ניסנקורן שר משפטים? מכה לשקיפות המערכת

תפקידו של שר משפטים במדינת ישראל הוא תפקיד לא קל. הוא נציג ציבור שנבחר באופן דמוקרטי לנהל משרד שהוא כביכול משרד מקצועי.

במשך שנים רבות יצרו היועצים המשפטיים לממשלה, בגיבויו של בג"ץ, את האתוס שלפיו פעולותיהם של משפטני השירות הציבורי הן מקצועיות, ולשר הממונה אסור להתערב בהן, מחשש לפוליטיזציה של המשפט. התופעה התחילה כמובן בתחום הפלילי, שבו הדרישה לריחוק מסוים של הדרג הפוליטי מעיסוק בתיקים ספציפיים התקבלה בהבנה. גם נבחרי הציבור גזרו על עצמם, ובצדק רב, הימנעות מעיסוק בהחלטות נקודתיות על העמדה לדין או חזרה מכתב האישום.

אולם מהר מאוד קפצו ההילה המקצועית והריחוק הפוליטי גם על תחומים אחרים במשרד. כך סוגיה ערכית ופוליטית דוגמת ההפרדה בין גברים לנשים באירועי תרבות ושירה הפכה לסוגיה שבה נכפתה על הציבור עמדתה האישית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה באצטלה מקצועית.

כך בסוגיית המינויים והמכרזים שגרמה לכך שמשרד המשפטים והפרקליטות הפכו לקליקה סגורה, בשיטת חבר מביא חבר המבטיחה אחידות דעים וקונצנזוס חמים ונוח. וכך גם בסוגיית הביקורת על התנהלות הפרקליטות והתביעה. הדרישות של עובדי הפרקליטות, שבכל מקום אחר היו נתפסות כמאבק של ועד עובדים המתנגד להזזת הגבינה שלו - קיבלו הילה של סוגיה משפטית, וכל ביקורת נתפסה כהתערבות בשיקול הדעת המשפטי. זעקות שבר על פגיעה בעצמאות שיקול הדעת של התביעה הפלילית נשמעו ברמה.

המאבק להקמת נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות ולמתן סמכויות נרחבות לגוף שיוקם, חצה מגזרים פוליטיים. ציפי לבני, יעל גרמן ומיכל רוזין מצאו את עצמן באותו צד עם בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק. אולם, למרות זאת, הנציבות שהוקמה בסופו של דבר בשנת 2016 היתה חלשה ומסורסת.

את האחריות לפגיעה בביקורת על הפרקליטות יש להטיל, בין השאר, על ההתנגדות העזה, שכללה גם שביתה חלקית מצידו של ועד הפרקליטים. עובדי הגוף החזק במדינה התאגדו ומנעו ביקורת על פעולתם. ופתאום נשברה השורה. נציגי העבודה המאורגנת בכנסת שברו את הקו האחיד של נבחרי הציבור, ופתאום היה אפשר לראות כיצד שלי יחימוביץ' מתייצבת בוועדת החוקה ומדברת נגד שקיפות, נגד ביקורת ונגד ריסון הכוח האדיר שמחזיקה בידיה פרקליטות המדינה.

התפקיד העיקרי של שר משפטים בישראל הוא לדאוג ליותר שקיפות במערכת שבשליטתו וליותר בקרה ציבורית על הדמות החזקה ביותר במדינה, היועץ המשפטי לממשלה, ועל שלוחותיו.

האם אדם שעמד בראש ההסתדרות מסוגל לבצע תפקיד שכזה? כמו משרד המשפטים, גם ההסתדרות היא מוקד כוח אדיר במדינת ישראל. כמו משרד המשפטים, גם היא נהנית מלובי פוליטי נאמן, שמשיקולים צרים מוכן לענות "אמן" אחר כל פעולה שלה. גם ההסתדרות פועלת ללא שקיפות וללא ביקורת ציבורית. בניגוד לכל עמותה או חברה לתועלת הציבור, המחייבת בפרסום דו"חות כספיים ובשקיפות מול הציבור, ההסתדרות מקבלת מיליארדי שקלים מהציבור ולא נותנת כל דין וחשבון.

יהיה זה שילוב מסוכן במיוחד אם במקום שר משפטים, נקבל את יושב ראש ועד עובדי הפרקליטות, שישתמש בכוחו כדי לחזק עוד יותר את הגוף החזק במדינה וימנע את הביקורת ההכרחית על פעולותיו של משרד המשפטים.

עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ"