עוזרים לעוזרים

שרות עוזרים פרלמנטריים חדשים מתרוצצים בימים אלה בכנסת, מבולבלים ונבוכים לא פחות מהבוסים שלהם - 48 הח"כים החדשים שהצטרפו לכנסת ה-19. אין להם עדיין שמץ של מושג איך מגישים הצעת חוק, מה צריך לעשות כדי להגיש שאילתא והיכן נרשמים כדי לקבל זכות דיבור במליאת הכנסת. כדי להקל עליהם לעבור בהצלחה את תקופת הטירונות, החליט ועד העוזרים הפרלמנטריים להתגייס לעזרתם.

"הרעיון הזה עלה בדעתי כשראיתי את העוזרים החדשים מגיעים לכנסת ונזכרתי בחוסר הביטחון ובמבוכה שחשתי כשהגעתי לכנסת באוגוסט 2009", מספר יאיר פז, העוזר הפרלמנטרי של ח"כ דוד רותם (הליכוד ביתנו), החבר בוועד העוזרים הפרלמנטריים. "כדי ללמוד את הנושאים הכי טכניים, דוגמת מהו המועד האחרון להגשת הצעה לסדר יום, הסתייעתי בעוזרות פרלמנטריות ותיקות שעזרו לי והקלו עלי בצעדיי הראשונים. חשבתי שכדאי למסד ולהסדיר את הסיוע של עוזרים ותיקים לחדשים ולספק להם לא רק פרטים טכניים, אלא גם טיפים מעשיים שיכולים לסייע בעבודה היומיומית. אני מאמין שאם רמתם של העוזרים הפרלמנטריים תעלה, תשתפר גם עבודת הח"כים".

על פי ההצעה שגובשה על ידי פז ואומצה על ידי יו"ר ועד העוזרים הפרלמנטריים רוני צוברי, לכל אחד מהעוזרים החדשים יוצמד עוזר ותיק שישמש חונך, ילווה אותו בחודשים הראשונים בכנסת ויסייע לו בכל בעיה ושאלה שיתעוררו. צוברי, המשמש זה כארבע שנים עוזרו של יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין (הליכוד ביתנו), אומר כי "הרצון שלנו נועד בראש ובראשונה להקל עליהם להתמצא במגוון הנושאים והמושגים במערכת המורכבת של הכנסת, אבל גם כדי לגבש את כל העוזרים הוותיקים והחדשים לגוף אחד שיוכל לשתף פעולה במאבקים שצפויים לנו מול הנהלת הכנסת על שיפור תנאי ההעסקה שלנו. יש לנו גם רצון ליצור הוויי משותף של כל העוזרים, שרובם בני 35-25 שנה".

"להיות בלב העשייה"

העוזרים החדשים הגיבו בשמחה על היוזמה. בוסתן דורון (27), העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ חיליק בר (עבודה), מודה כי "אני רק יומיים בכנסת. אין ספק שזה די מבהיל כששומעים על כל החוקים והתקנות. לכן שימח אותי לשמוע שהוותיקים מוכנים לעזור לנו בצעדינו הראשונים". גם שקד מורג (28), העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ מיכל רוזין (מרצ), מתפעלת מהיוזמה של העוזרים הוותיקים. "אני מאמינה שיש צורך בסולידריות מעמדית. העשייה הפרלמנטרית תלויה מאוד בשיתוף פעולה בין העוזרים הפרלמנטריים". מורג מתגאה כי למזלה הבוסית שלה רוזין מכירה היטב את הכנסת מתוקף היותה עוזרת פרלמנטרית של הח"כית לשעבר פרופ' נעמי חזן (מרצ) ולאחר מכן מנכ"לית מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, תפקיד שחייב אותה להגיע לכנסת חדשים לבקרים.

מדוע רציתן לעבוד כעוזרות פרלמנטריות? שאלתי את בוסתן ושקד. בוסתן השיבה כי "עבדתי כמנהלת לשכתו של חיליק בר כשהיה מזכ"ל העבודה, וכשהוא הציע לי להיות העוזרת הפרלמנטרית שלו נעניתי ברצון, כי מרגש אותי להיות בלב העשייה". שקד אומרת: "באתי לכנסת מתוך סקרנות כדי ללמוד עשייה פרלמנטרית. לפני כן עבדתי בעמותה לשינוי חברתי, שבה התוודעתי לאי השוויון ולקבוצות חלשות בחברה הישראלית".

אף ששכר העוזרים הפרלמנטריים אינו מלהיב בלשון המעטה (6,500 עד 9,000 שקלים ברוטו לחודש), העבודה קשה ונמשכת לעיתים עד שעות הערב המאוחרות - צעירים רבים אחרי שירות צבאי חושקים בתפקיד. הסיבה לכך היא כנראה הסקרנות לעבוד בכנסת, לראות מקרוב את השרים והח"כים ולהיות מעורבים בעבודה השוטפת של נבחרי הציבור. צוברי מתרעם על כך שהעוזרים אינם נחשבים לעובדי כנסת ועל כך שהח"כ שמעסיק אותם גם רשאי לפטרם בכל עת. "אנחנו רוצים לקבל מעמד של משרת אמון", מבהיר צוברי, "הכנסת מתייחסת אלינו כאל עובדי קבלן ואנו מופלים לרעה בשכרנו לעומת דוברי הוועדות שמקבלים שכר כפול משלנו וגם מכונית חכורה. זה ממש לא צודק וגורם לנו עוול".

* * *