למשבר הקורונה יש גם צד חיובי: הירידה בפעילות הכלכלית, בתנועת כלי הרכב ופעילות התעופה, הביאה לירידה משמעותית בזיהום האוויר ובפליטת גזים שעלולים להשפיע על אקלים כדור הארץ. הירידה הבולטת ביותר הורגשה בסין, שנחשבת למדינה שאחראית לכמות הזיהום הגדולה ביותר בעולם, אולם גם במדינות אחרות ובחלקים אחרים של כדור הארץ נמדדה ירידה משמעותית ברמות הזיהום.
• האם האפיפיור קרא לשמור שבת בגלל הקורונה?
בטרם פרץ משבר הקורונה הייתה סין אחראית ל-30% בקירוב מכל פליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם, אך בין ינואר למרץ הופחתה בכרבע כמות פליטות גזי החממה במדינה. במחוז חוביי, שבו פרצה המגפה, מספר הימים עם אוויר נקי זינק במהלך פברואר ב-21.5%. למעשה, ההקלה בזיהום האוויר בסין שקולה להפחתה של 200 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה – כמות הגדולה יותר מכל פליטות הפחמן של בריטניה בפרק זמן של יותר מחצי שנה.
הירידה הזו נובעת במידה רבה מצניחה של 36% בפעילות תחנות הכוח הפחמיות בסין. למרות שהעולם המערבי נמצא בעיצומו של תהליך מעבר למקורות אנרגיה אחרים, כגון גז טבעי ואנרגיה מתחדשת, המשק הסיני עדיין נסמך בכבדות על אנרגיה פחמית, שמהווה 59% מהצריכה במדינה.
בהונג קונג, שמהווה אזור כלכלי מיוחד בתוך סין, נרשמה ירידה של 32% בנוכחות חלקיקים מזהמים באוויר, ושל 29% בנוכחות חלקיקים מזהמים גדולים. כמות הגז הרעיל חנקן חד-חמצני ירדה ב-22%.
• מחקרים: נזק ריאתי לחלק מחולי הקורונה
השאלה הגדולה היא באיזה נתיב יבחר המשטר הסיני לאחר תום המשבר? סין יכולה להשתמש בשינוי שנכפה עליה בהרגלי צריכת האנרגיה כמנוף להאצת המעבר למקורות אנרגיה מזהמים פחות, או מנגד לייצר בפרק זמן קצר כמות עצומה של גז מזהם, על מנת להתניע מחדש את כלכלתה ולפצות על הנזק העצום שנגרם לה.
התלונות על זיהום אוויר חריג בסין מקיפות את כל שכבות האוכלוסייה ומוכרות היטב לממשלה, כך שייתכן שבכל זאת תתקבל החלטה לצאת לדרך חדשה.