"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אלו הערים המועדות להתפרצות הקורונה

לאחר שאספו מידע מחצי מיליון אזרחים, פרסמו חוקרי המכון את התוצאות: קריית שמונה, בית שמש ובת ים הן הערים המועדות ביותר להתפרצות, כאשר גם פ"ת ואשקלון הן בעלות פוטנציאל הידרדרות • "ככל שיותר אנשים ימלאו את השאלון האנונימי, כך תהיה לנו תמונה יותר ברורה"

,עודכן
בית החולים שערי צדק // צילום: אורן בן חקון

קריית שמונה, בית שמש, בת ים, באר שבע ולוד - אלו הערים בהן הכי סביר שווירוס הקורונה יתפרץ בקרוב. זוהי מסקנתם של אנשי מכון ויצמן, לאחר שניתחו שאלון אנונימי עליו ענו למעלה מחצי מיליון אזרחים ישראלים. עוד עולה מהנתונים כי גם בפתח תקווה, אשקלון, יוקנעם וקריית ים קיים פוטנציאל התפרצות מסוכן.

במסגרת השאלון, אותו מילאו המשיבים בעיקר דרך צ'אטבוט אנונימי שפתח המכון – חלק מפרויקט הביג דאטה והבינה המלאכותית שיזמו ופיתחו למטרה זו מדעני המכון - ניתן היה לענות על מגוון שאלות רפואיות, חברתיות ואחרות, ומכאן הסיקו החוקרים את הסיכוי שאותו אדם הוא נשא קורונה, ואם כן מה הסיכוי שבעתיד הוא ידביק אחרים. מדעני מכון ויצמן למדע, פרופ' ערן סגל, ופרופ' בני גיגר, ממשיכים להפעיל את הצ'אטבוט גם כעת, למען מיפוי ולניבוי מוקדי התפרצות נגיף הקורונה.

בנוסף לצ'אטבוט שמפעיל מכון ויצמן, כחלק ממאמצי מערכת הבריאות בישראל להתמודדות עם נגיף הקורונה, משרד הבריאות, קופות החולים ומד"א, החלו לבקש מכלל האזרחים לענות על שאלון סימפטומים קצר בכל יום. בימים הקרובים יישלח לכלל אזרחי ישראל שאלון יומי על ידי קופות החולים ומד"א, במטרה לספק תמונת מצב של סימפטומים אופייניים שיכולים לרמוז על התפשטות הנגיף, ולסייע למערכת הבריאות בקבלת ההחלטות.

במשרד הבריאות מגדירים את השאלון היומי כ״WAZE״ של הקורונה. שם מסבירים כי ככל שיותר אנשים ימלאו את השאלון האנונימי מדי יום, כך למערכת הבריאות תהיה תמונה טובה יותר של סימפטומים הקשורים להתפשטות הקורונה בישראל. המערכת פותחה עבור משרד הבריאות על ידי הסטרטאפ הישראלי, דיאגנוסטיק רובוטיקס, בשיתוף קופות החולים, מד״א, וכאמור, גם מכון ויצמן.

עוד בנושא:

משרד הבריאות: "התגלתה טעות רק ב-8 מתוך 6,000 בדיקות, נבצע אותן מחדש"

בשורה לעסקים: רה"מ אישר הקלות

כחלון הזהיר בישיבה אצל נתניהו: "נלך לאסון כלכלי"

על פי משרד הבריאות, מטרתו של השאלון היא ליצור מפה אפידמיולוגית ברזולוציה גבוהה, הכוללת עדכונים בזמן אמת, שתספק למערכת הבריאות תמונת מצב של סימפטומים אופייניים שיכולים לרמוז על מצב התפשטות התחלואה בישראל.

השאלון הינו אנונימי, המערכת אינה אוספת פרטים מזהים, כגון, שם, מספר הטלפון או תעודת זהות, ואף גורם לא יוכל ליצור קשר בשום שלב עם המשיבים לשאלון.

המשיבים יתבקשו להזין את שם היישוב והרחוב שבו הם גרים, ללא מספר בית, על מנת שניתן יהיה לייצר את המפה הגיאוגרפית של התסמינים. בזכות המידע הגאוגרפי ניתן יהיה לבחון באלו אזורים ישנה עליה/ירידה בתסמינים רלוונטיים לנגיף. במשרד הבריאות מדגישים כי הפצת השאלון תהיה הדרגתית בימים הקרובים באמצעות קופות החולים, בטרם השאלון יופץ לכלל האוכלוסייה בכל יום.

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בקופת חולים כללית ואחד מהשותפים המובילים לתכנון וגיבוש המהלך הלאומי: "אנו זקוקים בעת הזו לכלים חדשניים שיספקו לנו מידע מודיעיני עדכני מהשטח. המיזם הזה יהיה העיניים והאוזניים שלנו בקהילה, כדי להבין את מגמות התחלואה והיכן צריך למקד מאמצים והגנה על אוכלוסיות בסיכון. גיבשנו כולנו יחד שאלון בעקבות המאמר המשותף עם מכון ויצמן, והפעילות המתואמת בעזרת התשתית של מכון ויצמן מול הציבור, ובתוך הקופות בעזרת התשתית של חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס, תאפשר כיסוי מירבי ותמונה רחבה ככל האפשר.״

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר