בשעה שאתם קוראים את הראיון הזה, פיטר פלצ'יק, מדליסט הזהב מגרנד סלאם פריז במשקל של עד 100 ק"ג, כבר חזר לשגרת יומו והוא בדרך לאימון כושר ולפעילות יומית אפורה, קשוחה מנטלית ופיזית, שהמדליות הן כמובן החלק האחרון והזוהר שבה.
פחות מ־48 שעות אחרי שעלה למקום השני בעולם במשקל שלו והפך רשמית מועמד למדליה במשחקים האולימפיים בטוקיו, פלצ'יק יודע שמעכשיו הדברים הולכים להתנהל אחרת לגמרי. הוא כבר לא האנדרדוג שגונב פה טורניר ושם מדליה, אבל גם לא הפך עדיין לאחד שמסכן את הצמרת העולמית, ובטח לא לכזה שמוזכר בין המועמדים לעלות על הפודיום בטוקיו.
אלא שמיום ראשון השבוע משהו השתנה, ופלצ'יק הוא הצמרת העולמית בכבודה ובעצמה. המסע שעשה בפריז העלה אותו לליגה של הגדולים, והפך אותו לאחד כזה שמדליה באירוע הגדול בתבל היא לא מילה גסה עבורו.
בתחילת השנה המעטפת סביבך דיברה על כך שאתה חייב לקפוץ מדרגה אם אתה רוצה לדבר חזק בטוקיו.
"זה נכון, ובגרנד סלאם הזה אני מרגיש שקפצתי מדרגה. האמת היא שהרגשתי כבר בגרנד פרי בתל אביב את התחושה הזו, אבל שם היו האנרגיות של הקהל והתרגשות מסוג אחר כי כולם הסתכלו עלי. בפריז, באחת התחרויות הכי חשובות, זה כבר היה מקצועי במובן הזה שגברתי על יריבים שלא ניצחתי אף פעם והראיתי לכולם מה אני מסוגל. עכשיו אני בטוח שהם יושבים ולומדים אותי בדיוק כפי שאני למדתי ועדיין לומד אותם שעות על גבי שעות, ומעכשיו זה יהיה כנראה הרבה יותר קשה".
פתאום לצד שגיא מוקי מדברים עליך גם כמועמד לזכייה במדליה אולימפית, זה מלחיץ?
"להפך. כשאני רואה את התמיכה האדירה שאני מקבל בארץ אני יודע שזה בדיוק מה שאני צריך בשביל להתקדם הלאה. אני לא מסתכל על הציפיות כמשהו שמחליש אותי אלא הפוך, הציפיות ממני נותנות לי כוח. לייצג את עם ישראל זה בעצם חלק משמעותי בכל הדבר הזה".
אבל מעתה בכל תחרות הציפייה תהיה למדליה, כיצד זה משנה את ההכנות שלך?
"אורן סמדג'ה כבר הודיע לי שלגרנד סלאם דיסלדורף - התחרות הגדולה הבאה - הוא לא רושם אותי, ככה שגרנד סלאם באקו תהיה התחרות הגדולה הבאה שלי ובמקביל אתרכז במחנה האימונים ביפן, שהוא למעשה ההכנה הגדולה האחרונה שלנו לקראת המשחקים בטוקיו. מבחינתי לכל תחרות אני עולה כדי לזכות בזהב. זה לא שדברים השתנו עבורי, רק שלקח לי הרבה זמן והרבה עבודה קשה כדי להגיע למצב שזה הפך ריאלי. לשמחתי, זה קורה בדיוק בתחילת 2020 שזו שנה אולימפית".
על נגיף הקורונה שהגיע לאירופה: "בשדה התעופה בפריז כולם הסתובבו עם מסיכות וזה היה קצת מצחיק. באולם עצמו? אני הבאתי להם את הקורונה על המזרן"
רגע לפני שהמשלחת הישראלית המריאה מנתב"ג, פלצ'יק היה זה שהחזיק את הפלאפון לטובת צילום סלפי עם שאר חבריו לנבחרת שעטו על עצמם מסכות פנים. הסיבה? נגיף הקורונה שחצה את יבשת אסיה והגיע בשבוע שעבר גם לאירופה.
"בשדה התעופה שארל דה גול כולם, באמת כולם, הסתובבו עם מסיכות וזה היה קצת מלחיץ", מתאר פלצ'יק ועובר לפאנץ', "באולם עצמו? אני הבאתי להם את הקורונה על המזרן. העבודה שכל הצוות המקצועי עשה כאן, יושב הראש והמשלחת בכלל שתמכה בנו, גרמו לזה שיחד השמענו להם את ה'תקווה', ושלא התעסקנו כלל בקורונה".
דיברת על האנרגיות של הגרנד פרי בת"א, אבל שמעו היטב את הקהל הישראלי גם ביציעים בברסי בפריז.
"זה היה משהו מטורף. בדרך כלל יש חמישה־שישה ישראלים ביציע שמעודדים, אבל שם היו יותר מ־50 שצעקו ועודדו וזה חימם לי את הלב לראות פתאום חבורה כזו שהגיעה לתמוך בי. תוסיף לכך את המשלחת היהודית־ערבית של חבר'ה צעירים שהגיעו איתנו ועושים ג'ודו, ותבין כמה האירוע שם היה מרגש באופן כללי, לא רק כי התוצאה הסופית היתה מצוינת עבורי, אלא כי היה באירוע הזה משהו יותר מג'ודו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו