"היום שלי מתחיל ברבע לשש ונגמר בלילה"

"כשאני מאושרת, אני אמא הרבה יותר טובה" 

"בכל פעם שאני חושבת אולי לבלות קצת בבית, בעלי אלון מתנגד ואומר שילדים הם לא סיבה להפסיק קריירה. הטיפ הראשון שאפשר לתת לקצינה הוא לדעת להתחתן טוב", צוחקת סגן אלוף הדר עמית, קצינת ההדרכה של פיקוד מרכז ואם גאה לחמישה ילדים.

בימים אלו מסיימת עמית את חופשת הלידה שלה לאחר הולדת גיא, בנה בן השלושה חודשים, ועומדת לחזור לתפקיד המפרך, שבמסגרתו היא אחראית על כל האימונים של פיקוד מרכז. "אף שהתפקיד מאוד אינטנסיבי, זה התפקיד הכי נוח שעשיתי, מכיוון שלא מדובר בתפקיד מבצעי והוא לא בבסיס סגור", היא אומרת. בעבר שירתה עמית כראש לשכת אלוף פיקוד מרכז וראש לשכת ראש חטיבת המבצעים. "אלו היו תקופות מאתגרות, לא בטוח שאפשר לומר יותר. עכשיו אמנם אני יוצאת מוקדם ולא תמיד מצליחה לראות את הילדים בבוקר, אבל מצד שני, בתפקיד הקודם הייתי מגיעה לארוחת שישי - ושתי דקות מאוחר יותר מוקפצת". 

עמית מבהירה כי היא לא מתחרטת על העובדה שהיא מנהלת קריירה מצליחה לצד גידול הילדים. "שילמתי מחירים, לא אגיד שלא, אבל לא הייתי עושה שום דבר אחרת. אני מאושרת מהתפקיד ולא חושבת שחסכנו מהילדים שלנו משהו. אני חושבת שההגשמה העצמית לא פחות חשובה מהנוכחות בבית. יש מחקרים שקובעים שמספיקה תשומת לב של חצי שעה מאמא מאושרת, לעומת אמא שנמצאת במשך שעות בבית אבל מתוסכלת. האושר שלך לא פחות חשוב לילדים. כשאני חוזרת מסופקת מהעבודה אני אמא הרבה יותר טובה". 

למרות האתגרים, עמית כבר נושאת עיניים לתפקיד הבא, בגיבוי מוחלט של אלון, ובמקביל ממשיכה לגדל את הילדים. ויש לה גם המלצה לנשים שמתמודדות עם אתגר דומה. "צריך לדעת גם מתי לשחרר, כי לעשות חצי־חצי זה הכי גרוע - כשאת עם הפקודים שלך תהיי איתם, וכשאת בבית - תהיי בבית. זה היה הורג את הילדים שלי כשהייתי בטלפון והעיניים לא היו עליהם. תעשי הכל עם כל הלב".

סא"ל הדר עמית | קצינת ההדרכה של פיקוד מרכז ואם לחמישה

חנן גרינווד

"אם רוצים משהו, זה אפשרי - גם אם זה מורכב"

"אני יודעת שמהצד החיים שלי נראים מאוד מורכבים. אבל אם רוצים משהו, זה אפשרי, גם אם מורכב". ד"ר שירי חזן (38) יודעת על מה היא מדברת: היא מצליחה לשלב בין עבודתה כמומחית להיריון בסיכון גבוה בביה"ח בילינסון לבין גידול של שישה ילדים.

חזן מספרת שלא תמיד חלמה להיות רופאה, אבל ברגע שהחליטה שהיא הולכת על התחום, דבר לא עצר בעדה. "ילדתי את הילד הראשון שלי בתחילת השנה השלישית ללימודי הרפואה", היא מספרת, "את הילד השני שלי ילדתי יומיים לפני בחינה מסכמת בגינקולוגיה. בדיוק השתחררתי מבית החולים ונסעתי כמעט מייד לבחינה. אני זוכרת שחברים שלי ללימודים לא בדיוק הבינו מה אני עושה שם, אבל הלימודים היו חשובים לי מאוד".

"כשהייתי צריכה להחליט אחרי הסטאז' במה להתמחות, בחרתי ברפואת נשים", היא מוסיפה, "בעבודה שלי אני מלווה נשים בהריונות מורכבים, שחלקם מורכבים מאוד, והתפקיד שלי הוא שבסופו של דבר ייוולד תינוק בריא לאמא בריאה. לעומת מרבית ההתמחויות ברפואה, בכל שעות היום אני עוזרת להביא חיים לעולם. השמחה וההתרגשות מלוות את היום־יום שלי".

הלימודים, ההסמכה ולבסוף העבודה השתלבו יחד עם הגעתם של ילדיה לעולם: דוד (15), עקיבא (12), אריאל (10), יוגב (8), גפן (5) וישורון (1). "אני רוצה לתת לילדים שלי את החינוך והילדות שהיו לי. אני מאמינה שילדים שגדלים במשפחה שבה ההורים חוזרים הביתה מלאי סיפוק אחרי יום עבודה עם משמעות ונתינה לאחר, לומדים ערכים שאי אפשר ללמד בדרך אחרת", אומרת חזן ומוסיפה בחיוך: "כל לידה היא דבר מרגש, גם בשבילי וגם בשביל ההורים, אבל החלק הכי מרגששלי במהלך היום הוא לחזור הביתה לילדים שלי, לרעש ולהמולה ולצחוקים שהם רק שלנו".



ד"ר שירי חזן | מומחית להיריון בסיכון גבוה ואם לשישה

מיטל יסעור בית־אור

"אמא חרוצה מהווה דוגמה מצוינת לילדים"

"אני מרגישה כאילו פתחו לי את הדלת למערה של אלדין ולקחתי משם את כל מה שרציתי", כך אומרת בחיוך ד"ר יעל כהן, ראש המינהל הקהילתי בפסגת זאב ואם לשבעה. 

כהן, דוקטור לאנתרופולוגיה, מתגוררת עם משפחתה בכפר אדומים ומנהלת בימים אלה 50 עובדי מטה במינהל הקהילתי בשכונה, שמונה 43 אלף איש. "הדבר הכי חשוב הוא שיש לי שותף, בעלי שלום", היא פותחת בפרגון, "יש לו מאפייה משפחתית, והוא יוצא מהבית בשלוש וחצי לפנות בוקר וחוזר בצהריים. הוא שותף פעיל. 

"היום שלי מתחיל ברבע לשש ונגמר בלילה. ילדים? זה לא שהם לקוחות ואנחנו משרתים אותם, הם שותפים. יש לנו תפריטים משפחתיים והילדים שותפים להכנת האוכל, מקפלים כביסה וגם שוטפים כלים. חוץ מזה, אנחנו דתיים, אז שישי ושבת זה תמיד ביחד כל המשפחה. הילדים הם החברים הכי טובים שלנו. הילדים הם הנכסים שלנו, שמביאים ערך והרבה אנרגיה". 

משפחת כהן מסתפקת בבית קטן, שבו שלושה חדרי שינה בלבד: חדר שינה אחד להורים, חדר נוסף לארבע הבנות וחדר שלישי של הבנים. נוסף עליהם, הילדים עובדים ומשלמים את הוצאות שיעורי הנהיגה של עצמם או את לימודיהם האקדמיים. משפחת כהן קונה בגדים יד שנייה וגם לא נוסעת לחו"ל. "אני לא מאמינה שצריך הרבה חפצים או את השופינג האינסופי", מסבירה יעל, "אנחנו לא צריכים מותגים, והחופשות שלנו הן אוהל בכנרת. אנחנו לא סופרים כמה כסף צריך בשביל כל ילד. זה הבית שלנו מתוך בחירה".  

"אמא מסופקת ומאושרת זה החינוך הכי טוב שאפשר לתת לילדים", מוסיפה כהן, "דוגמה אישית היא הדבר הכי חזק: אם הילדים רואים אמא חרוצה שמתקדמת, כנראה זה מה שהם יעשו בעצמם".

יעל כהן | אנתרופולוגית, מנהלת ואם לשבעה

יורי ילון

"הורות? רק משכללת  את המיומנויות בניהול"

זה 12 שנה נועה בריקנר מנהלת תחום במחלקת מימוש זכויות בביטוח ישיר ומנהלת כ־60 עובדים ועובדות, ובבית יש לה עוד חמישה ילדים "לנהל". 

"ככל שהיו לי יותר ילדים כך התקדמתי יותר בתפקיד", מספרת נועה (41), "כשהייתי בהיריון עם הילד הרביעי, בחודש השישי קיבלתי את הקידום המשמעותי שלי, ובמקום להיות מנהלת של עובדים, הפכתי להיות מנהלת של מנהלים. לאחר הלידה החמישית קיבלתי קידום נוסף והרחיבו לי את תחום הסמכויות".

לדברי נועה, יש חיבור של ממש בין להיות הורה לבין להיות מנהל. "בשניהם נדרשות מיומנויות דומות, למשל ניהול זמן אפקטיבי, להוות דוגמה אישית ולהאציל סמכויות. יש גם גמישות מחשבתית: כמו שבהורות היום מתחיל עם משהו בלתי־מתוכנן ונדרש לבצע התאמות, כך גם בעולם הניהול יכולים לצוץ אירועים או סוגיות שצריך לפתור על המקום.

בניהול נדרשת ראיית הצרכים והקשבה אמפתית לעובדים תוך יצירת תחושת מסוגלות בדיוק - ממש כמו עם הילדים שלנו. בשביל להיות מנהל טוב אתה לא צריך להיות הורה, אבל להורות יש תרומה משמעותית לחיזוק המיומנויות ולא להפך. העובדה שאת אמא לא רק שלא מעכבת אותך אלא אף עשויה לסייע לך להגיע למקומות שלא היית בהם קודם".

נועה, אם להדר (15), יהונתן (12), יעל (9), אביתר (6) ואביגיל (2), מספרת כי מקום העבודה מעודד מאוד את האיזון בין חיי העבודה והמשפחה. 

"פעם בשבוע יש יום עבודה מהבית. במקום לעמוד בפקק אתה קם, שולח את הילדים למסגרות ופשוט עובד, וכשהם חוזרים מהמסגרות, אתה מקבל אותם עם ארוחת צהריים חמה. זה הוכח שאלו ימים מאוד פרודוקטיביים. אגב, אני לא חריגה בנוף: יש רוב נשי של מנהלות".

המסר של נועה לאימהות צעירות? "הורות לא רק שלא מעכבת קידום, אלא שהיא אף משכללת את המיומנויות שלך בדרך לקידום המקצועי הבא".

נועה ברינקר | מנהלת תחום בביטוח ישיר ואם לחמישה

נועם (דבול) דביר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו