צילום: אפרת אשל

"הפעם בחרתי לוותר כדי שבנט יקבל את תיק הביטחון, בפעם הבאה לא אוותר על קבלת שני תיקים שווים"

"בליכוד אוהבים את הציונות הדתית עלובה, עם תיק המדע והחלל" • "גנץ איש שמאל, למה להתבייש? • "יש לי עוד המון לעשות: להעביר את פסקת ההתגברות, להגביל את סמכויות היועמ"ש" • "בזכות השותפות עם אפי נוה קידמתי את האידיאולוגיה" • איילת שקד שוב משכנעת בוחרים

ביום ראשון בערב הגיעה איילת שקד למפגש בחירות בקאנטרי שכונת למד בצפון תל אביב. מייד בכניסה לפתה את זרועה מלכה הראל, סגנית בית היסודי בשכונת בבלי, שבו למדה שקד כילדה. "אני זוכרת אותך", אמרה לה הראל הנרגשת. "אני זוכרת איך עלית על הבמה, עמדת מול כל בית הספר, הסתכלת על התלמידים, ובנחישות שלך, שלא השתנתה עד היום, נתת כזה נאום, שאני אמרתי: היא עוד תהיה ראש ממשלה".

אולי בגלל שמדובר בסביבת ילדותה, ואולי בגלל שהופתעה לפגוש בתומכת כה נלהבת בצפון תל אביב, איילת שקד (43) התרגשה. התרגשות ממשית, שכוללת חיוך גדול, צחוק של מבוכה, לחיים סמוקות ועיניים נוצצות. רגעים ספורים ונדירים של שחרור אמיתי, באמצעם של שבועות דחוסים של קמפיין בחירות, שהיא נושאת חלק ניכר ממנו על כתפיה.

בשבועות האלה היא מגיעה לכל פינה ברחבי המדינה, מקיימת כנסים ומפגשים. לא מתחבקת, לא מתנשקת, לא מסתחבקת. רק דבקה באדיקות במסרים שחשובים לה, מחייכת מדי פעם, ובשום אופן לא נשאבת לסמול טוק ("אני לא אוהבת לקשקש").

היא מדברת באותה מידה של נחישות מול מאות פעילות ופעילים בכנס המפלגה בכפר המכבייה ומול 20 גברים מבוגרים ואישה צעירה אחת בחדר קהילה ביישוב באר גנים שמצפון לאשקלון. וכשאחד מהגברים, שנראה כמבוגר מכולם, אומר לה בסיום "לא השתכנעתי", היא מקדישה דקות ארוכות לשיחה איתו. מקשיבה לדבריו, מהנהנת, מרוכזת, ואז משיבה לו, קצר ומדויק.

משם היא ממהרת למרכז שפירא, למפגש בלשכתו של אדיר נאמן, ראש המועצה האזורית שפיר, שגם בו לוקחים חלק כ־20 משתתפים לכל היותר. חלקם עוסקים בחקלאות, שמתגלה כאחד התחומים הקרובים לליבה של שקד.

"אני רוצה לעזור לחקלאים", היא מסבירה. "הם מחזיקים את אדמות הלאום. זאת הציונות בהתגלמותה, ואני רוצה לעזור להם. אין להם לובי חזק. פעם היה להם לובי, בעיקר בזכות מפלגת העבודה, שהיום כמעט לא קיימת וזה כבר לא מעניין אותה".

"בלעדיו לא הייתי מצליחה". עם בעלה, אופיר // צילום: אריק סולטן

במפגש הזה מספרת שקד שבכוונתה לפעול לביטול תשלומי הפנסיה לעובדים זרים שטרם הגיעו לארץ, ויועסקו בענפים שונים כמו חקלאות, מסעדנות, בניין, תעשייה וסיעוד. "העובדים הזרים מרוויחים לפחות פי חמישה מאשר בארצות המוצא שלהם.

משתלם להם לעבוד בישראל. הם רוצים וצריכים לעבוד פה. הם יידעו מראש מה התנאים, ואני מאמינה שיבחרו לבוא בשמחה, משום שהשכר שהם מקבלים בישראל, גם בלי תשלומי פנסיה, גבוה במאות אחוזים מהשכר בארצות המוצא שלהם".

בגלל עמדות כאלה יש כאלה שאומרים שאת פשיסטית.

"אז אומרים. מה שחשוב הוא שאני צודקת, גם במקרה הזה. לא מזיז לי שאומרים עלי שאני פשיסטית. אני יודעת שזה לא נכון". 

מאז דצמבר 2018 הספיקה איילת שקד להקים עם בנט את הימין החדש ולפרוש מהבית היהודי, להישאר עם רשימתה מחוץ לכנסת בבחירות הראשונות של 2019, להיות מפוטרת מתפקיד שרת המשפטים, להנהיג את ימינה בבחירות השניות של 2019, לקבל שבעה מנדטים בלבד, ולזוז למקום השלישי ברשימת ימינה לבחירות 2020. בעוד שותפיה הגברים - נפתלי בנט, הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' - מקבלים תיקים משמעותיים כמו ביטחון, חינוך ותחבורה, היא נותרה מחוץ לממשלה. עליה מוטל לעורר ולגייס את ציבור המצביעים, שכבר עייף ואדיש לכל מסר והבטחה פוליטיים.

"השנה הזאת היתה קשה", היא מודה. "שנה קשה ומתישה של בחירות. בשביל חבר כנסת בליכוד, בחירות הן לא סיפור גדול, במיוחד אם לא צריך אפילו לעבור פריימריז. בשביל ראשי מפלגות, ובמיוחד ראשי מפלגות קטנות שנאבקות על כל קול וכל מנדט, מערכת בחירות היא סיפור אחר לגמרי.

"אני מרגישה את העייפות בשטח. כולם עייפים. המסרים חוזרים על עצמם, כבר אין קשב, אין עניין. לאנשים אין כוח יותר, ואני מבינה אותם. בשביל רובם זו בעצם מערכת בחירות רביעית ברצף, כולל הבחירות המוניציפליות.

"אבל העייפות הזאת ממש מסוכנת. הבחירות הקרובות קריטיות עבור הימין, עבור הציונות הדתית, עבור ההתיישבות ועבור כל המדינה. אין לי ברירה אלא לעבוד מאוד קשה, כי אנחנו חייבים להיות גורם משפיע בהכרעות שעל הפרק. בין שלטון הימין לשלטון השמאל, בין החלת ריבונות ביו"ש לבין ניהול משא ומתן עם הפלשתינים. אני עובדת מהבוקר עד הלילה, כי אחרת זה לא יקרה. אפילו את השבתות אני עושה מחוץ לבית בחודש האחרון. בשבת לפני שבועיים הייתי במודיעין, בשבת האחרונה בירושלים, ועכשיו פתח תקווה ורחובות".

את לא מרגישה שהכוח שלך נחלש כשכמעט בן לילה הפכת משרת המשפטים למי שלא עברה את אחוז החסימה?

"ברור שכשרת משפטים היה לי מעמד חזק יותר. אבל אלה החיים הפוליטיים, ואני לא מבזבזת זמן ואנרגיה על תלונות ועל התעסקות ונבירה בעבר. אני יודעת לנחות מהר על הרגליים ולהסתכל קדימה, להיות ממוקדת במטרה".

בזמן הזה בנט, שיזם והוביל את המהלך שהסתיים מתחת לאחוז החסימה, נסק לתפקיד שר הביטחון.

"ראש הממשלה הציע לנו שתי אפשרויות: או לקבל שני תיקים - לבחור מתוך תפוצות, רווחה או חקלאות - או תיק אחד לנפתלי, תיק הביטחון. נפתלי התקשר אלי, התייעצנו, ואני חשבתי שנכון שהוא ייקח את תיק הביטחון. קודם כל בשביל המדינה, שאין בה שר ביטחון כבר שנה וחצי, וגם כי מדובר בתפקיד שאין ראוי לו מנפתלי.

"הסיכום בינינו הוא שאנחנו מקבלים תיקים שווים, אבל הפעם אני בחרתי לוותר, כדי שהוא יקבל את תיק הביטחון. בפעם הבאה לא אוותר על קבלת שני תיקים שווים. זהו, בינתיים אני מסתדרת בלי להיות שרה".

אחרי מה שעברתם בשנה האחרונה, הקשר ביניכם חזק כמו בעבר?

"ברור. אנחנו שותפים מלאים לדרך. בחיים הפוליטיים יש המון סיטואציות קשות ומבחנים, אבל כשיש יחסי אמון אמיתיים, מצליחים לצלוח את המשברים ולנטרל את המוקשים. נפתלי ואני לא חברים מחוץ לעבודה, ולא מבלים עם המשפחות שלנו יחד. אבל במסגרת העבודה אנחנו יודעים לעבוד יחד מעולה".

לא היה בך כעס כלפיו אחרי הכישלון בבחירות באפריל?

"עשינו את המהלך של הימין החדש יחד. נכון שהוא דחף לזה, אבל פעלנו יחד. אין מה להתעסק בזה יותר. אני לא מתכוונת לחפור בעבר. אני פשוט לא כזאת. איך זה יעזור לי? התוצאה דיברה בעד עצמה, ולכן הגענו למסקנה שנכון להתאחד יחד, הציונות הדתית כולה, על כל גווניה, וגם להביא ציבור ימני חילוני אידיאולוגי כמוני".

האמירות האחרונות של הרב רפי פרץ על הקהילה הלהט"בית, שקדמו להן ההתבטאויות שלו על טיפולי המרה, פגעו בכם, במיוחד מול ציבורים חילוניים וליברליים.

"אני מקווה מאוד שלא. אני אומרת לכל תומכי הימין החדש: יש לכם את נפתלי, יש לכם אותי, את מתן כהנא, את עידית סילמן, את שרה ב"ק ואת שירלי פינטו. כולנו מאוד ליברלים ומאירי פנים.

"שותפים מלאים לדרך". עם נפתלי בנט // צילום: אבישג שאר-ישוב

"לרב רפי היו כמה אמירות מאוד לא מוצלחות, שלא היו צריכות להיאמר. אני בוודאי מתנגדת לדברים שיוחסו לו ולא מזדהה איתם בשום צורה. כבר אמרתי שאם יהיה מדובר בילדים שלי, שיגידו לי שהם הומואים - אני אקבל, אכבד ואוהב אותם, בלי צל של ספק. זה מובן מאליו.

"אבל האיש הזה הוא הרבה מעבר לכמה אמירות מיותרות. טייס בחיל האוויר, מחנך דורות של תלמידים, אדם שאחרי שנזרק מגוש קטיף, הקים במו ידיו יישוב חדש בחולות חלוצה".

וזה אמור להשכיח עמדות פוגעניות כלפי להט"בים ומשפחותיהם?

"אני לא אומרת את זה. אבל לא צריך למחוק את כל האדם, ויתרה מכך, צריך להסתכל על כל הרשימה. אני מבינה שיש קהל ליברלי שמתקשה לנוכח האמירות האלה. אבל אין שום מפלגה שבה מאה אחוזים מהמועמדים והמועמדות מקובלים לחלוטין על ידי מצביע כזה או אחר.

"הרב רפי ואני שונים, אבל אנחנו חיים יחד במפלגה אחת. כמו ששלמה קרעי החרד"לי, שאמר שמצעדי הגאווה הם נגד הטבע, חי עם אמיר אוחנה בליכוד. כמו שיעל גרמן חיה עם בוגי יעלון בכחול לבן. די להיות בררנים רק לגבינו. תמיד רק אצלנו כולם צריכים להתאים בדיוק. למועמדים ממפלגות אחרות לא עושים דמוניזציה כמו שעושים לנו".

זה לא נכון, תראי מה קרה עכשיו ליועז הנדל מכחול לבן.

"עדיין יש לי תחושה שאם סמוטריץ' היה אומר דברים כאלה, היו שוחטים אותו".

בסבב הקודם, כשאת עמדת בראש ימינה, קיבלתם שבעה מנדטים. זה מה שהסקרים חוזים לכם גם בבחירות הקרובות.

"ציפינו ליותר משבעה מנדטים, אבל במסגרת התנאים זה לא היה רע. לא הצטיינות, אבל לא רע. המערכת הפוליטית קשוחה, ואז, כמו היום, נתניהו נלחם רק בנו. הוא אמר מעל לכל במה: 'אל תצביעו ימינה, תצביעו ליכוד'. הוא לא אמר 'אל תצביעו ש"ס, תצביעו ליכוד'. הוא לא אמר 'אל תצביעו יהדות התורה, תצביעו ליכוד'. רק לא להצביע ימינה. זו כבר פתולוגיה, שחוזרת על עצמה בכל מערכת בחירות.

"איש שמאל". גנץ // צילום: יהודה פרץ

. "גם הפעם אנחנו במערכת בחירות מאוד קשה ואגרסיבית. מי שכרגע פוגע בגוש הימין זה רק הליכוד. במקום לדבר אל ציבור מצביעי הימין, לעודד ולהניע אותם לצאת ולהצביע, לעורר בהם מוטיבציה, לספר על ההישגים שלהם - הם כל הזמן מתעסקים בנו, במין אובססיה לא ברורה. אני לא מבינה איך זה אמור להוביל להצלחה בהקמת ממשלת ימין. "אחוזי ההצבעה בימין ובציונות הדתית ירדו בבחירות האחרונות. קשה לעורר את השטח. אז במה מועילות המלחמות הפנימיות האלה בציונות הדתית?"

אולי זה מכוון יותר אלייך ואל בנט, ולא לימינה או לציבור הציונות הדתית?

"אני לא יודעת לאן זה מכוון ולא רוצה לנתח את זה, בטח שלא בתקשורת. אני מסתכלת על העובדות, ואלה העובדות. בכל מערכת בחירות, בליכוד בוחרים לתקוף אותנו. ב־2013 הליכוד עשה קמפיין נגד הציונות הדתית. אורית סטרוק והרב אלי בן דהן הוצגו כקיצונים חשוכים.

"בליכוד אוהבים את הציונות הדתית קטנה, חלשה, עלובה, עם תיק המדע והחלל. לא רוצים שרת משפטים ולא רוצים שר ביטחון. זה כבר פחות נוח. למה? כי אנחנו מאתגרים אותם. כשבנט ואני נכנסנו לפוליטיקה, הצגנו את 'תוכנית ההרגעה' להחלת הריבונות ביהודה ושומרון, בזמן שראש הממשלה דיבר על מדינה פלשתינית ושחרר מחבלים בעסקת שליט.

"בכל מערכת בחירות הליכוד מנסה למעוך אותנו. הם לא רוצים שמימין יהיה כוח אידיאולוגי חזק, שמאתגר אותם. רק אנחנו נמנע הקמת מדינה פלשתינית. בתוכנית המאה של הנשיא טראמפ טמונה הזדמנות גדולה, להחיל ריבונות ביהודה ושומרון כצעד ראשון, ואז כבר לא תקום מדינה פלשתינית. אם הצעד הראשון יהיה משא ומתן עם הפלשתינים, זו תהיה סכנה אדירה".

השר יריב לוין אמר בשבוע שעבר שמה שקורה בימינה הוא חזיון תעתועים. שבהקמת הימין החדש שרפתם 140 אלף קולות ומנעתם הקמת ממשלת ימין, שאתם מסכנים את גוש הימין בכך שלא חברתם אל עוצמה יהודית, ושאחרי הבחירות הקודמות ניהלתם מגעים עם כחול לבן.

"די, זה כבר מעייף", היא משחררת אנחת מיאוס. "בתקופה האחרונה אני קמה בבוקר ובכוונה לא פותחת את הרדיו. אין לי כוח לשמוע את הטינופים האלה. זה כבר בלתי נסבל. אני רוצה לחזור לעבוד. באמת לעבוד, לעשות, לפעול.

"לא מזיז לי שאומרים פשיסטית" // צילום: אפרת אשל

"אז עכשיו אני אענה ליריב לוין. אני ממליצה לליכוד, שאם הם רוצים להצליח בבחירות הקרובות ולא לפגוע בימין, הם צריכים לשכנע את עוצמה יהודית לפרוש, לא לתקוף את ימינה. ואם קשה לליכוד שאנחנו לא חברנו לעוצמה יהודית, הם יכולים לחבור אליהם בעצמם. למה שהליכוד לא יצרפו את בן גביר אליהם לרשימה? יכול להיות שהוא מתאים. ואם לא לליכוד, אז לש"ס, או ליהדות התורה. לא צריך להפיל את זה רק עלינו.

"בסיבוב הבחירות הראשון, לולא נתניהו היתה לנו היום ממשלת ימין חזקה ויציבה. ביום שישי, חמישה ימים לפני הבחירות באפריל, התקשרתי אל אחד האנשים הכי קרובים לנתניהו ואמרתי לו: 'הוא עושה קמפיין געוואלד, אחת ממפלגות הגוש תקרוס בוודאות, ולא תהיה לו ממשלה'. באותה נקודה לא האמנתי שיהיה מדובר בנו. כחלון, ליברמן, ש"ס ואנחנו היינו לא רחוקים מאחוז החסימה.

"אותו אדם אמר לי: 'את צודקת, אבל זה מה שנתניהו החליט לעשות'. עניתי לו: 'טוב. שיהיה לנתניהו בהצלחה', והשיחה נגמרה. מה קרה בהמשך? בדיוק מה שאמרתי. הימין החדש לא עבר את אחוז החסימה, ואני חושבת שהיתה בליכוד שמחה. באותה נקודת זמן, הם לא שיערו שליברמן לא ייכנס איתם לממשלה".

ממש שמחה? למה?

"לא משנה למה. מה שמשנה הוא שאת הטענות על אובדן הקולות אפשר להפנות לליכוד ולנתניהו. הם ידעו שזה עומד לקרות. מי שכרגע פוגע בגוש הימין הם הליכוד ונתניהו, שמכוון את האש אלינו".

אם זאת ההתנהלות הקבועה של הליכוד כלפי ימינה וכלפי הציונות הדתית, למה אתם חלק מבלוק הימין?

"כי אנחנו מפלגה אידיאולוגית ימנית, ואנחנו רוצים ליישם את המדיניות שלנו. זו הסיבה שנפתלי ואני נכנסנו לפוליטיקה, כשהיו לנו הרבה אפשרויות להרוויח המון כסף ולחיות חיים טובים מחוץ לפוליטיקה.

"ממשלת ימין היא הקונסטלציה הכי נכונה והכי טובה לנו כדי להשפיע אידיאולוגית. נתניהו הוא זה שעומד היום בראש מפלגת הימין הגדולה. הוא נבחר בפריימריז, הוא מנהיג הליכוד. אנחנו נאמנים לאידיאולוגיה ומנסים לשים בצד את כל מה שהוא לא אידיאולוגיה, ומתעקשים לחשוב רציונלית ולא אמוציונלית.

"בסבב הראשון נתניהו לא נלחם בנו באופן אקטיבי, אלא עשה את קמפיין המפלגה הגדולה. היום, בסבב בחירות שלישי, הוא כבר לא יכול להמשיך עם הקו הזה, ולהסביר שהליכוד צריך להיות גדול. כולם מבינים שמה שחשוב הוא רק גודל הגוש. אז הוא עבר לקמפיין 'הם ילכו עם גנץ'. בכל פעם מחדש יש לו קמפיין ייעודי נגדנו".

אפי נוה // צילום: יוסי זליגר

בנט הצהיר שלא תהיו חלק מממשלה בראשות גנץ, ובכל זאת ניהלתם מגעים עם כחול לבן והוצעו לכם תיקי הביטחון והמשפטים.

"כחול לבן הציעו לנו את תיקי הביטחון והמשפטים, אבל לא ניהלנו איתם משא ומתן על כניסה לממשלת גנץ. אני נפגשתי עם גנץ כמה פעמים, ובכל פגישה ניסיתי לשכנע אותו להיכנס לממשלת אחדות. אמרתי לו שהוא עושה טעות ברמה האישית, כי הוא היה יכול להיות ראש ממשלה בתוך חצי שנה.

"זו גם טעות גדולה ברמה הלאומית. עוד מערכת בחירות היא לא טובה למדינה. אמרתי לו שאנחנו נהיה ערבים לכך שנתניהו יקיים את הרוטציה. אני גם ניסיתי מאוד לשכנע את ליברמן להצטרף לממשלת ימין. נחרדתי מגרירת המדינה לעוד מערכת בחירות, והנה אנחנו במערכת בחירות שלישית. מי היה מאמין. אני לא האמנתי".

למה אתם פוסלים לגמרי את כחול לבן? זאת לא מפלגת שמאל, יש בה אנשי מרכז וימין.

"יש בה מעט אנשים שאפשר להגדיר אותם כימין. כחול לבן היא מפלגת שמאל, בלי להגיד את זה. עצוב לי עבור מצביעי השמאל שזה המצב.

"השתתפתי בשבוע שעבר בכנס של עורכי דין, שבו כמה משתתפים הטיחו בי שהמילה שמאל הפכה למילת גנאי. עניתי להם שאני לא הכתובת לביקורת הזאת. אמרתי להם: 'זאת אשמתכם. אתם מתביישים להגיד שאתם שמאלנים'. מה הבעיה להגיד את זה? למה גנץ לא אומר, 'אני מנהיג מחנה השמאל'? המילה שמאל היא מילה גסה מבחינתם, לא מבחינתנו.

"גנץ הוא איש שמאל. רבים מחברי המפלגה הם אנשי שמאל. למה להתבייש בזה? מה רע בזה? נשגב מבינתי. אבל אם גנץ לא מסוגל להגיד את זה, שמצביעי השמאל לא יתפלאו ששמאל הפך למילת גנאי. מה קורה לכם? תעמדו מאחורי הדעות שלכם. אני עומדת מאחורי הדעות שלי, אני גאה בהן, אני שלמה איתן. אני לא מגמגמת כשאני מצהירה שאני ימין".

אם תקום ממשלת אחדות, אתם תהיו חלק ממנה?

"אני מעדיפה להיות חלק מממשלת ימין וחרדים. חד משמעית. ואני חושבת שזה לגמרי אפשרי ומציאותי שתוקם ממשלת ימין וחרדים אחרי הבחירות. אבל אם האופציה היא ממשלת אחדות של גוש הימין עם כחול לבן, במקום ללכת לעוד בחירות, מובן שממשלת אחדות עדיפה. בממשלה של בלוק הימין וכחול לבן אנחנו פחות משמעותיים, כי אנחנו לא הכרחיים, ומה שהכי מדאיג אותי בעניין הזה הוא האפשרות שינוהל משא ומתן עם הפלשתינים".

וממשלה בראשות נתניהו, הפעם לאחר תחילת משפטו?

"נתניהו הוא מנהיג מפלגת הימין הגדולה. הליכוד בחר בו למרות כתבי האישום, ועכשיו נחכה ונראה מה הציבור יבחר. אם הציבור יבחר בו למרות כתבי האישום, ונתניהו יצליח להקים קואליציה, הוא יהיה ראש הממשלה שאנחנו שואפים להיות חלק משמעותי ממנה. החוק מאפשר את זה, לאחר שהדברים נבחנו ונשקלו במלוא הרצינות על ידי המחוקק. אני חושבת שאם נתניהו היה מואשם בפרשת הצוללות, הוא לא היה נשאר יום אחד בתפקיד. זה לא קרה". 

הוגשו כתבי אישום בשלושת התיקים האחרים, בהתאם להחלטת היועץ המשפטי לממשלה. כשרת המשפטים את תמכת במינוי של מנדלבליט, היחסים ביניכם טובים ואת מביעה כלפיו הערכה רבה.

השופטת מרים נאור // צילום: צחי מרים

מנדלבליט ואני היינו ביחסי עבודה מצוינים. הוא היה בחירה שלי ושל נתניהו יחד. אני תמכתי בו כי ידעתי שהתפיסה שלו היא שתפקיד היועץ המשפטי הוא ליישם את מדיניות הממשלה במסגרת החוק, ולא את המדיניות של עצמו. כך הוא נהג.

"למעט פעם אחת, סביב חוק ההסדרה, הוא תמיד הגן על עמדות השרים ועל עמדות המדינה, וזה מה שהיה חשוב לי. בתקופה שלי כשרת המשפטים, תיקי נתניהו היו פחות על הפרק, הם עדיין היו אז בשלב של עבודת המשטרה. לא דיברתי עם מנדלבליט על תיקי נתניהו, והנושא היה מנותק ממני לחלוטין.

"אחרי שקראתי את כתבי האישום, אני יכולה להגיד שדעתי שונה מדעתו של היועץ המשפטי לממשלה, אני הייתי מקבלת החלטה אחרת. אבל זה לא התפקיד שלי ולא הסמכות שלי".

היא חוזרת הביתה מעוד יום ארוך של קמפיין, שהסתיים בחוג בית ביישוב אורנית שבשומרון. השעה 11 בלילה, והיא פותחת בשקט את דלת הבית בשכונת רמת החייל בתל אביב, כדי לא להעיר את אורי בן ה־14 ושירה בת ה־11 וחצי.

"אופיר חזר הערב מחופשת סקי של כמה ימים עם חברים", היא מספרת וסוגרת את הדלת באיטיות. "זאת אמנם תקופה בלתי אפשרית, שבה אני הכי זקוקה לעזרה שלו, שיהיה בבית ועם הילדים, אבל מגיע לו. בלעדיו לא הייתי מצליחה".

אופיר (45) רב־סרן במילואים, ששימש עד לא מזמן טייס קרב בחיל האוויר והיום אזרח עובד צה"ל, מדריך טיסה בבסיס חצרים, יורד לקראתנו במדרגות הבית. הילדים כבר ישנים, והוא בדיוק סיים לתלות ולקפל את הכביסה.

"לשירה מאוד קשה שאני לא בבית", אומרת שקד. "כשהתברר לה שיהיה סבב בחירות שלישי היא התרגזה כל כך. היתה לנו שיחה חצי מצחיקה וחצי עצובה, שבה היא כעסה עלי, 'אמא, למה אתם לא מצליחים להרכיב ממשלה? איך זה שאת לא מצליחה להרכיב את הממשלה? את הבטחת לי שלא יהיו לי עוד בחירות'.

"אני מבינה את הקושי שלה, וגם את הקושי של אורי, שפחות מחצין את הדברים. אני חושבת שקשה להם שאפילו בערבים אני לא בבית. כשהייתי שרה וחברת כנסת היה חשוב לי להיות בבית בערב. הם אוהבים שאני אוכלת איתם, שירה אוהבת שאני משכיבה אותה לישון, שאני איתה כשהיא נרדמת. גם לי קשה עם זה מאוד".

יש לכם עזרה בבית?

"יש לנו עוזרת פעם בשבוע ומבשלת פעם בשבוע. הבית שלי תמיד מסודר ונוצץ, והכל במקום. גם אופיר וגם אני לא סובלים בלאגן ולכלוך, וכולנו, כולל הילדים, מסודרים ותקתקנים".

מה יש בחיים שלך חוץ מפוליטיקה?

"את לא רואה שאין לי חיים?", היא צוחקת. "אני קוראת עכשיו שני ספרים במקביל, 'מצעד האיוולת היהודי' של אמוץ עשהאל, ואת הביוגרפיה על השופט משה לנדוי, שכתבה מיכל שקד. למרות ששניהם מצוינים, אין סיכוי שאסיים לקרוא אותם עד הבחירות.

"בשבועות האחרונים גם הפסקתי את אימוני הכושר בסטודיו סי ואת ההליכות בשכונה. בטלוויזיה אני לא צופה, בלי קשר לבחירות. צפיתי בשתי עונות של פאודה, אבל זאת הסדרה היחידה".

מה התפקיד שאת רוצה בו אם תהיי בממשלה?

"אני מאוד רוצה להמשיך את מה שהתחלתי במשרד המשפטים. זו לא האופציה היחידה מבחינתי, אבל זה משרד מאוד מגוון ומעניין, ויש לי עוד המון מה לעשות כשרת המשפטים".

למשל?

"למשל, להעביר את חוק יסוד: החקיקה, שיכלול את פסקת ההתגברות ברוב של 61 חברי כנסת. להנהיג שימועים פומביים בוועדת החוקה של הכנסת לשופטים ושופטות שמועמדים לכהן בבית המשפט העליון, כדי שכל הציבור יוכל להתרשם מהם ויידע מה העמדות המשפטיות שלהם. כיום הם עוברים שימוע בוועדה למינוי שופטים ונשאלים על פסקי דין, דרכי עבודה ותפיסות משפטיות, אבל הדברים לא חשופים בפני הציבור.

"אני רוצה להגדיר וגם להגביל, בתקנות או בחקיקה, את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה. המוסד הזה צבר לאורך השנים המון סמכויות, ובית המשפט סיפח לו המון סמכויות, בלי שהדברים יוגדרו. התפקיד הזה כל כך עוצמתי, ולכן חובה לעגן אותו בחקיקה. דוגמה למגבלה שחשוב להגדיר היא שאם היועמ"ש לא מגן על עמדת המדינה, השרים לא חייבים להתיישר לפי העמדה שלו ורשאים לקחת עורך דין פרטי.

"בנוסף, אני רוצה לפתוח את מכרזי הפרקליטות. במצב הנוכחי, רק אנשים מתוך הפרקליטות יכולים להתמנות לתפקידי ניהול בפרקליטות, ואנשים מתוך הפרקליטות לא יכולים להתמודד על מכרזים מחוץ לפרקליטות, כמו בסנגוריה הציבורית, ייעוץ וחקיקה, משפטנים בשירות המדינה.

"אני מרגישה את העייפות בשטח". במפגש עם תלמידים במכינה בנתיבות // צילום: אפרת אשל

"זה יצר דנ"א ברור ואחיד לגוף הזה, בין היתר מאוד 'תביעתי', והוא מתנהל כמו משפחה סגורה. לא הצלחנו לעשות את השינוי בעבר, כי היתה התנגדות קשה של ועד הפרקליטים. אבל אני יודעת שפרקליטים רבים רוצים בזה. הפרקליטות תהיה פחות תביעתית ופחות יהירה אם יהיה מעבר של עורכי דין מבחוץ אל תוך הפרקליטות ומתוך הפרקליטות החוצה".

זה קשור לשחיקה באמון הציבור בפרקליטות. היתה לך הזדמנות לשקם את האמון, בהקמת ועדת חקירה ממשלתית שתבדוק את פרשת רות דוד, אבל החלטת לא להקים ועדה כזו.

"עד היום, כמעט בכל מקום שאני מגיעה אליו, אני שומעת ומרגישה את חוסר האמון של הציבור בפרקליטות, שנסוב במידה רבה סביב פרשת רות דוד. ברור שרות דוד פעלה בשחיתות, והיא הועמדה לדין על מה שהיועמ"ש בדק והחליט שניתן להגיש כתב אישום בגינו. ההליך הפלילי נגדה עדיין מתנהל. לאחר שיסתיים, אם אהיה שרת המשפטים, אקים ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת הפרשה כולה".

חלק בולט מההישגים שלך כשרת משפטים היו במסגרת הוועדה למינוי שופטים, בזכות הברית שכרתת עם אפי נוה, שהיה אז יו"ר לשכת עורכי הדין. את שלמה עם כך שזה היה בן בריתך?

"שלמה לגמרי. אפי נוה הוא האדם שנבחר ליו"ר לשכת עורכי הדין. לא אני בחרתי אותו. בזכות השותפות איתו קידמתי את האידיאולוגיה שלי ומיניתי שופטים ושופטות מצוינים.

"אני קיבלתי החלטה שלא אהיה אסקופה נדרסת בוועדה למינוי שופטים, אלא שאשלוט בה. בשביל לשלוט בה, נדרשתי לכרות בריתות עם החברים בוועדה. לכן יצרתי ברית עם נוה, וכך פירקתי את הברית הקבועה שבין לשכת עורכי הדין לבין השופטים. ביקשתי מח"כ רוברט אילטוב, שאז היה באופוזיציה (בישראל ביתנו), להתמודד על תקן חבר האופוזיציה, כי ידעתי שהוא מחזיק בדעות שלי וידעתי לעבוד איתו. כך יצרתי לעצמי רוב בוועדה, ואני לא מצטערת על זה לרגע".

את לא רואה שום בעיה בכך שנגד בן בריתך הקרוב יוגש כתב אישום (בכפוף לשימוע) על קבלת שוחד מיני בעת שכיהן כחבר בוועדה?

"ההיבטים הפליליים נחקרים ונבדקים. מכיוון שנתתי עדות בפרשת השופטת אתי כרייף, אני לא יכולה להרחיב בנושא. אבל זו עובדה שחיטטו לנוה בטלפון, ומעבר למינוי הזה, לא נמצא מידע שמעיד על בעייתיות במינויי השופטים.

"בתקופתי מונו 334 שופטים ושופטות מקצועיים ומעולים. עשינו בוועדה עבודה מאוד רצינית. אין מקום להטיל דופי בשופטים ובשופטות שמונו, ואין סתירה לעובדה, שכשרת משפטים קידמתי את האג'נדה שבשמה נבחרתי. לא ניסיתי להסתיר ולו לרגע שהאג'נדה שלי היא יצירת מגוון בקרב השופטים, ובפרט מינוי שופטים שמרנים.

"אבל המגוון לא הסתכם בזה. כשנכנסתי למערכת, גיליתי שאין אף שופט או שופטת יוצאי העדה האתיופית. מצב לא הגיוני. יחד עם כל חברי הוועדה איתרנו מועמדים ומינינו שתי שופטות ושופט מעולים. מונו שופטים ושופטות חרדים, מונתה שופטת דרוזית. עד אז היו רק שופטים גברים דרוזים.

"תמכתי בו". מנדלבליט // צילום: אורן בן חקון

"מה שאני רואה בו בעייתיות גדולה הוא ההכשר שניתן לפריצה לטלפון הסלולרי של נוה. מדובר בחטא חמור מאוד של הפרקליטות. לא ייתכן שבמדינה דמוקרטית הפרקליטות תאשר פריצה לטלפון סלולרי, שהוא קודש הקודשים של פרטיותו של אדם".

באיזון בין הזכות לפרטיות לבין שמירה על טוהר הליך קריטי של מינוי שופטים, לא מדובר בעינייך בהכרעה נכונה ולטובת הציבור?

"זה פשע. עבירה שהעונש עליה הוא עשר שנות מאסר. חמש שנות מאסר לפי חוק הגנת הפרטיות וחמש שנות מאסר לפי חוק המחשבים.

"בלי שום קשר לאפי נוה, אני חושבת שהזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות וחזקת החפות נשחקו בישראל באופן טוטאלי. הפרקליטות צריכה להגן על זכויות אדם, ופה היא לא הגנה על זכויות אדם".

הסברת לא מזמן שהמינויים שאושרו בוועדה בושלו מראש. מה זה אומר?

"בכל שנות קיומה, הוועדה למינוי שופטים עובדת על בסיס הסכמות בין חבריה וחברותיה. כיו"ר הוועדה ניהלתי את הדברים כך, שלפני הדיונים בוועדה נפגשתי עם השופטים, עם נציגי הלשכה ועם הפוליטיקאים, והבנתי מכל אחד ואחת מהם אילו מינויים חשובים להם. בהתבסס על זה, הייתי מנסה להרכיב פאזל שיהיה מקובל על כולם.

"בהתאם, רוב המינויים עברו פה אחד. מינוי לא ראוי ולא מתאים לא יעבור בהסכמה. היו מינויים שהלשכה רצתה והשופטים או אני לא רצינו, ובהעדר הסכמה הם לא קרו".

את לא תמכת מראש במינוי של כרייף.

"שוב, אני לא יכולה להרחיב בנושא הזה כי הוא נחקר, וצריך להמתין להחלטות בעניין. השופטת כרייף לא היתה מועמדת שלי, אלא של אפי נוה ושל השר כחלון, ובמינוי שלה תמכו שמונה מתוך עשרת חברי הוועדה, בהם אני. עבודת הוועדה היתה מאוד מקצועית, ודאי שלא פחות מהעבר.

"לפני 10 ו־20 ו־30 שנה מינו קרובי משפחה של שופטים מבלי להסס. זה יותר טוב? הנפוטיזם הופסק לחלוטין. נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור, ואני העברנו, עם כל חברי הוועדה, החלטה שמינוי קרוב משפחה של שופט מחייב רוב של שבעה מחברי הוועדה ונסיבות מיוחדות".

השופטת נאור אמרה שהיא לא יכלה לעצור את הברית בינך לבין נוה, ואת מה שהיה נראה בעיניה כיחסי תן וקח. יחסים כאלה יכולים להיות מעבר להסכמות על מינויים. למשל, נטען שנווה או מקורביו פקדו על אנשים או עודדו אותם להתפקד לבית היהודי.

"לשכת עורכי הדין רצתה לפקוד להרבה מפלגות, גם לבית היהודי. אני ראיתי בזה דבר מאוד מבורך ועודדתי אותו. זה מצוין, שיתפקדו כמה שיותר עורכי דין. המפקד של הלשכה התחיל לפני כהונתי כשרת המשפטים, כשהייתי חברת כנסת. נציגים מהלשכה, חבר'ה דתיים, ניגשו אלי ואל חברי כנסת נוספים מהבית היהודי, אמרו שהם רוצים לפקוד גם לבית היהודי, ואני אמרתי שזה מעולה. בפועל אני לא בטוחה שאכן פקדו, אבל עמדתי היא שזה נכון מאוד וראוי לכל עידוד".

אין שום בעיה במצב שבו לשכת עורכי הדין, שבראשה עומד בן בריתך, פוקדים ומתפקדים למפלגה שלך? אלה לא יחסי תן וקח?

"מה רע בזה? יש הרבה מאוד קבוצות כוח שפוקדות למפלגות שיש בהן פריימריז. למשל, נהגי מוניות ועובדי רשות שדות התעופה התפקדו לליכוד, כדי ללחוץ על ישראל כץ, שהיה שר התחבורה. התפקדות למפלגה היא כלי של הדמוקרטיה, של שלטון העם. זה חלק מהפוליטיקה בדמוקרטיה, ולא נכון להציג אותו כדבר בעייתי. לציבור יש זכות להתפקד למפלגה וכך להשפיע.

"אני יכולה לומר שכאשר הייתי שרת המשפטים קידמתי את מה שהיה חשוב ונכון בעיניי, גם אם היה בניגוד לעמדת הלשכה. המהלך הכי קשה בקריירה שלי היה הטלת אגרות על תובענות ייצוגיות. הלשכה התנגדה מאוד ונלחמה בי, כמו גם קבוצות אחרות, כמו פעילים חברתיים. עורכי הדין לא רצו בזה, כי על תובענות ייצוגיות הם מרוויחים כסף.

"זה כלי חשוב, אבל השתמשו בו לרעה, בגלל שהוא היה בחינם. זו הפכה דרך קלה להתפרנס, אז נמצאו סוגיות קטנות וקנטרניות, שעליהן הוגשו מעין תביעות סרק. בהרבה מקרים השופטים מחקו את התביעות.

"החוק חייב קביעת תקנות להטלת אגרה על הגשת תובענות ייצוגיות, אבל לאורך השנים שרי המשפטים לא העזו לגעת בזה ולא קבעו תקנות. למה? כי לשכת עורכי הדין התנגדה. הפעם זה לא עזר להם. בעקבות הטלת האגרה צומצם מספר התובענות הייצוגיות ב־20 אחוזים".

בביקור ביישוב נטע שבחבל לכיש, שקד אומרת לי שהיא "סומכת קודם כל על הנשים המצביעות. הנשים בציונות הדתית הן לביאות. הן אקטיביסטיות, משכילות, דוחפות, חזקות, עוצמתיות, סופר רציניות. הן מגדלות מלא ילדים, יש להן קריירה. שם טמונים כל כך הרבה חוכמה וכוח.

"אין לי כוח לשמוע את הטינופים" // צילום: דודי ועקנין

"אני חייבת שנקבל 10-9 מנדטים, כי הנשים אצלנו ברשימה מדהימות. חייבים להכניס אותן, פשוט חייבים. אוהבים להציג אותנו כחשוכים, אבל אנחנו המפלגה היחידה שהנשים תופסות בה מחצית מהעשירייה הראשונה".

וכולן, חוץ ממך, ממוקמות במקומות 10-7. הסקרים מנבאים לכם "פקאקטע שבעה מנדטים", כמו שאמר בנט.

"לפי הסקרים אנחנו בין 7 ל־8 מנדטים, והיו סקרים שבהם קיבלנו 10. זה היעד, ואנחנו עובדים בכל הכוח כדי להשיג אותו. זה לא בשמיים. אם נזכה ב־10 מנדטים, אפילו שולי מועלם תיכנס לכנסת, בעזרת החוק הנורבגי.

"אני אומרת לאנשים בימין ובציונות הדתית, גברים ונשים: את מי עדיף להכניס לכנסת - את עידית סילמן, שרה ב"ק, שירלי פינטו ואורית סטרוק, ביצועיסטיות מלאות רעב ואמביציה לעשייה - או את מקום 32 או 33 בליכוד?

אורית סטרוק היא נציגה משמעותית עבור נשים?

"אורית סטרוק היא אישה מדהימה. אישה מבריקה. צדיקה. אין פוליטיקאיות כמוה. היא תמיד תשים את טובתה האישית בצד ותוותר על הכל עבור ארץ ישראל. לא תהיה משרתת ציבור נאמנה ממנה.

"אנחנו מייצגים נשים על כל הספקטרום - דתיות תורניות, דתיות ליברליות, חילוניות - וכולנו עובדות יחד. הן מהממות, כולן. האג'נדה של אורית היא ארץ ישראל, וכשהייתי שרת משפטים היא היתה היועצת הלא פורמלית שלי לענייני התיישבות".

גם בן גביר טוען שהיה יועץ שלך.

"התייעצתי עם הרבה אנשים כשרת משפטים. בבקשה, אין שום מקום להתחיל להשוות ביניהם".

באחד מסרטוני הבחירות קראת לנשים לבחור בך, "בשביל הבת שלך, בשביל הנכדה שלך, שגם הן ירימו את הראש וידעו שהן יכולות לעשות הכל". אין חסמים לנשים בישראל? למשל, לשרת בשריון? להשתכר בשווה לגברים? להתגרש? לא להיות בהפרדה במרחב ציבורי?

"נשים יכולות לעשות הכל ומסוגלות להכל, אין פה בכלל שאלה, ובכך אני לגמרי מאמינה. ברור שנדרשת עבודה לקידום שוויון, והיא מורכבת, ובישראל דורשת למידה והעמקה.

"במגזר הפרטי יש אפליה מובנית בשכר, אבל נשים גם דורשות פחות. בצה"ל בסך הכל שמונה אחוזים מהתפקידים חסומים בפני נשים, וזה בסדר. מטרתו המרכזית של הצבא היא לנצח במלחמה, והצבא החליט מקצועית מה מתאים ומה לא מתאים מבחינת שילוב נשים.

"לימודים בהפרדה באקדמיה הם לא חסם או אפליה, אלא להפך. בנט כשר החינוך ואני כשרת המשפטים קידמנו את זה בכל הכוח. אני נלחמתי במערכת המשפטית והוא נלחם במל"ג ובות"ת, כי ידענו שבלי זה, קבוצות רבות מהמגזר החרדי העובד לא יבואו ללמוד.

"אני לא מרגישה שחוויתי חסמים כאישה. להפך, אני מרגישה שהעובדה שאני אישה היא רק יתרון".

בתוך המפלגה שלך ניסו לחסום אותך. נטען שהשר פרץ לא הסכים שהתמונה שלו והתמונה שלך יופיעו זו לצד זו בשלטי הבחירות, ואפילו הסתייג מכך שהשם שלך יופיע. בשיחות סגורות הוא הביע התנגדות שתחזרי למפלגה המאוחדת.

"העובדה היא שהוצבתי במקום הראשון בבחירות הקודמות. ועוד עובדה היא שהיום אני מספר שלוש במפלגת ימינה, שהוקמה בדיוק כפי שאני רציתי. זה הכל".

lanskinam@gmail.com

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...