ואם כבר נכנסת איזו הזמנה, בדרך כלל זה בזכות מודעות ששלחנו בקבוצות ווטסאפ. אני זה שמספק אותה, וכל זה במקביל לעבודה השוטפת שיש לי ביקב - כי היין לא יודע שיש קורונה והוא דורש את הטיפול שלו".
המלצתנו: קברנה סוביניון "איש הרים" רזרב 2016. לקברנה (15 חודשים בחבית) יש צבע כהה עמוק, ניחוחות נהדרים של פרי יער שחור (אוכמניות) ושוקולד, גוף עגלגל ומרקם עשיר המאוזן בחומציות רעננה.
מחיר: 150 שקלים
יקב ויתקין
יקב ויתקין הוא יקב משפחתי, ומי שמוביל אותו הוא אסף פז, יינן ותיק ומוכשר, שעבד במיטב היקבים המסחריים בישראל. דווקא בוויתקין הוא מצליח להביא לידי ביטוי אמירה אישית וייחודית בעשייה שלו. "מבחינת מכירות המצב קטסטרופה. 60% מהמכירות שלנו בשוטף הן למסעדות והכל נעצר, אבל מה לעשות - אנחנו אנשים שמחים ואופטימיים. אני משתדל להסתכל קדימה - גם היום אנחנו עובדים בייצור היין בשיא הכוח, כי מי יודע מה יהיה מחר, ומצפים לטוב. דווקא עכשיו אני מזהה אצל הרבה אנשים גידול בשתייה יומיומית של יין - אנשים מבשלים בבית ומחברים לארוחה כוס יין, אפשר לשתות גם בצהריים, פחות נוסעים אז אין חשש מי יהיה על ההגה, ואני מקווה שזה יתורגם למכירות ויימשך גם אחרי שנצא מהמשבר".
"אנחנו גם רואים שמשבר הקורונה חשף בחברה הישראלית את האנושיות שלנו מחדש, אנשים פחות ציניים, יותר מפרגנים ומחפשים לעזור. גם אצלנו, כחלק מראיית הקיימות ההוליסטית שלנו, אנחנו חושבים שהקיימות לא נגמרת בכרם, במודעות אקולוגית וסביבתית, אלא צריכה להתחשב בראש ובראשונה באנשים, ולכן יצאנו בשיתוף פעולה עם עמותת 'רוח נשית' שמסייעת לנשים שסבלו מאלימות לבסס עצמאות כלכלית. הם עושים שם עבודת קודש, ואנחנו מפרישים להם חלק מהרווחים מכל בקבוק שנמכר. מתברר שהרבה לקוחות וארגונים שקונים אצלנו מתחברים גם לזה".
המלצתנו: גוורצטרמינר 2019, מהדורת אספנים. לבן אחד, מיוחד ואביבי במיוחד, "התגנב" לכאן. גוורצטרמינר יבש? כן, יש חיה כזו. היין שקוף למראה, האף פרחוני וארומטי מאוד, לימוני משהו, בחך הוא מזכיר קצת ליצ'י ואפרסק לבן, עם הרבה אשכולית אדומה. מדויק, טרי ורענן.
מחיר: 110 שקלים, ולכבוד החג –89 שקלים באתר היקב
יקב דרימיה
אלעד מובשוביץ מיקב דרימיה שביישוב סוסיא מדווח גם הוא על פגיעה מהותית במכירות, אבל שומר על אופטימיות. "המצב אצלנו לא פשוט בכלל. חנויות הפסיקו להזמין, יצוא שעשינו תקוע ולא נמכר ואין כמעט מארזי שי לחג. המכירות היחידות שיש לנו עכשיו זה דרך אתר האינטרנט שלנו. עם זאת, אני יכול להבין את האנשים - אנחנו בתקופה של אי ודאות כללית ויין איכותי הוא בעצם סוג של מותרות. אני משוכנע שאחרי שנצא מהתקופה הזו נחזור בעזרת השם לשיא של פעילות ולפריחה".
המלצתנו: Sfar 2017 בשנים האחרונות מציג היקב שיפור מתמשך באיכות היינות וגם היין הזה, יין הדגל, ממחיש את התהליך - הוא מורכב מ־80% קברנה סובניון ועוד 20% פטי ורדו מכרם מצפה יאיר (ליד יתיר, רום 884 מ'). מראה עמוק מאוד, אף עסיסי של דובדבנים בשלים, טעמי עץ שמשתלבים היטב אך לא מאפילים על הפירותיות, בעל מורכבות שנפתחת לאורך הזמן בכוס, גוף רחב ועשיר ועדיין אלגנטי מאוד.
מחיר: 160 שקלים
יקב גבעות
"זה נכון שבדרך כלל ערב פסח זה זמן השיא של המכירות ועכשיו הן מאוד הצטמצמו, אבל המזל שלנו הוא שהסחורה לא מתקלקלת", אומר לנו אליאב מילר, מנכ"ל יקב גבעות, שדווקא לוקח את הסיטואציה בפרופורציה ומגלה אמפתיה לנפגעים אחרים, "היין שלנו יחזיק מעמד ואולי אפילו ישתבח כשהוא יחכה עוד קצת במחסן. ליבי על החקלאים שנתקעים עם תוצרת שלא יכולה להימכר, שאי אפשר לאחסן אותה והכל נזרק".
המלצתנו: פינו נואר גופנה 2017. הענבים מגיעים במפתיע מכרם בגוש עציון, וליין עצמו גוון בורגונדי קל, אף של דובדבן חמוץ (וישניאק), שוקולד חלב וקצת "סטינקיות" (בקטע טוב) של פטריות ועור. בלגימה הוא מאוד נעים, חומצי ואלגנטי, גוף בינוני־מלא וטאנינים טובים.
מחיר: 150 שקלים
יקב דלתון
השינויים הללו אינם נחלת יקבי הבוטיק בלבד. גם יקבים גדולים ובינוניים מרגישים את המשבר - "רוב המכירות שלנו הן דרך חנויות ורשתות, ואלו שנערכו מראש והקימו פלטפורמת מכירה דיגיטלית קוטפים את הפירות היום", אומר לנו אייל פרנקו, מנהל השיווק של יקב דלתון, "גם אם מרכז המבקרים שלנו ביקב סגור והמכירה הישירה כמעט לא קיימת, אני סבור שהיום יותר מתמיד חייבים להיות יצירתיים ולחפש אלטרנטיבות שיווקיות, דרך מועדון הלקוחות למשל, או דרך יצירת תוכן. הרבה תוכן".
כך, למשל, קיים היקב לאחרונה טעימת יין אינטראקטיבית עם היינן גיא אשל דרך הפייסבוק לייב, והנרשמים מראש רכשו וקיבלו הביתה מבעוד מועד "ערכת טעימה" שכללה את היינות הנטעמים. "לכל משבר יש את היום שאחרי, ולכן חייבים לתחזק את הקשר עם הלקוחות גם בעיתות כאלה", הוא מסכם.
המלצתנו: Galilo 2017. רוח של התחדשות עוטפת את הגלילו - ממסך שמכיל 60% קברנה, 30% שיראז ועוד 10% גרנאש נואר שהתבגרו 20 חודשים בחבית. באף גרגירי יער כחולים, סירופ מייפל ואניס, בפה הוא קטיפתי ורחב, בעל חומציות טובה וטעמי קפה ותיבול גלילי. רק תתאפקו ותנו לו לנשום כמה שעות לפני שתלגמו.
מחיר: 265 שקלים
יקב קובננט
יקב קובננט הוא יקב מיוחד בנוף הישראלי. זהו בעצם יקב קליפורני ששייך לג'ף מורגן, העורך לשעבר של מגזין היין "Wine Spectator" ומדור היין ב"ניו יו רק טיימס", ולפני כמה שנים, מתוך התעוררות ציונית והתלהבות מאיכות הענבים שאפשר לקבל פה, הוא החליט לייצר חלק מהיינות בישראל (יינן בפועל - ארי ארל). כ־50% מהייצור המקומי נמכרים בארץ, בעיקר למסעדות ולקהל לקוחות אנגלוסקסי, והמחצית השנייה מיועדת ליצוא. "לפני כמה ימים קיבלנו הזמנה ראשונה ליינות שלנו מיבואן בטייוואן", מספרת בהתרגשות זואי מורגן, הבת של ג'ף שעלתה לארץ ומנהלת את האופרציה בארץ. "אמנם אנחנו מוכרים לארה"ב, לאנגליה ואפילו ליפן, אבל זו היתה הפתעה. זה כל כך מעודד בימי הקורונה לקבל הזמנה כזו, ועוד מהמזרח הרחוק. ההורים שלי נמצאים בברקלי, קליפורניה, וזה קצת מלחיץ, במיוחד לאור העובדה שאבא שלי לא מוותר והולך בכל יום ליקב לעבוד". מצד שני אני לא יכולה להתלונן, כי גם אני, שמתגוררת בתל אביב, נסעתי היום ליקב שנמצא בגליל העליון".
על ההתמודדות עם המשבר מספרת זואי כי "המכירות שלנו בישראל מתבססות על מסעדות והן פסקו כמעט כליל, למעט הזמנות אונליין מלקוחות פרטיים קבועים שאנחנו דואגים לפנק אותם במחירים מיוחדים ובמשלוח חינם עד הבית. מה שחשוב לנו תמיד, אבל עוד יותר בימים כאלה של אי ודאות, זה לעשות טוב ולשמח אנשים ואנחנו משתדלים לעשות הכל כדי שזה יקרה".
המלצתנו: סירה 2016. הענבים (כולל 10% קברנה סוביניון) מגיעים מכרם תל פארס שברמת הגולן והתסיסה התרחשה ספונטנית, ללא שמרים. צבעו בורדו־שחור, אף מרוכז של דובדבנים שחורים ואדומים, פלפל שחור, וניל ונגיעת ליקריץ. הפה - מרוכז וקטיפתי, וטאנינים טובים.
מחיר: 280 שקלים
יקב טוליפ
ויש גם מי שמשדר עסקים כרגיל. כמעט כרגיל. רועי יצחקי, בעלי יקב טוליפ הפועל בכפר התקווה, יישוב קהילתי לבוגרים הממוקם סמוך לקריית טבעון ומיועד לבעלי צרכים מיוחדים שחלקם מועסקים ביקב, נשמע דווקא מעודד - "זה נכון שמרגישים עכשיו ירידה במצב הרוח ובהכנסות. אין הזמנות ממסעדות ומבתי מלון, תחום שאנחנו די חזקים בו, וגם חשבוניות על סחורה שכבר סופקה מתחילת 2020 טרם נפרעו. אבל מצד שני, אנחנו מקבלים בימים האחרונים המון הזמנות מקוונות, הן מחברות שמזמינות מארזי שי לעובדים ולקולגות והן מאנשים פרטיים ששמעו על המבצעים שעשינו. אמנם חתכנו מחירים, אבל זה משתלם לכולם".
בראי הבציר המתקרב מספר יצחקי: "שמעתי על יקבים שהודיעו לכורמים שלהם שלא יבצרו השנה ענבים כי הם נתקעו עם סחורה שלא נמכרה בפסח, אבל אצלנו ממשיכים כרגיל. יש לנו כ־380 דונם כרמים, רובם בגליל העליון ומיעוטם בהרי יהודה, ואנחנו אפילו מתכננים לנטוע עוד כמה עשרות דונמים השנה. אז נכון שהתזרים עכשיו חלש, אבל אני משוכנע שכולנו נצא מחוזקים מהמשבר הזה, ובקרוב".
המלצתנו: סירה רזרב 2017. הפחתת השימוש בעץ דומיננטי והמעבר ליינות סולידיים יותר מביאים לתוצאה של יין סגול־שחור שענביו גדלו בכרם יחידני בכפר יובל. באף דובדבנים כהים ודמדמניות, לצד סיגר עדין. בפה הוא רחב, מזכיר בעשירותו מין סוכריית חמאה ועדיין שומר על אלגנטיות נהדרת, חומצי ומרענן.
מחיר: 129 שקלים
