היום פורסמה יוזמה של מספר חברי כנסת לחוקק חוק שימנע ממי שעומדים נגדו כתבי אישום, להתמנות לראש ממשלה בישראל או למנוע מהנשיא את האפשרות להטיל את המינוי על אדם כזה.
שאלנו מומחים בתחום החוק והמשפט על המרחק בין המלחמה בשחיתות השלטונית לחקיקה פרסונאלית, על ההיבט הדמוקרטי של חקיקה כזו והאם מדובר בצעד בעייתי או דווקא השלמת חקיקה מתבקשת, בה תמך אפילו ראש הממשלה בעבר?
"קץ הדמוקרטיה"
פרופסור אבי בל פרופסור בפקולטות למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ושל אוניברסיטת סן דייגו, ועמית בכיר בפורום קהלת, סבור כי מדובר בהצעת חוק שתפגע במוסדות המשפטיים של ישראל, תעצים את הפוליטיזציה שלהם ותפגע במדינה.
לדבריו "במקרה וההצעה הזו היא רטרואקטיבית, כלומר, שינוי כללי המשחק הפוליטי אחרי שאלו כבר התממשו, הרי שמדובר בקץ הדמוקרטיה הישראלית ממש. זה לא נתפס שאחרי הבחירות ישנו את הכללים".
"אולם גם אם הכוונה היא למערכת הבאה הרי שניתן כאן ליועץ המשפטי לממשלה כוח לקבוע מי יכול להתמודד לראשות ממשלה ומי לא, זה ייתן עוד כוח למערכת המשפטית בארץ ולרשויות החוק שכבר כעת יש בהן פוליטיזציה וזה יפגע בהן קשות. אני חושב שמדובר בחוק רע מאד".
"החוק דמוקרטי"
הפרופסור עמנואל גרוס, פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, מציין כי מדובר בחוק יסוד הממשלה ולכן ראשית לשנותו צריך רוב של 61. עם זאת הוא מציין כי לדעתו חוק כזה הנו דמוקרטי אף על פי שהוא לעיתים יהיה מנוגד לדעת הרוב.
"ראשית כגילוי נאות אני סבור שח"כ שיש נגדו אישום בעברה שבצידה קלון לא ראוי להתמנות לא לשר ולא לראש ממשלה. למעשה כיום מאז תקופת ראש הממשלה שרון, נעשה תיקון לחוק המחריג ראש ממשלה מהכלל הזה. לכן עקרונית ניתן היום להטיל את הרכבת הממשלה על אדם כזה".
"באם תתכנס הכנסת ותושבע ותמהר לחוקק חוק כזה על המציאות כרגע זו תהיה שאלה מעניינת מה גובר, הבחירות או החוק. בכל מקרה זה חוק מסובך שמצריך 61 בכל קריאה ולכן אני מתקשה לראות חוק כזה עובר כרגע על הבחירות שהיו. אולם קדימה על הבחירות שיהיו לטעמי מדובר בחוק דמוקרטי ראוי. נכון, הרוב רוצה אדם פלוני אבל דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב אלא כללי משחק מסויימים", מדגיש גרוס.
"יש כאן מתח בין שני מוסדות הכנסת - הריבון ובין בית המשפט וכללי החוק. עד כה תמיד המילינים על בג"ץ צעקו שהוא אקטיביסט ואכן בעבר בהלכה שקבעה שדרעי ופנסחי לא יוכלו לכהן כשרים או כסגני שרים בית המשפט היה אקטיביסטי. כאן למרבה האירוניה המציאות הפוכה. הכנסת אקטיביסטית ומי שרוצים להתגונן ממנה הם אלו שתמיד רצו לחזק את הכנסת על חשבון בג"ץ. זו האירוניה של המציאות. בכל מקרה לטעמי באם יחוקק חוק כזה, בעיקר אם להלן, ואולי גם למפרע, הרי שקשה יהיה לבטל אותו בבג"ץ כיון שהוא חוקי וחוקתי לחלוטין", מוסיף גרוס.
חוק פרסונלי ופוליטי
השופט פרופסור עודד מודריק, מרצה באוניברסיטת אריאל, שופט בדימוס, לשעבר סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, סבור כי מדובר בפגיעה משמעותית ברצון הבוחרים , שהצביעו עבור מועמד מסויים בציפייה שהוא ירכיב את הממשלה.
"אבל גם במציאות של חקיקה קדימה, הרי שבניגוד לשר או לסגן שר, שזו בחירה של ראש הממשלה, את ראש הממשלה עצמו העם בוחר על ידי נתינת אמון בו ולכן יש כאן התערבות בוטה ולא רצויה ברצון של אחוז גדול של הציבור. בכל מקרה באם הכנסת תתכנס ותושבע הרי שאף על פי שזה חוק לא רצוי אפשר לחוקק אותו אבל אין הבדל בכלל בין חוק כזה לחוק הצרפתי, או לפסקת ההתגברות", אמר מודריק.
"מדובר בחוקים פוליטיים ביסודם. אין כאן עמדה חד משמעית. אפשר לצדד בחוק כמו שאפשר להתנגד אליו, רק שמדובר בחקיקה פוליטית ולכן קצת לא רצויה. כך או כך, המחוקקים יצטרכו לקבוע עמדה על איזה עברה מדובר כי לא כל עברה תיהיה חלק מהחוק כזה כלומר יצטרכו לפרט מה כן ומה לא וזה קצת יגביל את המחוקקים", מוסיף מודריק.
ראש הממשלה הוחרג בכוונה
פרופסור אשר כהן, מרצה בכיר בתחום מדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, המשמש ראש בית הספר לתקשורת, סבור כי חוק כזה לא יהיה ולא יעבור בישראל.
"כלפי העתיד, ובכן החוק בכוונה מחריג ראש ממשלה ונותן כוח לציבור לבחור במי שהוא רוצה. בכל אופן יוזמת חקיקה כזו כלפי העתיד שכן תכונס בכנסת הבאה אחרי שתושבע, היא יוזמה שצריך לבדוק אותה היטב ואי אפשר להעביר אותה כך מהיום למחר. לכן אלו סתם מילים בלבד", קובע כהן.
"פעם אדם שהיו חשדות נגדו השפיל מבט"
גורם משפטי בכיר מאד בדימוס שכיהן בתפקידי מפתח בכירים מאד במערכת המשפטית בישראל, מביע צער עמוק מהמציאות כיום ומהמקומות אליה היא מגיעה.
"לצערי כיון שאני פעלתי במערכת בתפקידים רגישים ובכירים שנים רבות. לא אתבטא בשמי אבל אני מצר על שני דברים, על הקרע בעם ועל עצם הרעיון שאדם עם כתבי אישום מרים ראש ופועל כך", אומר הגורם.
"לגבי הקרע בעם הרי שפעם היו אצ"ל, לח"י והגנה והיו מחלוקות עזות מאד מאד. בכל זאת בסופו של יום אנשים ידעו להמשיך יחד. היום לצערי התחושה היא של קרע עמוק, קרע מבהיל ממש", מבכה הגורם.
"את זה אני אומר על העובדה ששתי המפלגות הגדולות לא מצליחות לשבת יחד. לגופו של עניין אני לא סבור שצריך חוק כזה כי מדובר לדעתי בשכל ישר. פעם אדם שהיו כנגדו חשדות היה משפיל מבט, איך הגענו למצב שאדם כזה הולך בגאון ברחוב. נשגב מבינתי" מסכם הגורם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו