מה מביא אנשים לזייף טקסטים פסבדו-קבליים ולשגר אותם לחלל העולם בתקווה שיהפכו ויראליים? קשה לדעת, אבל ימים של מתח היא שעתם הגדולה והם גורפים הצלחה רבה. התפשטות מגפת הקורונה בארץ ובעולם והחשש ממשבר כלכלי שיבוא בעקבותיה מביאה אנשים לחפש משענת ועוגן בעולם הרוח, ולא פלא אפוא שקטעים "נבואיים", שכביכול נכתבו לפני מאות שנים ומתארים בדייקנות מופלאה את המצב המורכב שבו אנו חיים, עוברים מאדם לאדם במהירות רבה.
קטע כזה הוא הטקסט הקצר הבא שנכתב בידי אלמוני והפך השבוע לוויראלי לפחות כמו הקורונה: "בספר הקדוש 'שטף הסמבטיון' למקובל רבי ישועה חפותא 'החוזה מדמשק' זי"ע נמצא בימים אלה בכת"י סוד נפלא בעל משמעות אקטואלית מצמררת וז"ל: "שנה שבן דוד בא תפרוץ במדינת טשעיינא והיא בפאתי מזרח מגיפה שמביאין היצורים הקטנים שקורין קורני"א. וכל חכמי אומות העולם ילאו מלמצוא מזור ומרפא. באותו היום דע והבין שמלך המשיח כבר עומד בפתח וסימנך כאשר תבוא המגיפה בשערי ירושלים ויבקשו הסרדיוטין לבטל תינוקות של בית רבן תעלה שוועתם השמיימה ובערב חג הפסח יבוא ויתגלה. בינו זאת וזיכרו זאת".
כמובן, חיפוש זריז בגוגל יעלה שהספר "שטף הסמבטיון" מעולם לא נכתב ושאין רב מוכר בשם "ישועה חפותא", שלא לדבר על כך שהסיכוי שרב מדמשק יכתוב את המילה "סין" בתעתיק יידי ("טשעיינא") דומה לסיכוי שתגיעו לירח עד גיל 21. בקיצור, הקטע הזה לא היה ולא נברא והוא כולו פרי מעשי ידיו של זייפן. בצוק העיתים זייפני הטקסטים גם לא מתביישים למחזר טקסטים ישנים. טקסט שכבר הסתובב ברשתות החברתיות כמה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה-22 חזר שוב לאופנה השבוע עם קבלת המנדט בידי גנץ ועל רקע התפשטות מגפת הקורונה בארץ. בקטע, שיוחס ל"רש"ש הקדוש", רבי שלום מזרחי שרעבי, המקובל בן המאה ה-18, נכתב כך: "ודע לך שבימים ההם קודם ביאת משיח בן דוד יתחלף השלטון בארץ ישראל והישמעאלים יחברו לערב רב וידיחו את ראש השלטון וימליכו עליהם איש ששמו יהיה כשם אותו ראש השלטון המודח וחלק המון העם משחקים עליו כי כבד לשון הוא".
_2020-03-17.jpg)
בפעם הקודמת, אגב, "מקור" הטקסט היה דווקא הספר הפיקטיבי "במעלי שבתא" של הרב המומצא מרדכי אהרן ליפשיץ, בן דורו של הרש"ש כביכול ולא הרש"ש עצמו. במציאות, מה שיוצרי הטקסט הפיקטיבי הזה עשו הוא להשתיל כמה משפטים בתוך קטע ישן יותר שנלקח מספר הדרשות החסידי המוכר "בני יששכר" של רבי צבי אלימלך מדינוב.
ד"ר דותן ארד, מרצה במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר־אילן, ניתח את הקטע המזויף והציע כמה טיפים לזיהוי זיופים: "איך יוצרים קטע כזה? קודם כל, בוחרים פונט של כתב רש"י במחשב, ופילטר שנותן תחושה של כתב יד, ליצור תחושת עתיקות. אם תסתכלו מקרוב תראו בבירור שזה דפוס ולא כתב יד. בכתב יד אותה אות נכתבת בהבדלים קלים בין שורה לשורה, וכאן האחידות שולטת. שנית, משתילים את הקטע בתוך טקסט אמין. בחיפוש מהיר מצאתי בקלות את הקטע.
"אבל לא די בכך. מנסיוני עם זיופים קודמים, תמיד לזייפן יש מעידה מסוימת. והנה כאן כתב הזייפן 'ראש השלטון המודח'. המילה 'מודח' במשמעות יורד ממשרתו קיימת רק בעברית המודרנית. עד המאה ה-19 היא הייתה קיימת כמעט אך ורק בצירוף המקראי 'צבי מודח'... בכלל, הפועל 'להדיח' קיים במקורות בשתי משמעויות – לרחוץ (מהשורש דו"ח), ולהרחיק (מהשורש נד"ח). 'מדיח' בהלכה התלמודית הוא מי שמרחיק את שומעיו מהדרך הנכונה. השימוש בפועל לתיאור הדחת מנהיג הוא מודרני ואין סיכוי שהרש"ש הכיר אותו. שנית, גם הביטוי 'ראש השלטון' חשוד, והוא ניסיון עלוב של הזייפן להמיר את הביטוי 'ראש הממשלה' בביטוי פסבדו-עתיק. מחבר מהמאה ה-18 היה כותב 'המלך', 'הקיסר' וכדומה".
שימו לב גם לקטע הבא שזכה לכותרת הצבעונית "מצמרר!!!":
"בישעיהו כ''ו מופיע הפסוק לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם. שימו לב לפירוש הרלב''ד על הפסוק לפני 1400 שנה (ההערות בכתב נטוי בסוגריים הן שלי): "בעקבתא דמשיחא בערב הפסח אין מלך בישראל (באמת אין ממשלה) ויוצא הנגע מארץ אשכנז (הנגיף התחיל בסין) והוא מספירת כתר (קורונה זה כתר בלועזית!) ויוצא ומכה בצריהן של ישראל ומלכי פרס ומדי נופלים תחתיהן (פורסם בתקשורת שהרבה מהממשלה האיראנית מתו מקורונה) ויד ה' מכה את המינים (בגלל הצנזורה לא כתבו הנוצרים. הכוונה לותיקן שנמצא באיטליה) וישראל יושבים בבתיהם ומנפיצים הודעות פייק בווצאפ אנשים תתעוררו על החיים שלכם הרלב''ד זה בכלל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים חלאס לבלבל תמח עם הנפצות, אני מבין שקשה בבידוד אבל בחייאת. מדהים!!!! שתפו שיגיע לכמה שיותר אנשים!!! ".
"כמו כל בדיחה, רציתי שזה יהיה ויראלי, אבל לא צפיתי עד כמה זה יצליח", אומר כותבו, המורה למתמטיקה ומצחיקן הרשת צוד בדיחי, אבל מה שקרה אחר כך הפתיע אותו לחלוטין: הטקסט עבר "מוטציה" אירונית במהלכה הושמט הסיום שבו הוא מבקר את ההפצה הסיטונאית של פייק ניוז ללא שיקול דעת, והוחלף בסיום שונה לגמרי, שהפך את הטקסט לעוד אחד מאותם טקסטים שנגדם הוא יוצא. "אז עם ישראל תהיו חזקים ושמחים", הוסיף ה"צנזור" האלמוני, "ותאחזו בבורא עולם האבא שלנו הוא שומר עלינו מכל רע, רק באמונה ננצח אין עוד מלבדו". ניצול ציני של ההצלחה או שעשוע לא-מזיק? תחליטו אתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו