מבט זריז בתחנות הקריירה של זלאטן איברהימוביץ' מספיק כדי ללמד אותנו שהשבדי לא אמור היה לחזור בינואר למילאן. זלאטן הרי כבר היה בצד האדום־שחור של מילאנו, לפני 8 שנים, ומה שלימדה אותנו הקריירה שלו זה שזלאטן אף פעם לא הולך אחורה. הוא מגיע, משאיר חותם, ממשיך הלאה. משבדיה להולנד, משם לאיטליה, לספרד, לצרפת, לאנגליה, וכשנגמרה היבשת קפץ מאירופה וכבש את אמריקה.
זלאטן אף פעם לא חזר על עקבותיו, מעולם לא השאיר מאחוריו סנטימנטים. רק אדם מסוגו מסוגל לרכוש אחוזים מהאמרבי, היריבה הגדולה של הקבוצה שבה החל את הקריירה מאלמו, ולקבל בשוויון נפש את השחתת הפסל בדמותו. לפי דפוס ההתנהגות הזה, התחנה הבאה של השבדי אחרי לוס אנג'לס גלאקסי היתה אמורה להיות מ.ס. ירח, אבל השבדי בחר במילאן, שוב.
זלאטן. קרקע פוריה לשתול את האפקט // צילום: אי.אף.פי
אז מה קרה שזלאטן סטה ממסלולו ועשה אחורה פנה? קודם כל, אהבה. מילאן היא כנראה הקבוצה היחידה שהצליחה לחדור את שריון הלב של זלאטן, ולפני שהקריירה מגיעה לסיומה השבדי בן ה־38 ידע שרק היא תצליח לסחוט ממנו את טיפות האדרנלין האחרונות שנותרו בו. "זה לא סוד שעברתי במילאן את העונות היפות בקריירה שלי", אמר בנובמבר ל"ואניטי פייר", "מילאן גרמה לי לחייך ואני רוצה להחזיר לה על מה שנתנה לי".
העובדה שמילאן הזאת רחוקה מלהיות מילאן של 2012 הקלה עוד יותר את החזרה. בזכות המצב הקשה שלה זלאטן רק לכאורה חזר לקבוצה שבה היה בפעם הראשונה בקריירה. למעשה, הוא חזר למקום אחר. 8 שנים אחרי שהשאיר שם קבוצה תוססת, הוא חזר ומצא קבוצה במשבר. עבור זלאטן, זאת קרקע פורייה לשתול בה את האפקט.
שחקני מילאן סביב השבדי. מוציא מכולם את המקסימום // צילום: אי.אף.פי
אוהב אתגרים
"אפקט זלאטן" או "אפקט איברה", זה המונח שקיבל השינוי שעשה השבדי בקבוצה מאז הגיע. במספרים מדובר בתיקו ובחמישה ניצחונות רצופים בכל המסגרות, ששלחו את הרוסונרי לחצי גמר הגביע האילקי מול יובנטוס. במעשים מדובר בהרבה יותר. התרומה של זלאטן אולי מתחילה בשני שערים ובנוכחות מאסיבית ברחבת היריב, אבל נמשכת בדברים הקטנים יותר. בגיל 38 איברהימוביץ' הוא שחקן מנוסה ובוגר, מבין את מקומו ותפקידו, מודע לכוחו ולהשפעתו. הוא לוקח תחת חסותו את השחקנים הצעירים, מדריך ועוזר, ובעצם נוכחותו הוביל לשיפור ביכולת של חבריו לקבוצה. "פעם שיחקתי איתו בפלייסטיישן והיום אני מבשל לו שערים", כתב חברו לחוד רפאל לאאו באינסטגרם.
זלאטן חוגג מול אינטר בתחילת העשור // צילום: אי.פי
כשהמאמן סטפנו פיולי נדרש להסביר מהו אפקט זלאטן, השיב: "יש לו ערך מוסף. הוא גם תורם לנו המון במשחקים וגם במקצוענות שהוא מפגין יום־יום. הוא אלוף. ציפיתי ממנו להרבה, וגיליתי אדם נדיב שבא לעזור ומבין בדיוק מה התפקיד שלו".
את הדמות הזאת בדיוק חיפשה מילאן פחות או יותר מאז שזלאטן עזב אותה - מישהו גדול שיבין את גדולתה. לאורך השנים היא הוציאה הרבה מאוד כסף על רכש לשם המטרה הזאת, אבל או שהביאה שחקנים שלא היו מספיק טובים או שהשחקנים הטובים שהביאה - עיין ערך גונסאלו היגוואין ולאונרדו בונוצ'י - לא ראו במילאן צעד קדימה בקריירה.
זלאטן, על אף היותו בן 38, הוא בדיוק האיש שמילאן חיפשה. הוא כל כך מתאים, כי לא רק שהשבדי רואה בה את הקבוצה הגדולה שהיתה, הוא מייצג את הגדולה הזאת. אין בו אגו, יש לו מטרה - והיא להחזיר את מילאן למקומה. "מדהים לראות כמה מוטיבציה יש לאיברהימוביץ' במשימה הזאת", אמר קאקה ל"גאזטה דלו ספורט". "לא היה לי ספק שהוא ייתן לקבוצה הזאת המון", הוסיף פיפו אינזאגי.
פ.צ זלאטן
ואין דבר שזלאטן אוהב לנצח יותר מאשר הדרבי מול אינטר, שאליו יגיע הערב. השבדי שיחק בשתי הקבוצות של מילאנו, אך התחבר רק לזאת באדום־שחור. כמעט 4 שנים עברו מאז שהיא ניצחה את הנראזורי, ובבנק המטרות של איברה המשחק הערב נמצא בראש הרשימה. "יש משחקים שהם יותר חשובים מאחרים", אישר פיולי, "לכן אנחנו צריכים לשאוב השראה מזלאטן ולעלות למשחק כולנו עם פרצוף של איברהימוביץ'". וזאת כנראה ההוכחה הסופית שהשבדי לא באמת חזר אחורה לקבוצה שבה היה בעבר. הוא הרי שיחק במילאן, היום זאת פ.צ זלאטן.
