היעד: יצירת יחסי אמון בממשלה

לאחר שעשרות השרים יתמקמו בלשכותים החדשות או המוכרות, תיוותר עוד משימה אחת, חשובה לא פחות מתהליך התגרנות שליווה את שיבוץ השרים בממשלה.

היעד: יצירת יחסי אמון בין כל הפלגים הפוליטיים המהווים את התשתית של ממשלת האחדות, ובמיוחד יצירת אמון בין ראשי המחנות הגדולים: קבוצת שרי הליכוד וקבוצת שרי כחול לבן. או, בתמצית: יחסי נתניהו עם גנץ. בממשלת האחדות, בשנות ה־80 שעברו בסימן הרוטציה בין שמעון פרס ליצחק שמיר, היה שר הביטחון רבין, איש מפלגת העבודה, החוט המקשר בין שני המנהיגים: אפשר לומר כי יחסי רבין־שמיר היו טובים יותר מיחסי רבין עם יריבו פרס, איש מפלגתם המשותפת. האתגר של בניית יחסי אמון בממשלה החדשה קשה שבעתיים: הרי אך ימים אחדים חלפו מאז נתניהו וגנץ החליפו ביניהם מהלומות רטוריות מעליבות. 

איננו מבחינים בממשלה החדשה בשר שיחבר, שיתווך, בין שני השותפים. כדי להתגבר על המשימה הכפולה, מגיפה וכלכלה, חייבים השניים, נתניהו וגנץ, להשקיע מאמץ אדיר בהקמת הגשר המקשר. אמון זה הכרחי, כי אין דבר חשוב מלבדו כדי להשיג שני יעדים: האחד, רק באיפוק, רק בריסון של רטוריקה פוגענית, תיתכן עבודת ממשלה בשיתוף השרים משני המחנות.

עוד בנושא:

• משרד הבריאות: "התגלתה טעות רק ב-8 מתוך 6,000 בדיקות, נבצע אותן מחדש"

• בשורה לעסקים: רה"מ אישר הקלות

• כחלון הזהיר בישיבה אצל נתניהו: "נלך לאסון כלכלי"

יחסי אמון נדרשים גם להיבט האחר, החשוב מכל: הציבור. הציבור מודאג הן לגבי בריאותו והן לגבי פרנסתו. דומה כי שני המנהיגים הבכירים נזקקים להפגין ביצועים של מהלכים שלא יעוררו התנגדויות, הסתייגויות, מצד חלקי ציבור שונים. ובל נשכח: השר גנץ חייב להגיע לרגע שבו אמור נתניהו למסור לו את מפתחות הלשכה החשובה מכל, כאשר בעיני ציבור גדול הוא חייב להיראות כמי שבשל לתפקיד ראש ממשלה. ולפני גנץ תחרות קשה: הרי נתניהו, נכון לשעות אלה, מוכיח כי בעיני רבים תפקודו כמפקד המלחמה במגיפה הוא כמעט ללא דופי. הסחרחורת הפוליטית של השנה החולפת חשפה מהלכים רבים בלתי צפויים. כעת מתחילה את חייה ממשלה חדשה. הציבור צופה בה בתקווה, ורק מייחל להצלחתה מול המשימות האדירות.