בתוך הרכב הממוגן, כשהשיירה המאובטחת התפתלה בסמטאות חברון, הגיע הטלפון. על הקו היה תא"ל עופר וינטר, היום המזכיר הצבאי הדומיננטי של שר הביטחון. "הפלשתינים בעזה מפנים מיפקדות", עדכן. בנט, שישב מימיני בג'יפ הכבד, הבין מייד את ההשלכות: נאמנים להבטחתם מהבוקר, מחבלי הג'יהאד האסלאמי יפתחו בעוד זמן קצר במתקפת רקטות על הדרום.
בנט לא שינה תוכניות. ליד מערת המכפלה עצרנו לשידור פייסבוק. "הבניין שמאחוריי הוא חלקת גדולי האומה של עם ישראל", אמר לצופים, וגם לתלמידי ישיבת ההסדר בקריית ארבע, שאותם פגש כמה דקות קודם לכן. תוך כדי השידור הרים גוש עפר והתחייב: "זו אדמה של ארץ ישראל. אנחנו לא ניתן אף סנטימטר של ארץ ישראל לערבים".
השידור הסתיים. בעודו ממהר להתפלל בתוך המערה, התעניין אצל היועצים כמה צופים היו (התשובה, נכון ליום רביעי, היא כ־40 אלף). רצים לאמירת פרק תהילים בציון אברהם אבינו, ותפילה לחיילי צה"ל ליד ציון יעקב אבינו. העילה לביקור באזור היתה חנוכת שכונה חדשה בקריית ארבע, אירוע שגם ראש הממשלה הוזמן אליו, כך שהשניים נכחו בעיר באותה שעה.
ואולם הם ואנשיהם הקפידו שלא ייראו יחדיו. הנימוק הרשמי להפרדה היה אבטחתי; אבל מותר לחשוד שבימי בחירות, וכשהיריבות האישית והפוליטית ביניהם היא מן המפורסמות, נוח לכל הצדדים לשמור על בידול.
כך שלקראת חשיכה, לאחר עזיבת נתניהו את חברון וכשהדיווחים על השיגורים מעזה החלו להגיע, דהרנו אנו למנחת. בטיסה לכאן חלפנו מעל גוש עציון וההתיישבות. המחשבות נדדו לשאלה אם תהיה ריבונות, אם לאו ("רק אם ימינה תהיה חזקה יהיה אפשר להבטיח ריבונות", אומר בנט).
בטיסה החוזרת, כשהמסוק חצה את הרי יהודה ושפלת החוף, עדכוני הצבע האדום מהדרום לא הרפו. נוחתים ליד שיבא בתל השומר, שוב נכנסים למכוניות ומתחילים תנועה. עם התגברות המטחים בדרום נדלקים האורות הכחולים והסירנות; עוברים באדום ומדלגים על פקקים לטובת הערכת מצב דחופה בקריה, בהשתתפות ראש הממשלה וראשי זרועות הביטחון.
מי כאן לא הומני?
בתחילת השבוע, ביום ראשון בקריה, הכל עוד היה רגוע. במהלך השבת עבר בנט ברגל בין 21 בתי כנסת בפתח תקווה; ב־08:30 ביום א' כבר הספיק לשמוע הערכת מצב ראשונה. המזכיר הצבאי וינטר, חבר קרוב מסיירת מטכ"ל ומיחידת מגלן ושותף לתפיסה היוזמת של בנט, יוצא מהחדר ונכנס אליו שוב ושוב.
כוכבי, בנט וארגמן, השבוע בהתייעצות בקריה // צילום: אריאל חרמוני/משהב"ט
העובדה ששניהם משרתים כאן עכשיו, יחד, היא סגירת מעגל לא מובנת מאליה. לשניהם שמו רגליים, ויותר מפעם אחת: קידומו של וינטר נבלם בידי הצמד יעלון־איזנקוט, שלא העריך את גישתו ההתקפית ונקם בווינטר על שהעז לספר לבנט את האמת על ההתנהלות הרופסת של צה"ל בזמן מבצע צוק איתן.
מי שהחזיר את וינטר למרכז הבמה היה אביגדור ליברמן, שמינה אותו לתפקיד המזכיר הצבאי של שר הביטחון. ואולם זמן קצר לאחר מכן ליברמן התפטר, וכך, מי שלא רצה את וינטר כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה נתניהו, קיבל אותו כמזכיר של שר הביטחון נתניהו. כשהאחרון העביר את תיק הביטחון לבנט, מצאו עצמם שני החברים שוב יחדיו, והפעם בעמדות החשובות ביותר של ניהול ביטחון המדינה.
בבוקר יום ראשון, שבוע לפני בחירות, עוזריו ויועציו של בנט נאלצים ליישר קו עם הקצב. אחרי הראיון הוא נכנס לישיבה ביטחונית עם נתניהו והרמטכ"ל; בסיומה, בסביבות 12:00, פצח בסבב ראיונות בערוצי הרדיו והטלוויזיה תוך כדי נסיעה לירושלים. אחר כך הטיסה לחברון ובחזרה, ואחריה - 24 שעות של סבב מול חמאס. במטה הבחירות של ימינה, אגב, הוא כמעט לא ביקר בבחירות הללו.
באותן שעות החלו להישמע גלי הביקורת על גרירת גופת המחבל בגבול עזה. בנט, שעם כניסתו לתפקיד הורה לעשות הכל כדי לא לשחרר גופות לאויב, גיבה את צה"ל ללא היסוס. "נמאס מהביקורת הצבועה של השמאל נגד 'חוסר ההומניות'", אמר, "רבותיי יפי הנפש, אתם לא הומניים. חמאס מחזיק את גופות הדר ואורון, אני מעדיף 500 דחפורים בעזה, ולא חייל פצוע אחד. כך צריך וכך נעשה. מבקשים מאיתנו להתנהל בסדנת נימוסים אל מול אויב, אבל חיי אזרחי ישראל קודמים לחיי אויב. מי שלא נאה לו לראות את זה בטלוויזיה, שפשוט יכבה אותה".
גם את מה שהתאפק מלומר בנוגע לתשלום הכסף הקטארי לחמאס, חדל בנט לשמור בבטן. "תבדוק איך נולדה המדיניות הזו ותגלה שליברמן, כשר הביטחון, הוא זה שנפגש בקיץ 2018 עם שר החוץ של קטאר וביקש את הכסף לחמאס. הכסף לחמאס הוא המדיניות שלו, ירושה שאני קיבלתי. כך שהוא גם עשה עבירת ביטחון שדה וגם בא בטענות. זו חוצפה, והגיע זמן להגיד את האמת".
"לא רוצה סבב בכל חודש"
עד לחילופי המהלומות עם המחבלים בתחילת השבוע, בנט היה יכול להציג נתונים לא רעים על צניחה בשיגור בלוני התבערה, הפסקת ההטרדות הליליות בגדר ואפילו ירידה בכמות אזעקות צבע אדום. אבל אז הגיעה תקרית החד גדיא התורנית: מחבל הניח מטען וחוסל, הדחפור סחב את הגופה, המחבלים ירו, צה"ל הגיב, המחבלים השיבו אש, צה"ל תקף שוב - הפעם גם במיפקדת הג'יהאד האסלאמי בדמשק - וכך עד לסוף הסבב, ועד לסבב הבא.
"תבדוק איך נולדה המדיניות של כסף קטארי לחמאס, ותגלה שליברמן, כשר הביטחון, נפגש בקיץ 2018 עם שר החוץ הקטארי וביקש את הכסף // צילום: אורן בן חקון
אבל לא כך תכנן בנט לטפל בבעיית הרקטות מעזה. "איני רוצה פעם בחודש סבב של יומיים", הסביר מעט לפני תחילת ההסלמה, "אני מעדיף אירוע אחד מתמשך, עם כל המחיר הכרוך בכך, על פני סבבים בלתי נגמרים. אנחנו שומעים את התושבים. רק בשבוע שעבר ישנתי לילה בכפר עזה. שם ובמקומות אחרים אמרו לי, 'תעשו מה שצריך, ייקח כמה שייקח, אבל רק תפסיקו את השגרה הזו של צבע אדום בכל כמה ימים או שבועות'. כל עוד אני יכול להימנע מכך - אמנע, גם אם אספוג ביקורת. כך אני מממש את תפיסתי כשר הביטחון".
אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד. ממש תוך כדי השיחה התחוללה בגבול עזה התקרית, ומשם התגלגלו האירועים במהירות. בנט, למרות הכל, דבק בתפיסתו ומבטיח שאחרי הבחירות הוא והרמטכ"ל כוכבי, בעצה אחת עם ראש הממשלה, מכינים לחמאס הפתעה מסוג אחר.
"למדתי בסבב הזה", אמר לי ביום שלישי, "שנגיע למבצע נרחב בעזה בזמן הקרוב. זה בלתי נמנע. הדרך היחידה לשנות את המצב היא באמצעות אתחול כמה שיותר מהר. אני מתנגד לסבבים, אבל בפעם הזו הצבנו רף חדש. הרגנו שמונה מחבלים וקבעתי כלל: אם אין שקט בעוטף עזה, לא יהיה שקט גם בדמשק".
ומה לגבי הטווח הארוך?
"יש תוכנית. היא יצירתית ושונה ממה שראינו. לא סתם ראש הממשלה אמר את מה שאמר על הפתעות. הוא אמר את זה בכוונה, כדי שהם יידעו".
שנים רבות בנט רצה להיות שר הביטחון. טיפול יסודי במערכת שכמפקד במלחמת לבנון השנייה חש על בשרו את כשליה, הוא במידה רבה עילת כניסתו לפוליטיקה. בשיחות סגורות, בישיבות קבינט וגם בנאומים פומביים, מתח ביקורת על הקיפאון וההססנות שזיהה במערכת, שעכשיו הוא מופקד עליה.
האם אתה עדיין חושב שקיים בצה"ל קיבעון מחשבתי?
"זכינו ברמטכ"ל יוזם ותקיף, שמוביל רוח לחימה אחרת לגמרי. נכון שכחבר קבינט במבצע צוק איתן ראיתי הנהגה צבאית ביטחונית הססנית (הכוונה לשר הביטחון דאז יעלון ולרמטכ"ל גנץ; א"כ), שלא יודעת לקבל החלטות ומובילה קו מגננתי. במו ידיי נאלצתי לדחוף את צה"ל לפעולה חיונית להשמדת המנהרות של חמאס. כיום יש לנו הנהגה צבאית מעולה, ואני בוטח ברמטכ"ל. יש היום רוח טובה בצה"ל, רוח של תחבולה, ואני שבע רצון מכך".
אם מזכירים את צוק איתן - האם בני גנץ טעה כשלא אפשר לכוח גולני, מטעמים הומניטריים, להשמיד את מיפקדת חמאס בבית החולים שיפא?
"כן. הוא טעה כשלא נתן הנחיה לתקוף את המחבלים".
הגם שהוא שר בממשלת מעבר ומכהן בתפקיד זמן קצר, את שינויי המדיניות כבר אפשר להתחיל לזהות. ביהודה ושומרון בנט הפך אבנים שאיש לא נגע בהן שנים. הוא הודיע על מערכה לבלימת ההתפשטות הפלשתינית־אירופית בשטחי C, הטיל עיצומים על הרשות הפלשתינית בגלל החרם על הבקר הישראלי, הוציא היתר בנייה לשכונה חדשה ביישוב היהודי בחברון, והשבוע - הודיע על קידום המעלה לנכים במערת המכפלה, ושחרר עצור מנהלי בניגוד לעמדת שב"כ.
"יש לי כבוד למי שכפוף אלי, אבל שרים אינם חותמת גומי", הוא אומר, "אם שרים רק צריכים לאשר את מה שמעלים להם, אז לא צריך שרים. כך נהגתי במשרדים הקודמים, וכך אני נוהג כאן. בסוף נבחרנו לממש מדיניות".
גם בפעילות מול איראן ההגה מתחיל להסתובב, אם כי לא על הכל מותר לספר. התקיפות שמיוחסות לישראל בסוריה גובות חיי איראנים, ונראה שהן מכוונות לא רק לשיירות נשק אלא גם לבסיסים עצמם. במקרה זה, וגם בגזרות אחרות, תפיסת העולם היוזמת של בנט ושל הרמטכ"ל כוכבי דומה, עובדה שמקילה את העבודה המשותפת.
השר יואב גלנט // צילום: מארק ישראל סלם
"אנו מחוללים שינוי עומק במדיניות הביטחון, ואני מקווה שאוכל בשנים הקרובות להשלים את המהלכים הגדולים של מעבר ממגננה להתקפה. בכל הנוגע לאיראן, עד היום נלחמנו בזרועות של התמנון, כמו חיזבאללה וג'יהאד אסלאמי. עכשיו אנחנו מכוונים לראש שלו. הקמנו את פיקוד איראן, ואנחנו נהפוך את סוריה לווייטנאם של האיראנים. לא נפגוש אותם רק בגבול בגולן, אלא המטרה היא להעצים את הפגיעה בלוחמי איראן בעומק סוריה, כך שתהפוך לבוץ שאיראן תטבע בו".
ראש הממשלה נתניהו מגבה אותך? הוא טען בפומבי שמינה אותך רק כדי שלא תחבור לגנץ.
"אני מתייחס לאחריות שלי כשר הביטחון כאחריות מקודשת. שולח חיילי צה"ל לשטח אויב ומבצעים. איני מוכן להכניס פוליטיקה לשום היבט של הפעילות. בפורום הביטחוני, העבודה בינינו בהרמוניה. בפנים, בשונה מבחוץ, הוא נותן לי גיבוי מלא. אני מעדכן אותו על מבצעים ופעולות באופן שוטף. מה שאמרו על כך שהוא יעקוף אותי וכדומה - אין לזה אחיזה".
למה אתה דבק בו? הרי הוא ביצע מעשים נוראים נגד האנשים הכי קרובים לך.
"אני לא אתן ליריבים שלנו את הפרס של שר ביטחון מתכתש עם ראש הממשלה. זה יהיה יום חג לרשימה המשותפת. כל המאמצים שלי מכוונים להגדלת הגוש. נתניהו צריך ימינה גדולה לצידו".
"הוא זה שאמר לנשיאים אמריקנים שהוא מוגבל קואליציונית מנקיטת פעולות שהם דרשו ממנו, כמו שחרור מחבלים. כך שנתניהו צריך בנט חזק לצידו, והוא יודע זאת. זה לא נעים לחטוף את ההתקפות מנתניהו, אבל אני לא אחראי למעשים שלו אלא למעשים שלי. החלוקה צריכה להיות כזו שליכודניקים יצביעו לליכוד, וימין אידיאולוגי וציונות דתית יצביעו לימינה. אני לא מתכוון לתקוף בתוך מחנה הימין ונמשיך לספוג, כי ימני לא תוקף ימני. זה הדיבר ה־11 שלימד אותי נתניהו".
אז לא משנה מה יהיו תוצאות הבחירות, בכל מקרה תלכו רק עם נתניהו ולא עם גנץ?
"נכון. אנחנו הולכים רק עם נתניהו. לא ניכנס לממשלה עם גנץ, לא בשלב א' ולא בשלב ב' ולא בשום תרחיש. אני מעדיף לשבת באופוזיציה ולא ולחבור לממשלה של בני גנץ. אני גם מעדיף בחירות רביעיות מאשר לשבת בקבינט שלו. אני ימני, וכחול לבן זו מפלגת שמאל.
כמו באבוקדו שבו יש גרעין ומעטפת, כך ליבת כחול לבן היא יש עתיד, שנלחמה במכינה בעלי, שרוצה לפנות עשרות אלפי מתיישבים מביתם, שלא רוצה יהדות ושהעומד בראשה, יאיר לפיד, אמר שההתנתקות היא עונש לציבור הדתי־לאומי. אלה לא הדעות שלי, ולכן לא אשב איתם. אני הולך רק עם ממשלת נתניהו, ואנו נאמנים לנתניהו יותר מאשר חלק מאנשי הליכוד פנימה. החלוקה הנכונה בימים עד הבחירות היא שנתניהו יגדיל את שיעורי ההצבעה במעוזי הליכוד, ואנו נגדיל את שיעורי ההצבעה בציונות הדתית ובמעוזי הימין. הגוש עומד על 58-57 מנדטים, כך שהניצחון בהישג יד. עוד פוש קטן ויש ממשלת ימין".
"אסור לבג"ץ לפסול את נתניהו"
שנת שלוש מערכות הבחירות היתה מטורללת למדינה כולה, אבל מבחינת בנט היא הגיעה למחוזות ההזיה. הוא התחיל אותה בקפיצת הבאנג'י של הקמת הימין החדש, אך הכבל השתחרר ובנט התרסק. ואז, בהתפתחות בלתי נתפסת מבחינה פוליטית, מצא את עצמו בעמדה השנייה בחשיבותה בישראל, זו שאליה שאף כל כך. כשאני מבקש ממנו הסבר רציונלי לתהפוכות האלה, הוא מצביע למעלה ואומר, "זה רק הקדוש ברוך הוא".
את רוב הלקחים מחוויותיו הוא שומר לעצמו, אך מספר שגם בימים שבהם מצא את עצמו מחוץ לכנסת באופן מפתיע למדי, הוא לא נשבר. "קיבלתי את הדברים כמו שהם, ועשיתי דברים שתכננתי אך הזמן לא אפשר". הוא קרא פעמיים את ספר "שמואל", כדי לשאוב השראה מדוד המלך, שנרדף כזכור על ידי קודמו שאול המלך, ומסלול חייו היה רצוף עליות ונפילות.
בנט מודע היטב למחיר הציבורי הכבד שהוא משלם על המהלכים שהוביל, אבל מקבל אחריות - תכונה לא נפוצה במחוזותינו. ברור לו שנעשו טעויות, אבל לתחושתו, מרכיבי הציונות הדתית חיים כעת יחד טוב יותר מאשר במתכונת הקודמת.
"תסכול אינו תוכנית עבודה, ופוליטיקה אינה שיעור היסטוריה. המהלך של הימין החדש נועד להגדיל את הגוש, ובמבחן התוצאה זה לא צלח. עכשיו צריך להסתכל קדימה. אני לוקח את ההובלה לאחד את כולם ולשמור על האחדות".
"נקיים ישיבת סיעה מאוחדת יום לאחר הבחירות, אבל עד אז שם המשחק הוא שטח. ימינה היא המפלגה היחידה שמתנגדת למסירת אדמה של ארץ ישראל, והיחידה שמתנגדת באופן מוחלט למדינה פלשתינית. קול לבן גביר הוא בזבוז, אסור להחמיץ את ההזדמנות".
אתה חי בשלום עם העובדה שראש הממשלה ינהל את המדינה כשהוא מואשם בבית משפט?
"ברור שזה לא מצב סימפטי, אבל לשון החוק ברורה. אני רואה את ראש הממשלה גם בימים אלה. אנחנו במרתון מפגשים ביטחוניים, והוא מתפקד טוב".
מייד לאחר הבחירות, בג"ץ צפוי לדון בשאלה אם אפשר להטיל את הרכבת הממשלה על מי שמואשם בפלילים. מה דעתך?
"זה יהיה חסר אחריות אם יפסלו אותו. הציבור יודע את הפרטים ומכיר את התמונה לגבי נתניהו, ויביע את דעתו בקלפיות. אם הוא ייפסל, המשמעות היא שבג"ץ אומר לעם 'אני לא סופר אתכם'. זה יהיה הרסני ביחס לאמון ציבור. אסור לעשות את זה".
מאז מונית, ולמעשה עוד קודם לכן, עמיתך לממשלה יואב גלנט לא מפסיק למתוח עליך ביקורת. מה יש לך לומר?
"גלנט? זה הממורמר הנצחי".