ניסים אלפסי, יו"ר עירוני נהריה, הוא אחד האנשים המוכרים ביותר בכדורסל הישראלי. מאז שלקח על עצמו לפני כעשור את ניהול הקבוצה הצפונית והציל אותה מפירוק בשל בעיות כלכליות, הוא גם הפך לחבר בדירקטוריון מינהלת הליגה ולחבר הנהלת איגוד הכדורסל.
מעטים יודעים מה עבר עליו בשנה וחצי האחרונות, מאז התגלתה אצלו מחלת הסרטן. תחילה אמרו הרופאים שהמצב קשה, אך אלפסי ומשפחתו לא ויתרו, נלחמו ודאגו לטיפול הטוב ביותר. המאמצים הניבו פרי, ובחודשים האחרונים הוא החל להחלים מהמחלה ולהתאושש.
שחקני נהריה. נותנים לאלפסי את השקט // צילום: מאור אלקסלסי
"עברתי תקופה קשה מאוד", הוא חושף בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "היו תקופות שממש לא תפקדתי. זה היה ממש לא פשוט עבורי ועבור המשפחה שלי, כי הטיפולים הכימותרפיים הם קשים מאוד, אתה ממש על סף איבוד הכרה, לא מתפקד בכלל. אתה שוכב במיטה כמו מת, לא מסוגל להרים את הראש. ככה זה היה במשך חודשים ארוכים".
מה עבר עליך בכל אותם ימים קשים?
"כל הזמן שמעתי על המחלה מסביבי, וכאב לי. ואז כשאומרים לך שזה הגיע אליך - זה רגע קשה. לשמחתי, אני אדם מאמין, והאמונה הזו החזיקה אותי במהלך כל התקופה. המשפחה שלי לא עזבה אותי לרגע, וברוך השם, בזכות האמונה והחיזוקים מסביב, הצלחתי לצאת מהמצב הלא פשוט שהייתי בו ולהגיע לנקודה שאני מקווה שמפה המצב שלי רק ילך וישתפר".
כשאלפסי מדבר על חיזוקים מסביב, הוא מתייחס גם לרונן מרלי, ראש עיריית נהריה. אלפסי היה ידוע במשך שנים רבות כאיש אמונו של ראש העיר הקודם ז'קי סבג, וכשמרלי נבחר לתפקיד באוקטובר 2018, נראה היה שאלפסי לא ימשיך בתפקידו הבכיר בעירייה המקומית.
אלפסי. "התקופה הזאת נתנה לי הרבה חומר למחשבה" // צילום: מאור אלקסלסי
"כשחליתי, ראש העיר התעקש לבקר אותי. בהתחלה העדפתי שלא, אבל הוא התעקש ובא אלי הביתה כמה שבועות אחרי שנבחר ואמר: 'ניסים, אני רוצה שתתעסק בבריאות שלך. בכל מה שקשור לקבוצה, לפרנסה, לעבודה - אין לך מה לדאוג, אני מטפל בזה והכל יהיה בסדר'", הוא מספר, ונראה שגם יותר משנה אחרי המקרה הוא לא מקבל זאת כדבר מובן מאליו.
לדברי אלפסי, הרבה השתנה אצלו בעקבות המצב הבריאותי. "אני מנסה לקחת את הכדורסל ואת החיים יותר בפרופורציות. בבית החולים ראיתי מראות לא קלים, ואז אתה מבין שהרבה מהדברים שאנחנו מתעצבנים עליהם בחיים הם בעצם שוליים. תמיד הייתי שקול וכזה שחושב באורך רוח, אבל התקופה הזאת השפיעה עלי מאוד ונתנה לי הרבה חומר למחשבה. הבנתי שצריך לכעוס פחות ולא לקחת את הדברים ללב, כי יש דברים הרבה יותר חשובים בחיים. מי שחושב שהבריאות מובנת מאליה - כדאי שיחשוב שוב".
אלפסי (59), שנולד במרוקו ועלה לישראל בגיל 5, הוא אחד האנשים המוכרים בנהריה. כבר 15 שנה הוא משמש יועץ ראש העיר, בעבר גם היה יועצה של לימור לבנת במשרד החינוך, ולפני כן עבד כמורה לחינוך גופני יותר מ־20 שנה. כיום הוא משמש יו"ר קבוצת הכדורסל המקומית, ובמקביל מנהל גם את קבוצת הכדורגל העירונית מ.ס בית"ר נהריה שמשחקת בליגה ב'.
"לקח לנו זמן לייצב את המועדון אחרי שהוא היה לקראת פירוק. היום כבר אין לו חובות", הוא מספר, "יש לנו 1,200 מנויים, ממוצע של יותר מ־1,800 אוהדים למשחק, מחלקת נוער גדולה וגם אולם יפהפה. אלה נתונים מכובדים לעיר כמו נהריה. למרות שנהריה נמצאת בפריפריה ורחוקה מהמרכז, הפכנו למועדון ששחקנים ומאמנים רוצים להגיע אליו בזכות ההתנהלות שלו, התנאים והשקט המקצועי שאנחנו נותנים. העובדה שהצלחנו להביא מאמן בסדר גודל של דני פרנקו ועוזר מאמן כמו עופר רחימי מדברת בעד עצמה".
אלפסי. "מקווה שהמצב יילך וישתפר" // צילום: מאור אלקסלסי
"חי בתקווה ובאופטימיות"
אלפסי מספר כי בעקבות המצב הכלכלי הלא פשוט של העירייה והדרישה של משרד הפנים לקיצוצים, היו כמה חברי מועצה שדרשו להפחית בצורה משמעותית מתקציב העירייה לקבוצת הכדורסל, אך היום "כולם מבינים את החשיבות של הקבוצה לעיר.
נהריה היא לא כמו עיר במרכז, שיש בה מועדונים, פארקים, כדורגל, כדורסל וכל מה שצריך. מה יש לתושבי נהריה חוץ מקבוצת כדורסל בליגת העל? הקבוצה מהווה מקור גאווה לתושבים שלה, ויש לה משמעויות חברתיות ותרבותיות רבות בעיר".
כאמור, בחודשים האחרונים מצבו של אלפסי השתפר, וכיום הוא נמצא תחת מעקב והשגחה. "אני לא יודע מה יוליד יום, אבל אני חי בתקווה ובאופטימיות ומאמין שיהיה טוב", הוא אומר.
מחר (שני) תתמודד נהריה מול עירוני נס ציונה בחצי גמר גביע המדינה, בניסיון להעפיל לגמר ראשון בתולדותיה. "אם נזכה בגביע זו תהיה התמורה המלאה לכל הקשיים שעברתי בשנים האחרונות. זה יכול להיות ציון דרך היסטורי שישים אותנו על מפת הכדורסל הישראלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו