תשובה הלכתית של "איגוד רבני המערב בארץ ישראל" להתיר לקשישים מבודדים ובני משפחתם לעשות שימוש בתוכנת זום בליל הסדר בצל מגפת הקורונה, הכתה גלים ברשת ועוררה סערה בקרב חוגיים דתיים ורבניים, אבל מה בעצם הבעיה להדליק זום מערב ליל הסדר? אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר.
בתשובה, שעליה חתמו רבנים מוכרים נאמר שבשל הרצון לשמור על שלומם הנפשי של הקשישים שנמצאים בבידוד במהלך החג וכדי לגרום לכך שגם בני משפחתם יקיימו סדר כהלכה עם אכילת מצה וסיפור ההגדה, יש להתיר השנה עריכה של סדר מקוון באמצעות שימוש בתוכנה לתקשורת וידיאו. על המכתב, שבו הודגש שמדובר בהיתר לשעת חירום בלבד, חתמו בין היתר הרב אליהו אברז'ל, ראש אבות בתי הדין בירושלים, הרב שלמה בן חמו, רב העיר קריית גת והרב משה אלחרר, רב העיר שלומי,
פסק הדין - והסערה: כל העדכונים
- בשל הקורונה: ליל הסדר - בשידור חי?
- סערה בעקבות ההיתר להדליק "זום" בליל הסדר
- "הרב ליאור תומך בעריכת ליל סדר בזום"
כצפוי, התשובה המהפכנית עוררה התנגדות, ורוב הפוסקים שללו את ההיתר. כמה מהרבנים שחתומים על התשובה ההלכתית התנערו ממנה בטענה שדבריהם הוצאו מהקשרם או הותנו בכך שהתשובה תאושר בידי רבנים גדולים מהם, דבר שלא התקיים.
אז מה באמת לא בסדר בשימוש בזום ביום טוב וממה חוששים הרבנים המתנגדים?
זום, כמו כל התוכנות האחרות לתקשורת וידאו, סקייפ, הנגאאוט ומיט, זקוקה למחשב, מצלמה, מיקרופון ורמקולים, כמו גם לתעבורת נתונים יציבה, כדי לפעול בצורה תקינה. בשל המורכבות הרבה של המערכת, והעובדה שהיא צריכה לעבוד כראוי גם אצל הקשיש וגם אצל בני משפחתו, ישנו חשש שיווצרו תקלות במהלך השידור, ובשל כך הקשיש או בני משפחתו יתפעלו את המחשב בחג עצמו, יכוונו את בהירות המסך, יגבירו את עוצמת הקול וכדומה, שלא לדבר על פתיחה או סגירה מחדש של התוכנה במקרה של תקלה, דברים שכולם אסורים בחג, לכל הפחות מדרבנן (איסור חכמים).
חשש נוסף הוא איסור "כתיבה" שקיים לחלק מהדעות כאשר נכנסים לשטח שמצולם במצלמה במעגל סגור (כלומר, מצלמה שמחוברת למסך). אומנם כשכולנו הולכים ברחובות הערים בדרך לבתי הכנסת בשבת ובחג אנו מצולמים על ידי מצלמות אבטחה, במקרה של הפעלה מכוונת של מצלמה יש בעיה: כל ההיתר ללכת במתחם מצולם בשבת ובחג מבוסס על כך שהאדם המצולם אינו מתכוון להצטלם, ולא ברור האם ההיתר תקף גם כאשר האדם מתכוון להצטלם. במקרה של שימוש בזום בחג, מתכוונים להצטלם כדי להעביר את התמונות מהבית שבו שוהים בני המשפחה לבית שבו שוהה הקשיש ובחזרה.
בצד חששות הלכתיים אלו, ישנן גם חששות הקשורים לרוח ההלכה ובהם החשש מכך שמה שהותר בשעת חירום יהפוך להיתר גורף שיישאר איתנו לעד, והחשש מ"מדרון חלקלק" – כלומר, שההיתר להשתמש בזום לקשישים בשעת חירום יביא לשורה של היתרים והקלות שאת סופה אי אפשר לחזות. בנוסף, ישנו גם חשש מפגיעה בצביון החג, שעד היום היה נטול מסכים והתבסס על חיבור אמיתי, פנים אל פנים.
בינתיים, במכון "צומת" כבר עובדים על פתרון טכנולוגי חדש שיועד לשימושם של אנשים בודדים שסובלים מדיכאון ויאפשר להם לעבור את החג בשלום. התוכנה נבנית כך שהיא תוכל לתפקד ללא תקלות לאורך כל הסדר, תוך שהבקרה על תפעולה התקין והרציף תהיה מסורה בידי מפעיל גוי בלבד. לפי התכנון, התוכנה תכבה מאליה לאחר 6 עד 10 שעות, והשימוש בה יותנה בניתוק של המקלדת והעכבר מהמחשב לפני כניסת החג, כדי למנוע מצב שבו תקלה לא-צפויה תגרום למשתמש או לבני משפחתו לגעת במחשב במהלך החג. הרב מנחם פרל, ראש המכון, מסר שהשימוש בתוכנה יותנה בהוראה אישית של רב לאותם אנשים הנמצאים בסכנה אמיתית לחייהם בשל בדידותם ומחלתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו