בגדים, תרופות, שמיכות, אפילו ארוחות חמות - הכל מבקשים מאיתנו. אנחנו מקבלים הודעות מאנשים שנכנסו לבידוד מהרגע להרגע, מקשישים שלא יכולים לדאוג לעצמם, חלקם גרים לבד בבית וצריכים דברים מינימליים, שהם לעיתים מצילי חיים. אין מי שיטפל בהם, הרי אף אחד לא מתקרב אליהם".
בכל בוקר, כאשר מאיר קווין, מנכ"ל עמותת "רפואה ושמחה" ומנהל מוקד "מחוברים אונליין" של העמותה, מתעורר ומציץ במסך הסלולרי שלו, אלפי הודעות כבר מחכות לו באפליקציית ווטסאפ. לא חדשות ועדכונים, אלא הודעות של הצלת חיים, כאן ועכשיו: אדם שנפצע בארץ זרה ואינו יודע את השפה, מח עצם שצריך להגיע במהירות מנקודה א' לנקודה ב', חולה שזקוק לתרופה בהולה ועוד אינספור מקרים רפואיים.
וזה עוד ביום קל. בימים האחרונים, מאז החלה בהלת הקורונה לשתק את המדינה, המספר הזה הולך ומטפס.
"הרחבנו משמעותית את הצוות. אנחנו זמינים כמעט 24 שעות ביממה, יש לנו לפחות שלושה מוקדנים בכל שעה, ובשעות העומס מגיעים מתנדבים לתגבר את המוקד. זורמות אלינו פניות מכל רחבי הארץ ומכל המגזרים: יהודים, ערבים, דתיים וחילונים, כל הזמן. אנחנו מקבלים קריאות ממבודדי קורונה, הן במעגל הראשון, כלומר המבודדים עצמם, והן במעגל השני והשלישי, למשל קשישים שנתקעו כי המטפל שלהם נמצא בבידוד. מי יעזור להם כעת? אז הם פונים אלינו.
"למשל, השבוע פנתה אלינו אישה מבקוע שנכנסה לבידוד. היא היתה צריכה דחוף תרופות מבית מרקחת, ואין לה פתרון אחר. פרסמנו את הקריאה הזאת בקבוצות שלנו, ובתוך שעתיים התרופות כבר הגיעו עד אליה, ליד הדלת.
"היה גם אדם אחר שנכנס לבידוד, חולה סוכרת מאפרת, שנתקע בלי מד סוכר. שאלנו בקבוצת הווטסאפ שלנו באפרת מי יכול לעזור, ומהר מאוד מישהו מהמתנדבים שלנו לקח את זה על עצמו.
"ולא רק תרופות או ציוד רפואי ביקשו מאיתנו. פנה אלינו אדם מאשדוד, שנמצא בבידוד ונתקע בלי בגדים להחלפה. הוא אמר 'אני כבר כמה ימים עם אותם בגדים, לא יכול כבר'. דאגנו גם לו.
"צריך להבין", מוסיף קווין, "שאדם שנכנס לבידוד נמצא במצוקה נפשית אמיתית. ומעבר לעזרה שלנו עצמה, כשהוא רואה מישהו שבא עד דלת ביתו, בשבילו זו קרן אור, הוא מרגיש שלא שכחו אותו.
"אתמול צלצל לכאן אדם בבידוד רק בשביל לוודא שזה המספר הנכון למקרה שיצטרך משהו. אנשים נכנסים לחרדה מעצם הבידוד, וצריך להיות שם בשבילם. זה מה שעומד לנגד עינינו".
עוזרים לכם?
"בדרך כלל אנחנו עובדים עם הרבה מאוד ארגונים של עזרה וסיוע. כעת, בימי הקורונה, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה גם עם המשרד לשוויון חברתי בנושא הדאגה לקשישים".
אתם לא פוחדים להידבק?
"אנחנו ערניים לשינויים, ומשנים את הנהלים תוך כדי תנועה. אנחנו נשמעים באופן קפדני לכל כללי משרד הבריאות, כמובן. אנחנו מניחים את החבילות ליד דלת ביתם של המבודדים, ומתקשרים לעדכן אותם. יש אנשים שחוששים, כמובן, הנטייה בימים אלה היא להסתגר יותר, ולכן אנחנו מחפשים כל הזמן עוד ועוד מתנדבים שיסכימו להתנדב בתקופה הזאת. כל מי שיש לו רכב, אופנוע או אופניים, יכול לסייע.
"זה משבר שעוד לא היה כדוגמתו, ואנחנו עושים כל שביכולתנו כדי שלא ייווצר מצב שבו ישנו זקן או גלמוד, או כל מבודד אחר, שלא מצליחים להגיע לדלת ביתו ולספק לו את המענה ההכרחי. הפניות מגיעות גם מאזורים מרוחקים, מאילת ועד מג'דל שמס, כשהמכנה המשותף לכולן הוא הצורך במוצרי מחיה חיוניים, תרופות וציוד רפואי קריטי. אני קורא לכל מי שיכול, לפנות אלינו ולהצטרף למערך המתנדבים, זה לגמרי להציל נפשות".
***
כשאני נכנס אליו למשרד, בהר חוצבים בירושלים, עוברות דקות ארוכות עד שקווין מרים את העיניים ממסך המחשב, שם פתוחה אפליקציית ווטסאפ. "תסתכל", הוא אומר בהתנצלות, ומראה לי את המסך. "יש לי כאן לא פחות מ־630 קבוצות שאני מנהל, מכל רחבי העולם. אני לא יכול להגיד לחולה שצריך עזרה מיידית 'חכה כמה דקות, נכנס אלי אורח'".
רשת קבוצות הווטסאפ "מחוברים אונליין" של ארגון "רפואה ושמחה" מאגדת כ־8,000 מתנדבים. בימים כתיקונם, כל מי שזקוק לעזרה רפואית הדורשת התניידות - העברת תרופה דחופה, שינוע חולה סרטן לטיפול בבית החולים, או אפילו סיוע לסבתא של ילד חולה שמבקשת להעביר לו ארוחת צהריים מפתח תקווה לירושלים - מתקשר למוקד.
מתנדב מניח חבילה עבור מבודד קורונה
המוקדנים מזינים את הדיווח לקבוצת הווטסאפ הרלוונטית, והסיווג נעשה בדרך כלל לפי אזור מגורים, או לפי פרויקט שינוע מסוים, כמו למשל "מחוברים אונליין - תל אביב". מי שפנוי לעזור באותו רגע מעדכן, ומייד מגיעה הודעה נוספת על כך שהפנייה טופלה ונסגרה. כל התהליך הזה קורה עשרות ומאות פעמים בכל שעה במהלך היום.
במקרים מורכבים, כמו אדם שחלה או נפצע בחו"ל, נכנס קווין לתמונה, ומסייע בעזרת הניסיון והידע שצבר בשנים האחרונות מתוך ניהול הקבוצות. הוא כבר זוכר בדיוק מי איש הקשר המתאים ביותר לעזור לו בכל מקרה ספציפי, ואם הוא לא זוכר, תמיד יעמדו לרשותו החברים בקבוצת הווטסאפ המקומית שפתח בעצמו במהלך השנים.
"האג'נדה שלנו", מסביר ישראל צישינסקי, יו"ר "רפואה ושמחה", "היא לנסות להיות לצד החולה בדברים שהוא או היא צריכים כאן ועכשיו, אונליין. לא 'דבר איתי בעוד חודשיים'. זה סוג של מענה שהיה חסר לפני שנכנסנו לתחום. יש הרבה ארגונים שמסייעים לחולים, אבל הם בעיקר עובדים לטווח הארוך, או שמספקים ייעוץ רפואי, כמ הרב פירר. אנחנו אמרנו, בואו ננסה לפתור את הבעיות המיידיות של החולים".
איך התחיל הפרויקט?
קווין: "הכל התחיל מהטלפון שלי, שם הקמתי את הקבוצות הראשונות, ולאט־לאט זה גדל. לכל אזור מינינו מנהל קבוצה אזורי, מספרי הטלפונים של מנהלי הקבוצות בכל הארץ עברו מפה לאוזן וכל קהילה ידעה לפנות לאותה קבוצה מהאזור שלה. כך זה המשיך וגדל לעוד קבוצות ולעוד אזורים. לפני כמה חודשים מיסדנו את זה בצורה מסודרת: פתחנו מוקד, עם חבר'ה שיושבים עם מחשבים ומסמכי אקסל מסודרים, מקבלים את הפניות ומפנים אותן לקבוצה הרלוונטית.
"הנה", הוא מראה לי שוב את מסך המחשב, "ברגע זה התקבלה קריאה באזור בית שמש, חולה שזקוק להסעה, ואתה תראה שבעוד דקה או שתיים היא תיענה. רגע, הנה, היא כבר נענתה, מישהו בדרך אליו. ככה בדיוק זה עובד.
"רוב המתנדבים עושים את זה על הדרך, הם לא נוסעים במיוחד. זה בדיוק הקטע של האונליין, להשתמש באלה שבכל מקרה עושים את הנסיעה הזו. זה התחיל כשהצעתי לאנשים להתנדב באופן קבוע, למשל פעם בשבוע, והרבה מהם פחדו להתחייב.
וכששאלתי 'מה לגבי פעם בחודש?' ענו לי 'כשתצטרך משהו, דבר איתי'. אז פתחתי קבוצה עם כל אלה שענו לי את המשפט הזה, וכל בקשה היא בעצם 'הנה, אני צריך משהו, ואני מדבר איתכם'. היום הרי כולנו חיים בסלולרי. אני מקפיץ להם באמצע החיים בקשות חסד שרלוונטיות למקום מגוריהם ולמקום העבודה שלהם".
מתוך 630 קבוצות הווטסאפ של "מחוברים אונליין", כ־330 קבוצות ווטסאפ נמצאות בארץ, ועוד כ־300 קבוצות הן של ישראלים ויהודים שגרים בריכוזים שונים ברחבי העולם.
"זרוק לי שם של מדינה", מבקש קווין. אוסטרליה, אני אומר. הוא מקיש על מקלדת המחשב ומגיע לקבוצת "מחוברים אונליין - אוסטרליה". מתוך עשרות החברים בקבוצה, 17 מחוברים כעת, נכונים לקריאות. אחר כך הוא מקיש "בלגיה", מגיע לקבוצת הווטסאפ המקומית, ומראה לי 39 חברים מחוברים. יש לו עשרות מתנדבים באפריקה (בחוף השנהב, רואנדה, אוגנדה, גאנה ועוד), בהודו, בסין, בכל מדינות אירופה וברחבי ארה"ב. קווין עצמו מחובר לכל אחת ממאות הקבוצות ומשתדל לעקוב במהלך היום כמעט אחרי כולן.
"אבל בחרת במדינות קלות", הוא מחייך, "בוא תראה את זה". עוד כמה הקשות על המקלדת, והפתעה: מול עיניי המשתאות מתגלה קבוצת "מחוברים אונליין - איראן", שבה עשרות חברים מהקהילה היהודית ברפובליקה האסלאמית.
אתה בקשר בווטסאפ עם יהודים מאיראן? זה אפשרי בכלל?
"תראה בעצמך. הקבוצה אמנם פחות פעילה, אבל קיימת. אני מאמין שהשלטונות יושבים להם על זה, אין שם אף הודעה מעבר למקרים ספציפיים מאוד של עזרה רפואית דחופה. בדרך כלל, אני משתמש ברוב הקבוצות בחו"ל כדי להיעזר בחברים למקרים שונים. כאן זה עובד בעיקר הפוך, הם משתמשים בי ובחברים שלנו כדי לעזור ליהודים באיראן שזקוקים לעזרה רפואית או לתרופות כשהם יוצאים מהמדינה". ועוד נחזור לזה.
***
היוזמה הזו, מספר קווין (42), תושב היישוב מתתיהו, נשוי למירי (40), מזכירה רפואית, ואב לחמישה: יעקב (20), יונתן (18), שרה (16), יעל (14) ונתנאל (6), לא נבעה בחלל ריק.
"נולדתי בירושלים, בבית שהחסד והנתינה היו מאוד משמעותיים בו. אני לא זוכר שבת אחת אצל הוריי בלי שהגיעו אורחים. כשהייתי קטן עוד לא היו טלפונים לכולם, ואבי היה אוסף אנשים מסכנים שרצו לטלפן לקרוביהם, שיתקשרו מהטלפון שלנו בבית. בחגים היו מתארחות אצלנו ילדות נכות. קרה לא פעם שהלכתי לישון בלילה במיטתי, ובבוקר מצאתי את עצמי במיטה אחרת, כי במהלך הלילה ההורים שלי הכניסו הביתה אדם עני או מישהו שנתקע והיה זקוק למיטה ללילה".
הוא השני במשפחה בת 11 אחים. "כל האחים אצלנו, ללא יוצא מן הכלל, היו מעורבים במהלך חייהם במפעלים של חסד ונתינה לזולת. אחות אחת שלי מתנדבת עם ילדי חינוך מיוחד, אחרת עוזרת לנכים, וכך כולם. ההורים שלנו הצליחו להחדיר בנו את האהבה לחסד ולנתינה, וזה גם ממשיך לדור הבא. הילדים שלי תמיד שמים לב לילדים המתקשים בבית הספר, ויהיו הראשונים לעזור להם.
"אני עצמי כבר מגיל 14 בעולם ההתנדבות. התנדבתי בריכוז נופשונים לילדי חינוך מיוחד; אני מתנדב עד היום כנהג אמבולנס, גם בחירום וגם להסעת מוגבלים למקרים רפואיים, גם במד"א וגם ב'איחוד הצלה'. עשיתי גם קורס של לוקחי דמים, כדי שאוכל להתנדב בהתרמות דם. ואחרי כל זה, אני מתנדב גם ב'ידידים', ארגון הסיוע בדרכים, וגם ב'אחוקים', שזה 'ידידים' החילוני. יוצא לעזור לאנשים שנתקעו עם הרכב. תורם לעם ישראל כמה שאני יכול".
עד לפני כשלוש שנים הוא עבד כמורה מחנך בחינוך החרדי, ואת ההתנדבות השאיר לשעות הפנאי. עם הזמן עבר לעבוד חצי יום בבית הספר, ובחצי השנה האחרונה עזב לגמרי את ההוראה לטובת העיסוק כמנכ"ל "רפואה ושמחה".
הוא גם חבר בפורום הישראלי למנהיגות ("אני נותן שם את החלק שלי בכל מה שקשור לעזרה בנושאים רפואיים"), וחבר בקבוצת ווטסאפ בשם "מאיר לעולם", שבה חברים 235 יועצים ועסקני רפואה חרדים מכל רחבי הארץ, וכן נציגי קופות החולים ועמותות לזכויות חולים.
ב־2013, כשאפליקציית ווטסאפ עשתה עלייה ארצה, החליט לרתום גם אותה לתחומי ההתנדבות שלו. "הקמתי אז יחד עם שני חברים - נחום גיטלר, חבר מועצת העיר מודיעין עילית, ומוישי רוזנגרטן, מנהל מגזר חרדי בקופ"ח כללית בירושלים - קבוצה של 25 איש ממודיעין עילית בשם 'מחוברים לחיים', שסייעה בהסעות חולים. הקבוצה, אגב, פעילה עד היום.
"לא היו אז הרבה אנשים בעיר שהיה להם גם ווטסאפ וגם רכב, אבל לאט־לאט נוספו עוד ועוד מתנדבים. אחרי שהקבוצה הזו התמלאה - כי 25 היה המספר המרבי לחברים בקבוצה בזמנו - פתחנו קבוצה נוספת, והתחלנו להרחיב את הפעילות לכל הארץ ולעוד תחומי עזרה והתנדבות. עם השנים, צירפנו אלינו עוד מאות מנהלים שריכזו סביבם קבוצות של מתנדבים, עד שהיום אנחנו קיימים כמעט בכל עיר ויישוב בישראל.
"יש לנו גם שיתוף פעולה הדוק עם ארגונים אחרים: קבוצה משותפת עם 'עזרה למרפא' של הרב פירר, קבוצה אחרת עם עמותת 'מגן לחולה' של הרב בני פישר, וקבוצה עם 'יד שרה'. אם צריך משהו בנושא ספציפי שמתאים לאחד הארגונים, אני אפנה לאותו ארגון.
"יש לנו גם חיבור חזק עם ארגון 'חברים לרפואה', שאוספים עודפי תרופות מכל הארץ עבור אנשים שאין להם כסף לתרופות, ואנחנו אחראים לשינוע. הנה, רק היום מישהו ביקש תרופה מסוימת שתגיע מהמוקד של 'חברים לרפואה' בבני ברק לערד, אחר ביקש העברת תרופה למושב זיתן, והנה עוד בקשה לפרדס חנה. וזה עוד כלום. יש אנשים שאין להם בכלל כתובת, שגרים בצריפים או בתחנות אוטובוס כי אין להם כסף, ואנחנו צריכים לאתר אותם כדי להעביר להם את התרופות".
נוסף על כך, ל"רפואה ושמחה" יש שיתוף פעולה עם מאגר מח העצם של בית החולים הדסה עין כרם. תפקידם של המתנדבים הוא לשנע את מבחנות הדם של תורמים פוטנציאליים שהעבירו דגימות בעבר, לבדיקת התאמה לנתרמים ספציפיים.
"אנחנו עושים שינועים כאלה 4-3 פעמים ביום. רק השבוע שינענו להדסה בדיקות דם של חמישה תורמים פוטנציאליים מברלין, לונדון, שיקגו, פרו והודו. אלה אנשים שהעבירו דגימה לפני שמונה שנים, אבל עכשיו רצה המקרה והם בחו"ל, וחייבים להעביר את הבדיקות ארצה. מצאנו בכל מדינה מתנדב שבכל מקרה נסע לארץ, והסכים להביא איתו לכאן את המבחנה.
"יש לנו גם שותפות עם כמה חברות עסקיות. עובדי אמדוקס ואינטל מסייעים לנו במסגרת פרויקט שינוע מבחנות הדם עם דגימות להדסה, ועם אמדוקס יש לנו גם פרויקט נוסף, של השאלת לפטופים לחולים. זה חסד חובק עולם".
איך מסתדר לך, כאדם חרדי, לסייע לפעמים בשבת?
"יש מקרים של חילול שבת, ואני מקבל על כך אישור מראש מרב, להיות זמין בזמן מסוים בשבת שבו אני יודע שאני עתיד לקבל פנייה שקשורה בפיקוח נפש, מצב חירום רפואי.
"השנה היה לנו מקרה יוצא דופן: היינו מוכרחים, מבחינת פיקוח נפש, להעביר תרופה מארה"ב לילדה בישראל ביום כיפור. התייעצנו על כך עם הרב חיים קניבסקי מבני ברק, שאנחנו מתייעצים איתו על כל צעד ושעל, וההוראה החד־משמעית שלו היתה להעביר את התרופה גם ביום כיפור עצמו. אז בעיצומו של החג עלה למטוס בארה"ב חרדי ממונסי, ניו יורק, שמנהל את הקבוצה המקומית שלנו שם, והביא לארץ את התרופה. במוצאי החג הוא התקבל אצל הרב קניבסקי לברכה חמה".
בטלפון שלו, אם תהיתם, לא פחות מ־280,500 אנשי קשר, והוא כל הזמן מחובר למטען, כמובן. "תחשוב, מטלפון אחד פשוט, לא יותר מזה, אני מנהל את כל האימפריה. הנה, רק בזמן שדיברנו כעת, הגיעו כמעט 400 הודעות. אין דקה שלא נכנסת בה הודעה. ביום שישי אחר הצהריים, כשאצלי כבר שבת, אני רואה את הטלפון כל הזמן רוטט ורוטט, כשהוא בעצם מקבל הודעות מהקבוצות שלנו בניו יורק. למחרת, בשבת, הטלפון שוב מתעורר ומקבל הודעות כבר משתיים-שלוש בצהריים".
יש לך גם זמן פנוי?
"אחר הצהריים, כשאני חוזר הביתה, אני נמצא עם המשפחה, אבל עדיין זמין כל הזמן. ואני ישן בכל לילה לא יותר מ־4 שעות, מקסימום 4 וחצי. אני לא יכול להרשות לעצמי יותר. מאות אנשים מחכים לעזרה דחופה, אי אפשר להותיר אותם בלי מענה".
***
במוקד "חברים אונליין" קוראים למה שמתרחש כשמתפרסמת בקשה - "התקפה". בבת אחת, תוך שניות, עוד אנשים ועוד אנשים מציעים את עצמם לעזרה.
מי החברים המתנדבים בקבוצות?
"אנשים מכל שכבות הקשת הישראלית, ממש כך. חרדים, דתיים לאומיים, חילונים, ערבים, דרוזים, בדואים, גברים, נשים, הכל. הנה, זו קבוצה שלנו ברהט, תראה כמה היא פעילה. ויש לנו גם קבוצות בכפר כנא, דיר אל־אסד, ערערה, נצרת, אום אל־פחם. בקבוצות האלה הכל מתנהל יותר עם הודעות קוליות, כי אנחנו לא יודעים להתכתב איתם בערבית. כולם כמובן עושים זאת מעצמם, ללא קבלת תמורה.
"מלבד סיוע רפואי, יש לנו גם כמה עשרות קבוצות שחבריהן מקדישים מזמנם להגשמת חלומות לחולים, כמו ביקורים של סלבס, או דואגים להגיע עם כלי נגינה לשמח חולים בבתי חולים, וקבוצות נוספות תחת השם 'הקונדיטוריה', ובהן חברות מאות נשים שאופות מדי שבוע עוגות לחולים ולבני משפחותיהם בבתי החולים ברחבי הארץ.
מאיר קווין ומאות קבוצות הווטסאפ שהוא מנהל // צילום: צחי מרים
"התחלנו אמנם במגזר החרדי, אבל לאט־לאט זה גדל. בקבוצות שלנו בחו"ל, למשל, במקומות שאין בהם קהילה חרדית, החברים הם ישראלים חילונים, ויש גם מתנדבים לא יהודים".
למי מיועדות הקבוצות בחו"ל?
"המטרה שלהן היא בעיקר לסייע לישראלים שנקלעים למצבי חירום רפואיים, וגם שם הפעילות החלה מאנשי קשר שלנו ואנשים שהצטרפו מפה לאוזן.
"רק בשישי האחרון היה לנו סיפור בהודו. יש שם יהודי דתי שפועל בקרב הישראלים, והתינוק שלו חלה במחלה קשה. הוא היה צריך עזרה דחופה, וחיברנו בינו לבין חברה שעושה הטסות רפואיות בהודו, והוא טס עם הילד מגואה למומביי. במקביל איתרנו עבורו מתנדבת שתשמור בינתיים על שאר הילדים, וגם חיברנו בינו לבין הרב פירר שנתן לו ייעוץ רפואי.
"במקרה אחר, הגיע אלינו, למשל, עו"ד מכובד שנסע לחופשת סקי באלפים הצרפתיים. הוא נפל שם ושבר חוליה בגב. הבהילו אותו למרפאה מקומית, לא בית חולים מעודכן, והוא שכב במיטה ולא הבין מילה ממה שהצוות הרפואי דיבר איתו. יום שלם הוא לא ידע מה קורה איתו, מה האבחנה ולמה לא מטפלים בו. בסוף, אחד החברים שלו מהארץ הפנה אותו אלינו, והוא התקשר לכאן ממש בוכה.
"העלינו מייד פנייה בקבוצה של העיר הקרובה, שיש לנו בה מתנדבים, ובתוך חצי שעה הגיע אליו מתנדב דובר צרפתית. הוא הביא לו קצת אוכל, קרא לאחות והתחיל 'לדובב' אותה. התברר שאפוד רפואי אמור היה להגיע למחרת, ושלא טיפלו בו עד כה כי מדובר היה ביום ראשון בשבוע, ולא היה צוות מתאים באותו יום. המתנדב שלנו החזיר לו את השפיות.
"לפני שבועיים היה לנו עוד מקרה מעניין. חולה מישראל, שביום שישי בצהריים התגלע ויכוח בין שני רופאים לגבי הדרך הטובה ביותר לטפל בו. הם החליטו לשלוח את הדיסק הרפואי שלו להתייעצות עם פרופסור במנהטן. מדובר במשפחה עם אמצעים,
אבל זה לא עזר להם: הם יכלו לפנות לאחת מחברות השילוח הבינלאומיות, אבל הם היו צריכים להמתין עד יום ראשון כדי שזה יעלה על טיסה, ובארה"ב יום ראשון זה יום חופש. כלומר, החומר היה מגיע לפרופסור רק ביום שני, לכל המוקדם.
"אנחנו, ברוך ה', הצלחנו להעלות את החומר על המטוס הראשון שיצא במוצאי שבת מישראל לניו יורק. בשדה התעופה קנדי כבר חיכה מתנדב שלנו, שהביא את הדיסק באופן אישי לרופא, היישר לביתו.
"יש לנו גם קבוצת ווטסאפ בינלאומית עם הרבה סוכני נסיעות, טייסים ודיילים, 84 איש. הם תמיד נכונים לעזור לנו. עכשיו, בגלל משבר הקורונה, כל הנושא של ההטסה כמעט משותק, ובכל זאת הצלחנו בשבוע האחרון לשנע בעזרת מתנדב תרופה עבור משפחה שנמצאת עם ילדה חולה בלונדון".
***
תוך כדי שיחה עם קווין, מתקבלת הודעה בקבוצה האיראנית לגבי תרופה לאחד מחברי הקהילה. הוא מציץ, ומייד מבטיח לבדוק. "למעשה, החבר'ה האלה באיראן לא יכולים לעזור לנו בכלום. זה עובד רק הפוך - אנחנו יכולים לעזור להם, ואנחנו עושים את זה לא מעט.
"יום אחד פנה אלינו דרך הקבוצה אחד הרבנים המוכרים באיראן, שקרוב משפחתו חלה במחלה קשה והוטס, דרך מדינה שלישית, לטיפול בישראל. אלא שמאותו רגע נותק איתו הקשר, וקרוביו באיראן לא ידעו אם הוא חי או מת. היה לו גידול אלים, והם חששו לחייו. הרב ביקש מאיתנו לנסות לאתר אותו, אבל היה לנו רק את שמו הערבי. עשיתי 'חריש' בכל בתי החולים בארץ, ומצאתי אותו לבסוף בהדסה עין כרם.
"התקשרתי לאהרל'ה וינגרטן, שעומד בראשות ארגון 'דרכי מרים', ארגון שעובד איתנו, וביקשתי ממנו שיעלה למחלקת אונקולוגיה עם סמארטפון, וינסה לצלם את החולה ולחבר בינו לבין בני המשפחה באיראן. במשך דקות ארוכות רצו מכאן לאיראן ובחזרה תמונות וסרטונים בקבוצה, והם התרגשו מאוד. התברר שהסירו לו את הגידול, והוא מתאושש ומבריא. זה היה שווה עבורנו הכל".
היתה גם פנייה מיוחדת?
"לא תאמין, אבל פעם שלחנו לשם גם תפילין. פנה אלינו יהודי מאיראן, שאמר שהוא רוצה מאוד להניח תפילין אבל אין לו כסף. פרסמתי את הבקשה שלו בקבוצת 'חלומות אונליין', הקבוצה של מגשימי החלומות, ומכל האנשים נענה לבקשה היו"ר שלנו, ישראל צישינסקי, שנתן לו את התפילין שלו. העברנו אותן לאירופה, ומשם אסף אותן יהודי איראני. הלב היהודי, אין ספק, הוא הכי מהיר והכי חזק מכל סכום כספי".
chananibl2@gmail.com