"האנטישמיות באירופה לא ניתנת לעצירה"

"אי אפשר לעצור אתהתגברות האנטישמיות באירופה", כך טוען ג'ורג' בן שושן, היסטוריון יהודי-צרפתי שהתארח אתמול בחלל החברתי בתל אביב הפועל במתחם בו פעל עד לא מכברמועדון החשפנות "הפוסיקט". בן שושון הגיע לישראל לסדרת הרצאות שעוסקות ב"סופם של היהודים בארצות ערב". ההרצאה אורגנה על ידי עמותת MAFTA (בית הפרנקופון תל אביב).



לדבריו, "רמת האנטישמיות עלתה באירופהוזה בלתי אפשרי לעצור את זה". בן שושן מסביר כי, "האנטישמיות אמנם מגיעה לא רק מהמוסלמים, אבל המוסלמים חושבים שיש להם את הלגיטימציה להיות אנטישמי, במיוחד אחרי השואה ובעקבות ההגירה לאירופה".



על התהוות התהליך המסוכן סיפר בן שושן: "ברוב צרפת זה כבר נהיה הרגל. מילדות הילדים המוסלמים שומעים דברים רעים כלפי היהודים. כולם יודעים את זה. יהודים רבים היגרו לא רק לישראל, אלא גם למדינות נוספות. כולם מרגישים את האנטישמיות בצורה קשה מאוד. אבל לא יודעים לאן ללכת".



בן שושן התפרסם על מחקריו על השואה ועל ההיסטוריה של יהודי ארצות ערב וכן בשל התבטאות שלו בתוכנית רדיו בצרפת בשנת 2015, כאשר ציטט בראיון, זמן קצר לאחר הפיגוע ב"היפר כשר" וב"שארלי הבדו", את הסוציולוג האלג'יראי, סאמין לאשר, שאמר שבמשפחות ערביות צרפתיות, "תינוקות יונקים אנטישמיות בחלב אימן". לאשר הכחיש זאת, מה שהוביל לתביעה נגדו על הסתה אנטי-אסלאמית שזכתה לכיסוי תקשורתי נרחב. בן שושן זוכה כאשר הוכח שהוא אכן ציטט במדויק את לאשר, וב-2019 ביטל בית המשפט סופית את ההאשמות נגדו.

בהרצאה דיבר בן שושן על ההיסטוריה של יהודי ארצות ערב, וכיצד השתנו היחסים בין היהודים למוסלמים בארצות בערב במהלך המאות האחרונות. בן שושן הסביר כי "השנאה הזאת החלה רק בשנים האחרונות אחרי מלחמת העולם השניה. אף פעם לא הייתה שנאה כזאת של מוסלמים כלפי יהודים".



לאחרונהנחשף ב"ישראל היום"דו"ח נרחב על ההיקף האדיר של הרכוש שהותירו אחריהם יהודי ערב ויהודי איראן לאחר שגורשו ממדינותיהם ועלו ארצה עם קום המדינה. הדו"ח בוצע על ידי המועצה לבטחון לאומי והמשרד לשיוויון חברתי וזו למעשה הפעם הראשונה שברשות מדינת ישראל נתונים מקיפים בנושא החשוב, שמשקלו ההיסטורי, הסוציו־פוליטי והמדיני־בינלאומי משמעותי ביותר.



בהקשר זה, בן שושן ציין מספר סיבות לכך שסוגיית הרכוש הרב שיהודי ערב השאירו מאחוריהם עם עליתם לישראל לא טופלה עד היום. "ראשית, רוב היהודים שנאלצו לעזוב את בתיהם במדינות ערב ולברוח לישראל היו עניים ולא יכלו לדרוש זאת. שנית, מדינת ישראל לא רצתה להתייחס אליהם כאל פליטים כיוון שזה היה פוגע בנרטיב הציוני שהיהודים חזרו לארצם". בנוסף, ציין בו שושן ש"הדומיננטיות האשכנזית ששלטה באותה תקופה, השפיעה בין היתר והעלימה את הסיפור של יהודי ארצות ערב ולא עניין אותם לשמוע על כך. רק בחמש שנים האחרונות נזכרו לדבר על כך", הסביר.



לדברי בן שושן,ישראל צודקת בכך שהיא חוקרת את סוגיית הרכוש. "אם יש פתרון עם הפלשתינים וסוגיית הפליטים, צריך גם לשאול מה קרה לרכוש של יהודי ארצות ערב. צריך לדבר לא רק על הפליטים מפלשתין, אלא על הכל".



לשאלת "ישראל היום", בן שושן התייחס בישירות לחשיפה שפורסמה ב"ישראל היום" ביחס לקהילות היהודיות שבאו מארצות ערב. "זה טוב מאוד שישראל החליטה לעשות את המהלך הזה. צריך עכשיו לשמר את הזיכרון והעדויות של יהודי ארצות ערב. זאת היסטוריה שלא קיבלה את מקומה בהיסטוריה הכללית".



בן שושן, יהודי יליד מרוקו בן 68, הוא היסטוריון יהודי צרפתי המומחה להיסטוריה של התרבות היהודית באירופה. הוא נחשב לחוקר שואה מוביל, כתב על כך מספר ספרים, עורך את העלון "Shoah History Review" ואף זכה בפרס על מחקריו מאת עמותת ג'ייקוב בוכמן ב-2008.



המתחם החברתי בככר אתרים שבעבר פעל כמועדון חשפנות, הפך היום למרחב שבו פועלים מספר מיזמים חברתיים ובהם סיור מודרך שחושף את מה שהתרחש במקום. "מאז נסגר מועדון החשפנות כבר פעלו במרחב החברתי עשרות רבות של עמותות, וביקרו בו אלפי אנשים. היד עוד נטויה ואני מזמין ארגונים וחברות לבקר במקום ולהנות משלל הפעילויות שהוא מציע", מסכם מנהל המתחם והיזם החברתי, יקיר שגב.טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו