"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יוזמה: המושג אנטישמיות יהפוך לכלי מאבק משפטי
הפורום המשפטי הבינלאומי יוזם מהלך של הפיכת המושג אנטישמיות לכלי לפרשנות משפטית, כדי להיאבק בתופעה חוצת המדינות • היום חל יום השואה הבינלאומי
יהודים בשכונת סטמפורד היל בלונדון // צילום: GettyImages

יוזמה: המושג אנטישמיות יהפוך לכלי מאבק משפטי

הפורום המשפטי הבינלאומי יוזם מהלך של הפיכת המושג אנטישמיות לכלי לפרשנות משפטית, כדי להיאבק בתופעה חוצת המדינות • היום חל יום השואה הבינלאומי

, עודכן

ארגון ״הפורום המשפטי הבינלאומי״ השיק היום (שני), ביום השואה הבינלאומי, פרויקט עולמי נרחב בקרב הקהילה המשפטית הבינלאומית שמטרתו הפיכת הגדרת האנטישמיות של IHRA (״הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה״) לכלי משפטי מעשי שיאפשר מאבק בתופעת האנטישמיות ההולכת וגוברת.

בשנת 2016 אימץ ארגון ה- IHRA, שחברות בו יותר מ־30 מדינות, את ההגדרה לפיה אנטישמיות היא "תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים מילוליים וגופניים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא-יהודים, ואו נגד רכושם, נגד מוסדות של קהילה יהודית ואתרים דתיים". עוד הובהר בהגדרה, כי כל עוד ביטויים מעין אלו מכוונים נגד מדינת ישראל, כשזו נתפסת כקולקטיב יהודי, הרי שמדובר באנטישמיות.

על אף שההגדרה היתה בעלת חשיבות היסטורית, ואומצה על ידי מדינות רבות, לא היו סנקציות בצידה או הנחייה ברורה לרשויות אכיפת החוק כיצד ניתן להשתמש בה.

עוד בנושא:

49% מהישראלים: חוששים מאנטישמיות בטיול בחו"ל

"אנטישמיות באינטרנט פגעה ב־69% מהנוער"

"אנטישמיות": איור של חרדי בדמות חזיר הוצב באוטובוס במודיעין

"אנטישמיות באינטרנט פגעה ב־69% מהנוער"

כעת, משיק הפורום המשפטי הבינלאומי גוף משפטי אזרחי המונה כ-3,000 עורכי דין מ-30 מדינות, ומטרתו מאבק בטרור, האנטישמיות והדה-לגיטימציה לישראל. מטרתו של הפרויקט היא לייצר את החיבור בין מערכת החוקים הקיימת במדינות העולם השונות לבין הגדרת האנטישמיות של IHRA, על מנת שתוכל לשמש ככלי משפטי פרשני למאבק באנטישמיות.

מדובר על חיבור בין הגדרת האנטישמיות לבין החוקים הקיימים של אפליה, הסתה וכיו"ב, וכך יוצע לקהילה המשפטית העולמית, החל ממקבלי ההחלטות, דרך קהילת השופטים, תובעים ועורכי הדין ועד לגורמי אכיפת החוק, כלי להיאבק משפטית בתופעות אנטישמיות ברחבי העולם.

עו"ד יפעה סגל, מנכ"לית ״הפורום המשפטי הבינלאומי": "שנאת היהודים עברה אבולוציה לאורך הדורות כאשר החלה כשנאת היהודים כדת, לשנאתם כגזע ובשנים האחרונות התפתחה לשנאת היהודים כעם, כלאום. האנטי-ישראליות היא למעשה הביטוי הכי מודרני לאנטישמיות והיא הצליחה במשך שנים להתחבא מאחורי מסכה של ביטויים פוליטיים לגיטימיים".

"הגיע הזמן לעבור ממילים למהלכים ולחמש את הקהילה המשפטית בכלים למלחמה באנטישמיות. ביום שבו העולם עוסק בזיכרון, חשוב לזכור שצריך גם להיות מחוייבים לפעולת מניעה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...