"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הבחירות לפרלמנט באיראן: מצג שווא של דמוקרטיה מזויפת
זכיית השמרנים ברוב המושבים במג'לס לא הפתיעה אף אחד • לא רק שמתנגדי המשטר לא הצביעו - האמת היא שפשוט לא היה להם למי להצביע • שיעור ההצבעה הנמוך מעיד על חוסר אמון הגובר של העם במשטר • פרשנות
צילום: איי.אף.פי

הבחירות לפרלמנט באיראן: מצג שווא של דמוקרטיה מזויפת

זכיית השמרנים ברוב המושבים במג'לס לא הפתיעה אף אחד • לא רק שמתנגדי המשטר לא הצביעו - האמת היא שפשוט לא היה להם למי להצביע • שיעור ההצבעה הנמוך מעיד על חוסר אמון הגובר של העם במשטר • פרשנות

, עודכן

איראן הלכה ביום שישי לקלפי כדי לבחור 208 מתוך 290 מנציגי המג'לס - בית הנבחרים (השאר ייבחרו באפריל) של הרפובליקה האסלאמית. כלומר, שליש מבעלי זכות הבחירה הלכו לקלפי, ולפי סרטונים שמתפרסמים ברשת, רבים מהם היו חיילים שהובאו לקלפי.

הזכייה של השמרנים ברוב המושבים במג'לס לא הפתיעה אף אחד. לא רק שמתנגדי המשטר לא הצביעו, גם לא היה להם למי להצביע.

ברפובליקה האסלאמית יש כל ארבע שנים בחירות למג'לס (הרשות המחוקקת), ונשיא (ראש הרשות המבצעת) גם נבחר כל ארבע שנים, ומועצת המומחים - המועצה שמפקחת על המנהיג העליון ובבוא יומו גם תבחר את מחליפו - כל שמונה שנים. ממש חגיגה של דמוקרטיה. על החגיגה הזאת מעיבה מועצה קטנה בשם "מועצת שומרי החוקה". 12 חבריה מתמנים ישירות או בעקיפין על ידי המנהיג העליון. הם מאשרים (או שלא) את החוקים המועברים במג'לס, והם מסננים את המועמדים בכל מערכות הבחירות. והם לומדים מטעויות של עצמם.

למשל, אחרי שב־2009 המועמד הרפורמיסטי מיר חסין מוסאווי לא זכה, וכל תומכיו ומתנגדי המשטר יצאו לרחובות - ב־2013 סוננו המועמדים ה"בעייתיים" בשלב מועצת שומרי החוקה, וכך התאפשרה בחירת רוחאני - המתון מכל המועמדים המסוננים, שלא חשבו שיסכן את המשטר.

אחרי שבבחירות 2016 למג'לס התמלא בית הנבחרים ברפורמיסטים - הפעם סיננה מועצת שומרי החוקה מועמדים רפורמיסטים, כולל 90 חברים מכהנים במג'לס. למבקשי השינוי פשוט לא היה למי להצביע.

נוסף על כך, במשך שנים איראנים רבים לא הצביעו כלל, כי הצבעה היא סוג של הבעת תמיכה במערכת. אחרי 2009 ומחאת "היכן הקול שלי", ראינו השתתפות גדולה יותר בבחירות 2013 (רוחאני נבחר בין השאר משום כך), ואכן חמינאי הזדרז לברך ולהכריז שהמנצח האמיתי בבחירות הוא העם, ולא שכח לציין שאחוזי ההצבעה הגבוהים מעידים על אמון העם במערכת. אשר יגורו מתנגדי המשטר בא להם.

מערכת הבחירות הנוכחית, שבאה בסמיכות לשני גלי הפגנות עצומים - מהומות הדלק בנובמבר, והמחאה על שקרי המשטר בפרשת המטוס האוקראיני בינואר - התאפיינה בעיקר בהתנגדות לעצם קיום מצג השווא הדמוקרטי.

ראינו תמונות וסרטונים של קריעה או הצתה של שלטי בחירות, וניפוץ חלונות במטות בחירות, וגרפיקה של "אני לא מצביע/ה".

השתלטות השמרנים על המג'לס היתה מתרחשת בכל מקרה. שיעורי ההצבעה הזעומים מעידים על משבר האמון הקשה מתמיד בין העם לשלטון. האם השינוי קרוב? יום אחד יותר מאתמול.

הכותבת היא מומחית לאיראן מהמרכז האקדמי שלם וממרכז עזרי, ומחברת הספר "מגילת אסתר: מאחורי המסכה", בהוצאת זרש

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...