בנימין נתניהו הביא את ישראל לעמדת כוח מול הפלשתינים. תארו לעצמכם שפגישה משולשת, והודעה משולשת, של הנשיא טראמפ, ראש הממשלה נתניהו ובני גנץ אכן היתה יוצאת לפועל. איזו מכפלת כוח זו היתה לקראת צעדים מדיניים עתידיים.
במקום זה הכנסת תבגוד היום בראש הממשלה שפרץ דרך לקראת אפשרויות מדיניות שהיו עד היום רק תוכניות שכבר נשכחו מבית מדרשו של יגאל אלון.
מצד אחד, ראש הממשלה ממנף סדר יום לאומי פורץ דרך; ומנגד, הקטנוניות של ראשי כחול לבן ובני גנץ בראשם, שעוסקים בסבוטאז'ה של המהלך המדיני. כמה מעוררת רחמים היתה זעקתו של עמיר פרץ לנשיא טראמפ לבל יציג את התוכנית משום שזו התערבות בבחירות.
נתניהו וטראמפ בבית הלבן // צילום: AP
האם צריך להזכיר כי אהוד ברק, ראש ממשלה שכבר התפטר, עם ממשלה שנשענה על מיעוט של חברי כנסת, עסק במכירת כל הכספת הציונית בשיחות טאבה בינואר 2001, ממש ערב הבחירות? זו היתה תחרות הוויתורים הגדולה שנועדה לחלץ הסכם שלום מסוכן, שכלל גם הכנסת כמויות מודולריות של פליטים לתחומי מדינת ישראל. היא נועדה להציג הסכם ביום הבחירות ולאפשר לנשיא קלינטון לפרוש עם מורשת מדינית של שלום.
מלבד זה שזהו תקדים הרבה יותר מרחיק לכת בהשוואה להצגת תוכנית מדינית, כפי שזה מתרחש היום, יש כאן גם קו בסיס ברור מאוד. מתוך התהום המדינית של אוסלו, של קמפ דיוויד, של טאבה, וגם של שיחות אנאפוליס והמשאים ומתנים של אולמרט ולבני, נתניהו מנצל הזדמנות בלתי חוזרת למחוק את קווי 67' כפי שקווי 1947 נמחקו אחרי מלחמת השחרור.
כל המשאים ומתנים שהחלו מאוסלו והלאה נעשו מתוך עמדת חולשה מדהימה של מנהיגים שלא האמינו בחוסנה של ישראל. היו אלה משאים ומתנים שנעשו מתוך מרוץ מטורף קצר נשימה, כדי להפיק עוד אחד ממופעי המדשאות הזכורים של שנות ה־90. אין צורך להזכיר שהירוק של הדשא הפך לאדום.
עוד בנושא:
• לאחר החשיפה ב"ישראל היום": גוש הימין אישר החרמת דיוני החסינות בכנסת
• הערכה בליכוד: רה"מ ימשוך את בקשת החסינות
• בין ריבונות לחסינות: השבוע הגורלי של גנץ ונתניהו
נתניהו מציג בימים אלה משהו זר לתפיסה של אנשי הביטחון שהפכו למדינאים; קוראים לזה סבלנות אסטרטגית. היא זו שמביאה אותו היום לעמדת כוח מתואמת עם נשיא ארה"ב, וכנראה גם עם נשיא רוסיה, כאשר מדינות ערב שותקות ואבו מאזן מקלל ומגדף את טראמפ במיטב הרפטואר הידוע שלו. נתניהו כבר גזר את רצועת עזה מהמכלול הפלשתיני. החלת הריבונות בבקעת הירדן תבתר עוד נתח ממה שקנאי אש"ף ייעדו לעצמם בתחילת הדרך.
כאשר סדר היום הוא כזה, הציבור הישראלי אמור לדעת מי באמת מסוגל להוביל אותו. עם זאת, קיימים ספקות גדולים באיזו מידה הנושא המדיני בכלל חשוב לציבור הבוחרים.
כמה מהמנתחים הפוליטיים המזוהים עם הימין בטוחים שהדבר הנכון מבחינת הליכוד הוא להעביר החלטה בממשלה, המחילה את הריבונות על כל החבילה האפשרית כרגע: הבקעה פלוס היישובים ביו"ש.
אתמול אמר האלוף (מיל') ח"כ יאיר גולן שגנץ הוא מפא"יניק. לא אחדות העבודה. יש כאלה שיגידו שמפלגתו היא בעצם מרצ עם פילדמרשל בראשה. הוא מתון. הוא לא מנהיג של נקיטת יוזמה נועזת. אבל המתונים הם המסוכנים ביותר: הם לא מסוגלים לממש שום תוכנית, מלבד תוכנית אחת: לחסל את המנהיג, והם יודעים איך לחמוס את המדינה בהגינות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו