"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אורלי לוי־אבקסיס ניצחה את האליטה של הטוויטר
לאבקסיס עדיין יש חיבורים וקשרים עם כדור הארץ, כלומר עם הציבור, ובכך היא שונה מהמעגל הפוליטי שאליו הצטרפה • מבחינתם היא בוגדת או עריקה • דעה

אורלי לוי־אבקסיס ניצחה את האליטה של הטוויטר

לאבקסיס עדיין יש חיבורים וקשרים עם כדור הארץ, כלומר עם הציבור, ובכך היא שונה מהמעגל הפוליטי שאליו הצטרפה • מבחינתם היא בוגדת או עריקה • דעה

אמנון לורד
, עודכן

אורלי לוי, שעשתה את הצעד הראשון לטרפוד המהלך של בני גנץ מול הרשימה המשותפת, היא דוגמה טובה לבעיה של השמאל. מה יותר חשוב, אהבת ישראל - במילים יבשות: האינטרס הלאומי - או "רק לא ביבי"?

לאורלי לוי, אף שחברה למפלגת שמאל, עדיין יש חיבורים וקשרים עם כדור הארץ, כלומר עם הציבור, עם הרחוב, עם העם; ובכך היא שונה מהמעגל הפוליטי שאליו הצטרפה. אותה אליטה של הטוויטר והמעמד השליט מכירה רק בשייכות למפלגה, בשייכות למחנה. מבחינתם, היא בוגדת או עריקה כי הנאמנות שמורה אך ורק למעמד, לקבוצה. אם הרשימה המשותפת עוזרת להפיל את ביבי, אז לא משנה כמה חיבוקים ונשיקות הלכו שם עם טרוריסטים - הם ייכנסו עם המשותפת למיטה.

בנוסף לרובד השייכות שהפך כבר לזר בקרב השמאל, יש גם משהו מהמצפון ומחוט השדרה האידיאולוגי. הגרסה הקלה לעיכול מבחינת הקהל והפרשנים היא שאורלי לוי מצאה את האירוע והעיתוי הנכונים לנקמה: נקמה בבני גנץ שלא פרש לה שטיח אדום לכחול לבן; נקמה בליברמן; נקמה בשבט הלבן מטעם בית שאן.

כל זה יכול להיות אולי חומר מתסיס. אבל זה לא מספיק אם לא קיימת מלכתחילה איזו התנגדות עקרונית למהלך המרחיק לכת של מנהיגי השמאל לעבר דה־ציוניזציה של המדינה. אורלי ידעה שמצפה לה גל של ניסיונות רצח אופי וטרור במדיה החברתית ובבית המפלגתי החורג. אבל כמו שאמרו בימי המקארתיזם בשכונה: "הנה שם הולך המלשין". השכונה, עם כל הכבוד להורוביץ, לגנץ ולכתבים הזחוחים של חלק מהעיתונים, היא בית שאן. פחות חשוב לה שבשכונת הטוויטר יצייצו "בוגדת" ועוד כמה אמירות זדוניות נגדה; מה שיותר חשוב זה מה יגידו בבית שאן גם כשאורלי כבר לא גרה שם ורק המשפחה נשארה. אבל לא נשארה מאחור.

מעל לכל הלחץ המשפחתי שהופעל על ידי האב והאח, כך על פי גורמים בליכוד, קיים גם האינטרס הפוליטי ההישרדותי של לוי־אבקסיס. האפשרות שהפלונטר מתוצרת גנץ ולפיד וליברמן יימשך משמעותו שנפגשים ברביעיות; ואז סיכוי לא מבוטל שלמפלגתה יהיו פחות מנדטים מהשמות בלוגו המפלגה ובזאת תם הטקס. הצידוק לכך שאורלי לוי תעשה צעד נוסף להצטרפות לקואליציה של הימין כשבדרך אולי שניים נוספים, הוא בכך שהטרור הפוליטי־תקשורתי גרם לראשי הסיעות להפוך לעלים נידפים, ולכן מוטל על ח"כים בודדים אך אמיצים לשבור את הקרח ולהזיז קדימה את המרכבה הקואליציונית. צביקה האוזר ויועז הנדל מועמדים, גם אורלי לוי, ועכשיו יכול להיות שגם ליברמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...