מאז התפרצות נגיף הקורונה והתפשטותו מעבר לגבולות סין, מצב המגיפה ברוסיה נותר בגדר תעלומה גדולה. מחד, הנתונים הרשמיים של השלטונות הרוסיים מדהימים באופטימיות הגובלת ביוהרה. על פי הדיווחים, כמות הנדבקים ברוסיה זעומה (מהם קצת יותר מ־100 נדבקים במדינה של 150 מיליון איש?), ולעומת זאת כמות ערכות הבדיקה לאיתור הנגיף שהופצו ברוסיה עולה על הנחוץ.
אנחנו מוכנים גם לתסריטים גרועים יותר, מוסיפים גורמי השלטון הרוסיים והדוברים מטעם בתקשורת הממוסדת, וטוענים שיש בידיהם כ־40 אלף מכשירים להנשמה מלאכותית, תוך השוואה מרומזת למדינות אירופה, כגון איטליה, שבהן דווקא מחסור במכשור מעין זה דן מאות חולים למוות.
הבטחות השלטונות היו אמורות, לכאורה, להרגיע את האוכלוסייה, אלא שהמצב הפוך: ככל שהקולות הרשמיים מבטיחים יותר, דאגת הרוסים הפשוטים גוברת ולעיתים עולה לכדי פאניקה של ממש. השיח ברשתות החברתיות הרוסיות מתאפיין בחוסר אמון מוחלט במערכת הפוליטית, ומופצים בו סיפורי זוועה על אלפים רבים שחלו בחודשים האחרונים בכל רחבי רוסיה, בלי שקיבלו טיפול רפואי מתאים, ואפילו בלי שניתנה אבחנה למחלה.
כלל לא בטוח שהדבר קשור לנגיף הקורונה (שהרי בכל חורף התמותה ברוסיה ממיני שפעת ומיתר מרעין בישין גבוהה יחסית). אבל בהתחשב בכך שהרשויות של רוסיה, ושל בריה"מ לפניה, לא הצטיינו לאורך השנים באמינות גבוהה, קשה להתפלא שכל שמועה צוברת תאוצה מיידית, מעלה את מפלס החשד ומורידה עוד יותר את רמת האמון.
הפריפריה זועקת
גם השכנים ממערב סקפטיים. השבוע שירות החוץ של האיחוד האירופי באופן חסר תקדים האשים במסמך רשמי את כלי התקשורת הרוסיים שקשורים לרשויות, בדיסאינפורמציה ביחס להתפשטות הנגיף. זה לא שבבריסל גילו משהו חדש על דפוסי הפעולה של הקרמלין. אולם, אם קודם האשמות כאלה לרוב נאמרו בשיחות סגורות, הפעם הוחלט באיחוד האירופי לתת לחשד פומבי.
מדוע המספרים המדווחים על ידי הגורמים הרשמיים ברוסיה נתקלים בפקפוק? ראשית, צריך לזכור שלרוסיה גבול ארוך ביותר עם סין (יותר מ־4,000 ק"מ), תנועת האנשים בו בשני הכיוונים היתה גבוהה מאוד ולא הופסקה בשלבים הראשונים של התפשטות הנגיף מסין. בדרום־מזרח רוסיה לסינים יש נוכחות בולטת במיוחד, אך גם בשתי בירותיה של רוסיה - מוסקבה וסנט פטרבורג - מספר התיירים הסינים עולה על כל דמיון. בימי הקורונה זה כמעט לא השתנה. כשחברות התעופה בעולם הפסיקו את הטיסות לסין, איירופלוט הרוסית המשיכה לטוס לבייג'ין, אולי מסיבות פוליטיות.
"בכל רכבת מהירה בין מוסקבה לסנט פטרבורג, שנוסעים בה אלפים, יותר ממחצית אנשים הם תיירים מסין", סיפר באוזניי פקיד בכיר בהיררכיה הרוסית שביקש לא להזכיר את שמו. "יש יותר מעשר רכבות כאלה בכל כיוון בכל יום, אז תסיק את המסקנות בעצמך. אפשר כמובן להניח שדווקא לרוסיה טיילו רק סינים בריאים, ואילו החולים העדיפו את איטליה וצרפת, אבל מה הסיכוי שזה נכון?"

עבר בדיקה? פוטין // צילום: אי.פי.איי
שנית, צעדי הסגירה והגבלת הפעילות ברוסיה ננקטו באיחור רב לעומת מדינות אחרות. רק השבוע הוחלט שם על סגירת מוזיאונים, ונמסר שהמאוזוליאום של לנין "ייסגר לצורך עבודות תחזוקה". אלא שעם כל הכבוד למקום מנוחת הגופה החנוטה של מנהיג הפרולטריון הקומוניסטי, ברכבת התחתית של מוסקבה עוברים הרבה יותר אנשים (עד 9 מיליון נוסעים ביממה), והיא פועלת כסדרה, עם כל הצפיפות המתבקשת של מטרופולין ענק.
שלישית, דווקא כעת מתגברים הדיווחים על ניסיונות של גורמים רוסיים לקנות ציוד שנחוץ לטיפול בקורונה. העובדה שהמאמצים האלה מיוחסים לאזורים עשירים יחסית ברוסיה, כמו העיר סנט פטרבורג, מעלה את השאלה: אם הציוד חסר במקומות משגשגים, מה קורה בפריפריה רוסית, שבה מצב הרפואה בכי רע אפילו בימים כתיקונם. למרות החשדות ברוסיה לא מוותרים על טון בוטח ומתרברב משהו.
דמיטרי פסקוב, דוברו של פוטין, נמנע מלהשיב באופן ישיר על שאלת העיתונאים שהתעניינו אם המנהיג הרוסי עבר בדיקה לגילוי הנגיף. "לו"ז העבודה הגלוי של הנשיא הוא הראיה הטובה ביותר למצב בריאותו", פסק בסגנון שכל כך מאפיין את הקרמלין של פוטין. עם זאת, ברור שכל עובדי האדמיניסטרציה הנשיאותית, הבאים במגע ישיר או עקיף עם "הקודקוד", עוברים עכשיו בדיקות שכאלה כל הזמן.
הקנוניה נגד ארה"ב
על אף הסכנות קברניטיה של רוסיה מזהים במגיפה הזדמנויות גיאופוליטיות, או לפחות תעמולתיות. המתחולל בימים אלה באירופה מעיד בעיניהם על חולשת היריב האידיאולוגי, זה שמטיף להם לשנות את דרכיהם ומטיל עליהם סנקציות כלכליות ואחרות.
שופרי הקרמלין בתקשורת לא מפסיקים בימים האחרונים לפמפם מסר שנועד להטיל דופי בדמוקרטיות מערביות ובדרכי הטיפול שלהן באיום, שמוצגות פעם כרכרוכיות מדי ופעם כנוקשות מדי. "ראו איך הכל מתמוטט במערב", הם אומרים לא בלי שמחה לאיד, "הדמוקרטיות לא מסוגלות לעמוד באתגר, אז למה מלכתחילה לטרוח לשחק בדמוקרטיה?" אחדים מתועמלני השלטונות מרחיקים לכת וחוזים שהעולם כבר לא יחזור להיות כפי שהיה לפני המגיפה, ושהחברה המערבית תבין בדרך הקשה שערכי חירות הפרט צריכים לסגת מפני הקולקטיביזם המסורתי של רוסיה. כל ירידה בבורסות של ניו יורק ולונדון מוצגת כהוכחה לתזה הזאת, בלי להזכיר שפגיעת המגיפה בכלכלות נחשלות יותר, כמו זו הרוסית, עלולה להיות כואבת יותר.
די להביט בדינמיקה של מחיר הנפט, ובירידה נוספת בערך הרובל לעומת הדולר, כדי לחשוש לשלום כלכלתה של רוסיה, ועוד בתקופה רגישה במיוחד. כזכור, הנשיא פוטין יזם תיקוני חוקה, שיפטרו אותו ממגבלה של שתי כהונות בתפקיד הנשיא. ההצבעה על התיקונים נקבעה ל־22 באפריל, ויש להניח שהרשויות תשתדלנה לשדר עד אז עסקים כרגיל, כדי להגביר את שיעור המגיעים לקלפיות ההצבעה.
לעומת חומרת המצב באירופה, הצלחתה של סין האוטוריטרית בבלימת המגיפה מעוררת אצל אותם דוברי השלטונות רגשות הזדהות עמוקים. כשנציג סיני האשים את ארה"ב בהפצת נגיף הקורונה, ההאשמה זכתה מייד לתמיכה ברוסיה. פרנץ קלינצביץ', חבר הבית העליון של הפרלמנט הרוסי מטעם מפלגת השלטון, טען ש"האמריקנים יצרו את הווירוס כדי לחסל מתחרים גיאופוליטיים". הוא לא ביקש מהסינים הוכחות אך הציע תחזית: ארה"ב תנצל את אמצעיה ואת מיקומה הגיאוגרפי כדי לשקם בעוד זמן מה את הכלכלה האמריקנית ולשלוט ללא הגבלות בעולם, בשעה שמדינות אחרות תשקענה ב"עבדות כלכלית". לתיאוריות קונספירציה תמיד היה ביקוש במרחב שבין קלינינגרד לוולדיווסטוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו