מתגייס ללא הפסקה: אליהו מלול, בן 62 - מילואימניק בשריון
רס"ן (מיל') מלול נחשב לזקן לוחמי החטיבה שבה הוא משרת כבר 30 שנה • כאב לחמישה ילדים ועוד חמישה מאומצים, הוא מצדיע לאשתו: "היא זו שטיפלה בהם"
, עודכן
"כשהייתי בצבא פגשתי את יוני נתניהו, שהיה מפקד גדוד 71", נזכר רס"ן אליהו מלול (62) מקריית ים, "הוא שם לב שאני מנווט היטב והציע לי להצטרף אליו, וכך הגעתי לסיירת מטכ"ל כאיש מודיעין והצטרפתי למשימות".
אליהו גאה לומר שהוא משרת בצבא כבר יותר מ־40 שנה במילואים, התגייס שנה לאחר מלחמת יום הכיפורים ומעולם לא עזב לחלוטין. "כשקוראים לי, אני בא", הוא אומר.
אמש נערך טקס הוקרה לחיילי מילואים, ואליהו השתלב היטב. הוא ראה מלחמות בצפון ומבצעים בדרום, כיהן כמפקד פלוגת הסיור של חיל השריון ולא פספס יום מילואים בחייו. ב־30 השנים האחרונות הוא משרת בעוצבת מרכבות הפלדה, חטיבת שריון במילואים, כמפקד פלוגת העורף.
"אני נחשב לזקן לוחמי החטיבה", הוא אומר. לאחר עוד יום קרב בגבול עזה, תפקידו רלוונטי מתמיד - "תפקידי לדחוף את המכלול הלוגיסטי קדימה. זה לא תיאורטי בכלל, ולפי מה שאנחנו שומעים בתקשורת, זה גם יכול להתרחש בקרוב. בשגרה אני מגיע למילואים לעבודה בימ"חים. המוטו של החטיבה הוא 'מחר מלחמה, אתה מוכן?', ואכן אנו צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש".
עוד בנושא
10 דברים שאתם חייבים בשירות המילואים
כמה ימי מילואים עושה לוחם בשייטת 13?
גם סיפורו האישי מרגש ומעורר השראה. במשך השנים אליהו ואשתו תמר הביאו לעולם חמישה ילדים ביולוגיים ואימצו חמישה נוספים. בתוך כך, במשך 36 שנה משמש ביתם בית קלט ואומנה, והם מסייעים לילדים בסיכון לצאת לדרך חדשה.
"התחלתי להתמודד עם ימי המילואים כבר במלחמת לבנון הראשונה. היו לי שני תינוקות והוא יצא לקרב", מספרת תמר. "אליהו אוהב את הצבא אבל הגיע הזמן שיפרוש. יש צעירים שיעשו את העבודה", היא צוחקת, "הוא אלוף, אני גאה בו. בכל מקום שאליו הוא מגיע, כולל חופשה בתאילנד, הוא פוגש אנשים שאותם הוא לימד כמורה או כמורה דרך וכקצין". ויש לה גם הצעת ייעול לרמטכ"ל: "שפעם אחת ייקחו את הנשים ליום כיף לאילת, בלי הגברים. הרי אנחנו עושות יותר מילואים מהם - כי הבית צריך להמשיך לתפקד".
"תמר היא אישה מדהימה שנותנת את הנשמה. אשתי המקסימה טיפלה בילדים בזמן שאני הייתי במילואים. עברו המון ילדים בבית שלנו, ואת חלקם אימצנו והיום הם הילדים שלנו. יש לנו 15 נכדים, כן ירבו", מספר אליהו. הוא מספר כי לא קל לו לספר על עצמו, אך הוא מבין כי יש מקום לעורר השראה בקרב הדור הצעיר ולהוכיח שאפשר לתרום למילואים ולמדינה במשך עשרות שנים.
הוא מבקש להכיר תודה למפקדים שמאפשרים לו להמשיך להתמיד בשירות המילואים: "בכל פעם שמתחלף מפקד אני מציג את עצמי ואומר שאני שמח שהוא מסכים שאמשיך לבוא, זה לא מובן מאליו. אני עושה הכל ולא מתבייש לעבוד. הדוגמה האישית היא הדבר החשוב ביותר. אני לא שם את הדרגות בכוונה, ואין לי בעיה להחליף איש מילואים שלי במטבח ולנקות סירים, חייבים לתת דוגמה אישית. אמשיך לתרום כל עוד אוכל".
