כשרבין פסל ממשלה בגיבוי חד"ש ומד"ע

בבחירות לכנסת ה־13 שהתקיימו ביוני 1992, ניצח גוש השמאל וזכה ב־56 מושבים. העבודה בראשות יצחק רבין הפכה למפלגה הגדולה עם 44 מנדטים, ומרצ קיבלה 12 מנדטים.

הליכוד בראשות ראש הממשלה יצחק שמיר קיבל רק 32 מנדטים, ויחד עם מפלגות ימין נוספות (מפד"ל, מולדת וצומת) כלל גוש הימין 49 מושבים. בתווך היו המפלגות החרדיות (ש"ס ויהדות התורה) שזכו ב־10 מנדטים, והמפלגות הערביות (חד"ש ומד"ע) שזכו בחמישה מנדטים.

בתחילת המגעים להקמת ממשלה הועלתה הצעה להקים ממשלת שמאל בתמיכת המפלגות הערביות שתתבסס על רוב חוסם של 61 חברי כנסת. אבל יצחק רבין פסל על הסף שיתוף פעולה פורמלי של המפלגות הערביות בקואליציה והורה לקיים משא ומתן עם מפלגות אחרות.

בסופו של דבר ש"ס (6 מנדטים) הצטרפה לגוש השמאל, וכך הממשלה שהושבעה נתמכה על ידי קואליציה של מפלגות יהודיות וציוניות של 62 חברי כנסת, כאשר המפלגות הערביות תמכו בה מבחוץ. כך שהטענות שנשמעות באחרונה כאילו הוקמה כבר בעבר ממשלה שיש לה רוב בהסתמך על קולות של מפלגות ערביות - אינה נכונה.