בלי קשיות, בבקשה: המפלגות הקטנות נערכות למשתה

כמו שפעת עונתית או אלרגיה עם בוא האביב, הוטל השבוע על מערכת הבחירות צילו של מיתוס הישורת האחרונה: שלב שתיית הקולות.

על פי האגדה, בכל מסע בחירות, מתישהו בין תחילת שידורי התעמולה לבין פתיחתו של קמפיין החירום "צאו להצביע!" - ועד סגירתן הסופית והמוחלטת של הקלפיות - משתלט כוח מאגי על מוחותיהם ועל קרביהם של בוחריהן הפוטנציאליים של המפלגות הקטנות. אלה מחליטים בשלב הזה לנטוש את כוונות ההצבעה המקוריות שלהם, ולנוע בעדרים כדי להטיל גשם של פתקים עבור המפלגות הגדולות.

כמי שרואות עצמן כנפגעות העיקריות מהשפעתו המהפנטת של שלב שתיית הקולות, עושות מפלגות הנישה מימין ומשמאל מאמצים להיאבק. הפעם נקטו גם ימינה וגם איחוד מפלגות השמאל טקטיקה דומה: שימוש בתמונות ראשי המפלגה הגדולה, מנהיג המחנה, על שלטי החוצות שלהן. כך מצא עצמו נתניהו עומד לצד בנט במודעת תעמולה מצד אחד, ומצד שני מצא את עצמו גם בני גנץ, בפנים מחויכות, לצד בכירי העבודה־גשר־מרצ.

מדובר בטקטיקה שנועדה לכישלון גם הפעם, בדיוק כמו בפעמים הקודמות. מיתוס שתיית הקולות, המפרנס פרשנים, יח"צנים ושעות אולפן אינסופיות, והכל עם שלל דימויים מעולם השתייה הקלה, הוא בסופו של דבר רק מיתוס. עובדה שכבר עשור וחצי לפחות מנהיגי המפלגות הגדולות משמיעים אותן סיסמאות, אבל לא מצליחים לרוב לשמר את הקולות אצלם.

גם הרעיון, שעל פיו מי שמתמודדים בבחירות אמורים לוותר על הניסיון להשיג את מרב הקולות ולהתחשב במפלגות אחרות, הוא פחות מתחום המציאות ויותר ממשפחת האמונות הטפלות.

אולי שווה לשקול במטות הבחירות של המפלגות הקטנות להציג לציבור הישגים, או לכל הפחות תוכניות רציניות, במקום לתת לו את התחושה שהוא מאגר נוזלי הרשום על שמן בטאבו, או שכל נדידה מהן תיחשב לבגידת בוחרים או לגניבת קולות?

•••

ועוד משהו: השיעור הטוב ביותר השבוע על תעמולת כזב הגיע מהזירה המוניציפלית. בראיון למוסף "הארץ" הודה סגן ראש עיריית תל אביב, אסף הראל, כי במהלך קמפיין הבחירות המקומי הפריח סיסמאות ללא בדיקה או חיבור למציאות. הראל ניהל תעמולה סוציאליסטית רדיקלית. הוא צייר את ראש העיר חולדאי כעושה דברם של הטייקונים, ופיזר הבטחות על מיגור עשירי הכרך. הוא נשבע להפוך את תל אביב לבסיס לוחמי האור, מוצב קדמי נגד הדתיים, הימנים ויתר היצורים האפלים השורצים במדינה. בפועל, הוא חבר לחולדאי ולרשימת הליכוד השנואה עליו. מאז הבחירות הוא פעל בדיוק בדרך שהטיף נגדה.

מהתעמולה השקרית נשאר פוליטיקאי שהשיל מעצמו את האידיאולוגיה. תחשבו עליו כשאתם מקשיבים לתעמולה שמבטיחה לכם פתרונות אינסטנט לכל בעיות הבריאות והחינוך, ומסבירה שבקרוב תזרח השמש מעל האפילה.