אחוז החסימה - מספר הקולות המינימלי שרשימה צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בנציגות בכנסת. אחוז החסימה עומד כיום על 3.25% מכלל הקולות הכשרים (144.197 קולות בבחירות לכנסת ה־22). לפיכך רק מפלגות שיקבלו יותר מ־3.25% מהקולות ייזכו לייצוג בכנסת של ארבעה ח"כים. לימין החדש חסרו בבחירות לכנסת ה־21 רק כ־1,400 קולות כדי להיכנס לכנסת. בבחירות בספטמבר 39 רשימות לא עברו את אחוז החסימה, ו־126,704 אלף קולות ירדו לטמיון.
בחירות חשאיות - על מנת להבטיח את הגינות הבחירות ולמנוע כל ניסיון להשפיע על מצביעים כיצד להצביע, מקפידים על חשאיות ההצבעה המתבצעת מאחורי פרגוד. המצביע נדרש להכניס למעטפה את האות של הרשימה שבה הוא תומך, לסגור אותה ולשלשל אותה לתוך הקלפי. החוק קובע עונשים על כל ניסיון להשפיע על אזרחים עבור מי להצביע.
הסכם עודפים - הסכם שנחתם בין שתי מפלגות לפני הבחירות, שנועד להגדיל את סיכוייהן לקבל מנדטים נוספים מתוך עודפי הקולות שנותרו לאחר חלוקת המנדטים השלמים. מפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה אינה משתתפת בחלוקת המנדטים הנוספים. בבחירות הקרובות חתמו על הסכמי עודפים שש מפלגות: הליכוד עם ימינה, כחול לבן עם העבודה־גשר־מרצ, וש"ס עם יהדות התורה.
ועדת הבחירות המרכזית - ועדה בראשות שופט ביהמ"ש העליון (כיום השופט ניל הנדל), שבה חברים נציגי כל המפלגות שהיו מיוצגות בכנסת היוצאת. הוועדה אחראית לניהול הבחירות לכנסת ולתקינותן. מנכ"לית הוועדה היא עו"ד אורלי עדס, האחראית לגיוס העובדים ולהפעלתם. ביום הבחירות מעסיקה הוועדה כ־150 אלף עובדים בכל רחבי הארץ, המפוצלים ב־19 ועדות אזוריות ברחבי הארץ.
זכות בחירה - הזכות הבסיסית של כל אזרח שמלאו לו 18 שנה להשתתף בבחירות ולהצביע בקלפי. בבחירות הנוכחיות מספר בעלי זכות הבחירה הוא 6,453,255. מאז הבחירות בספטמבר גדל מספר בעלי זכות הבחירה ביותר מ־113 אלף איש. על כל מצביע להתייצב בקלפי שאליה הוא משתייך עם תעודת זהות כדי לממש את זכותו.
חוק בדר־עופר - חוק שחוקק לפני שנים רבות ונקרא ע"ש יוזמיו הח"כים אברהם עופר ממפא"י ויוחנן בדר מחירות. החוק מעניק יתרון למפלגות הגדולות בחלוקת המנדטים הנותרים לחלוקה לאחר החלוקה הראשונה של המנדטים. השיטה המסובכת מבוססת על חישוב "מודד רשימה", כלומר מספר הקולות הכשרים שקיבלה רשימה + מספר המנדטים + 1.
מליאת ועדת הבחירות המרכזית - גוף המורכב מנציגי כל המפלגות בכנסת על פי כוחן היחסי. תפקידו לדון בבקשות לפסילת רשימות המתמודדות בכנסת. בבחירות הנוכחיות פסלה הוועדה את השתתפותן של ח"כית היבא יזבק (הרשימה המשותפת) ושל לריסה טרימבובלר, אשתו של הרוצח יגאל עמיר, שרצח את ראש הממשלה יצחק רבין. בג"ץ פסל את ההחלטות האלה ואישר את השתתפותן בבחירות.
מנדט - מספר הקולות שרשימה צריכה לקבל בבחירות כדי לזכות בייצוג של ח"כ אחד בכנסת. בבחירות לכנסת ה־22 המודד למנדט עמד על 35,917 קולות. חישוב זה נעשה על ידי חלוקת מספר הקולות הכשרים של המפלגות שמשתתפות בחלוקת המנדטים ל־120 ח"כים.
מעטפות כפולות - מצביעים באמצעותן כ־280 בעלי זכות הצבעה שאינם יכולים להצביע בקלפי שבאזור מגוריהם, בעיקר חיילים בשירות סדיר ובמילואים, וכן חולים בבתי החולים, אסירים ועצורים בבתי הכלא, מוגבלים שרשאים להצביע בקלפיות נודדות ונציגים רשמיים של ישראל בחו"ל. ההצבעה שלהם מתבצעת במעטפה כפולה כדי להבטיח שלא תהיה כפילות והם יצביעו פעמיים. על המעטפה החיצונית מציינים את שמם ואת תעודת הזהות שלהם. ספירת המעטפות הכפולות לוקחת זמן רב יותר, והיא אחד הגורמים שמעכבים את פרסום התוצאות הסופיות.