בסופו של דבר, הסיפור של הבחירות בכפר יונה הוא כביש מספר 57; הכביש שהוא נתיב היציאה המרכזי מהמועצה וזה שמחבר את כביש 6 עם נתניה והאזור. כמו כן, כביש 57 גם מפריד בין כפר יונה הבנויה, לזאת שהחלק החדש שלה נבנה בפרויקט נדל"ן מפלצתי בצידו האחר של הכביש והכניסה לעיר. כשהוא יסתיים, וכנראה עוד לפני, כפר יונה כבר תהיה עיר בישראל. במילים אחרות, הזוכה בבחירות באוקטובר יהיה ראש העיר הראשון של כפר יונה. על הנייר אפרים "אפי" דרעי עומד לנצח גם בבחירות הקרובות, ובכך להיכנס לעשור הרביעי בכס השלטון המקומי. הניצחון שלו כמעט מובטח לגמרי. ככה זה כשאתה שולט בביטחון כל כך הרבה זמן - כולם חייבים לך טובות, ובעיר שמספר תושביה עומד על 20 אלף תושבים, ומהם בקושי 13 אלף בעלי זכות הצבעה, מספיקים בערך 2,500 קולות כדי לנצח. אבל במרכז המסחרי שבמועצה, שמשום מה החבר'ה במקום קוראים לו "הקניון", אבישי ברעם בטוח שהפעם הוא עומד לנצח ולחולל שינוי היסטורי במועצה. זאת הפעם השלישית שהוא מנסה להדיח את דרעי, והפעם הוא מרגיש שהוא יצליח. בגיל 65 הוא מרגיש שזו משימת חייו האחרונה. "אני מרגיש את השינוי באוויר", הוא אומר בבית הקפה הכמעט יחיד באזור (הגלידרייה של משפחת דרעי, "בן אנד דרעי", היא אופציה נוספת), אבל לא מצליח לעורר את המבקרים המנומנמים בסידורי הבוקר. לברעם סיפור חיים דרמטי. שירות צבאי עמוס במלחמות, גירושים, פטירת אשתו הראשונה מסרטן ומאבק במחלה הארורה בעצמו, זו שהפכה את איבריו הפנימיים למלאכותיים בחלקם הגדול. "הכל פלסטיק, אבל טפו טפו טפו, אני עדיין כאן, ומרגיש מצוין", הוא אומר. ברעם מנסה להסביר שבגדול "הבחירות הללו הן בין אנשי כפר יונה החדשה לאנשי כפר יונה הישנה". סיור במועצה מסביר קצת יותר טוב את ההבדלה הזו. מצד אחד נמצאים השיכונים הישנים. פעם הם איכלסו את העולים החדשים מרומניה וממרוקו, ורגע לפני שנהרסו הגיעה גם העלייה האתיופית. בחלק מהבתים גרים תושבי המרכז לשעבר, שעזבו את הקופסאות הקטנות בערים הגדולות וחיפשו איכות חיים. חבר'ה מסורתיים רבים מפוזרים במועצה, ואפשר לזהות אותם לפי השלטים מחוץ לביתם הקוראים "לזכור את יום השבת לקודשו". מצד אחר, "החדשים". אלו אנשי צבא הקבע וכאלו שהפרוטה נמצאת בכיסם ואיפשרה להם לרכוש 120 דונמים מכובדים בסכום סביר של 2.2 מיליון שקלים. וכמובן, אי אפשר שלא להזכיר את שכונת המריבה, שנבנית לגובה והדירות בה נחטפות כלחמניות טריות. המתווך המקומי יודע לספר שב-1.2 מיליון שקלים תקבלו ארבעה חדרים "והפנטלופטים (שילוב של פנטהאוז ולופט; ע"ר) עולים יותר". המתנגדים של דרעי טוענים שזה בדיוק הפרויקט שיהרוס את הצביון של המקום ויגרום להפיכתה של כפר יונה לעיר. נכון למועד כתיבת שורות אלו, יש שבעה מתמודדים בבחירות לראשות המועצה, והתושבים אומרים שקיים סיכוי שיהיו גם 11 מתמודדים. אולי יהיו פחות בסוף, אבל כולם רוצים את השלטון. אנשי הקבע, עורכי הדין, העצמאים - לכולם חלומות גדולים, אבל דרעי, איש הליכוד, "עושה בית ספר לכולם", כפי שמגדירים זאת התושבים הוותיקים. עם זאת, בקרב כולם קיימת התחושה שרק ברעם יכול לנצח, ואם לא יעשה זאת כעת, כנראה זה כבר לא יקרה לעולם. שובר השוויון קשור בכך שברעם הפך להיות הנציג המונציפלי הראשון של מפלגת יש עתיד. "עבדתי בשביל יאיר לפיד כשהוא הגיע למפגש כאן באזור, והצלחתי לחולל מהפך", מסביר ברעם. "גרמתי לכך שהליכוד הפסיד כאן לראשונה למפלגה אחרת". אמנם על חודו של אחוז, אבל הניצחון הזה היה שווה לברעם הבטחה בנוגע לתמיכה פיננסית מצד מפלגת האם. אז כמה עולה להריץ היום מועמד למועצה אזורית? 200 אלף שקלים ויש לכם ראש מועצה בכיס. איפה הכסף, אתם שואלים? בבחירות למועצה. בית המקדש החדש סיור בכפר יונה מגלה עוד דבר - לא מדובר בעיר. כל התושבים משתמשים בכספומט אחד, ונקודת מד"א הקרובה ביותר נמצאת בנתניה. אם התנועה זורמת, האמבולנס יגיע בזמן. אם יש פקק, העסק נהפך ללא נעים, ובכביש 57 כמעט תמיד יש פקק, בטח בשעות העומס. בשעות הבוקר, עד השעה תשע, הנחת העבודה של משרד התחבורה היא שהפקק הוא מצב נתון, אלא אם כן מדובר בסופ"ש או בחגים. גם בשעות הערב הסיפור דומה. הכביש הוא סכנה אמיתית שאורבת לבאי השכונה החדשה. כל עוד המדינה והרשות המקומית לא דואגות לגשר או לכביש עוקף, או לחלופין לגן ילדים או לבית ספר בשכונות החדשות, התושבים הצעירים יצטרכו לחצות את הכביש כמה פעמים ביום ולקוות לטוב. נראה שהמדינה קשובה לבקשת אנשי כפר יונה, אבל הביורוקרטיה עושה את שלה. בשיחות עם התושבים הם ביקשו שכשנגיע לעיר, נלך לראות את "בית המקדש". הכוונה היא לבית הכנסת החדש שנבנה בעומקה של המועצה על שטח רחב מימדים. כשאנחנו יוצאים מהמכונית לצלם, אחד העובדים ממהר לשלוף את הטלפון ולדווח על הפעילות של האורחים. "זה קורה כל הזמן", מרגיע ברעם, "הם לא אוהבים שיש כאן פעילות ואני מרגיז אותם כי אני מצלם הכל. אז הם מקללים אותי קצת, ואז העסק נרגע, עד הפעם הבאה. אני כבר צוחק מזה".
